יהל אור על ספר הזהר ג:קעו

אמור אל הכהנים בלחישו. דאמירה הוא לחישו:

זמנא חד כו'. ר"ל אמור ואמרת שאין מזרזין אלא למזורזין וכהנים זריזין כו':

מאתר דנהרא כו'. אימא עילאה:

על הראש ודאי כו'. דקשיא ליה "בראש" מיבעיא ליה, דבע"ק בגולגלתא. לכן אמר דאדם אדמון הוא אבא וכאן רומז על חכמתא סתימאה הוא אדם קדמון כמ"ש באדרא רבא, "ואלמלא חכמה סתימאה כו' ואלמלא האי אדם כו'", והאי הוא על המוחא סתימאה וממוחא סתימאה יורד לזקן כמ"ש באדרא זוטא וז"ש יורד על כו':

דא כה"ג דלעילא. הוא חסד דז"א והוא הנכנס לבית ק"ק אל אמא, אבל אבא הוא למעלה מק"ק והוא מ"ש בסבא (ח"ב צה, א) אית כה"ג ואית כהן כו', ור"ל כה"ג חסד שנקרא 'גדול', סגן הוא בנצח נעימות בימינך, דשמש לכה"ג. כהן הדיוט הוא בנוקבא, והוא מיכאל, אע"ג דלתתא כהן גדול הוא, למעלה הוא כהן הדיוט כמ"ש ברעיא מהימנא קכ"א ב', וחסד גם כן נקרא 'זקן' בסוד ואברהם זקן כו' דהן בדיקני חתימי:

רעיא מהימנא. נחית על רישא דכהנא. חכמה:

תרין זמנין. מסטרא דיום ולילה לאכללא מדת לילה ביום ומדת יום בלילה כמ"ש בגמרא (ברכות יא, ב) (ברכות יב, א):

וכולא קרבנא כו'. ר"ל וכן התמיד וקטרת: