יהל אור על ספר הזהר ג:קלה

ביום צרה. הן ע' שנין הנ"ל:

דאיהי ב'. שעד שהיא סתומה נקראת מ' סתומה וכשנפתחה נקראת ב' דומה לעולם פתוחה לצד צפון, שמשם נפתחה כנ"ל:

מתרין ביתין צ"ל מתרין דלתין , א' למעלה וא' למטה. והן שני דלתות שברחם האשה כידוע. והענין של הב' הן ב' שנין שלאחר הע' שנין שבהן אולידת כמ"ש ברעיא מהימנא פרשת פנחס, וע"ב שנין הן נגד שם ע"ב אפיקי מים בחסד שיתגלה בבקר דאברהם, כמ"ש בפרשת משפטים דלאחר השחר דשנין הנ"ל יתגלה בקר דאברהם שכבי עד הבקר:

דאיהי רישא כו'. ר"ל שאולידת ע"י עמודא דאמצעיתא מתוך נצח והוד והן ע"ב הנ"ל ע' דעמודא דאמצעיתא כנ"ל, ו ב' דנצח והוד:

תרין שוקהא כו'. ר"ל שמשם בנינה:

תרין נביאים. ר"ל נביאים ראשונים ואחרונים:

יתעבר כו'. וזהו יערות אילני סרק מסטרא ד יע"ר פ"ר כידוע, ואז יתעבר שאין משלו אלא בעפר ונחש עפרו לחמרו, וכיון שיתגלו אפיקי מים כמים לים מכסים "אפתח על שפיים נהרות כו'" (ישעיהו מא, יח), יתעבר כו'. ולכן אמר דוד ז' קולות מסטרא דבת שבע כלילא מע' קלין כידוע על המים. ואז "ובהיכלו כלו אומר כבוד":

זוהר. מאן אינון מבועי חד כו'. למטה הנחל דמשקה לנוקבא והמבועא. אלין תרין שוקין אפיקי מים. ולמעלה הנחל דאשקי לדכורא והמבועא הוא העדן. ושני הנחלים נקראים 'נהר דנגיד ונפיק'. והמקורות כתר ות"ת:

כל אינון איילתא כו'. וז"ש "בצבאות או באילות כו'". וצבאות הן י"ב כמ"ש בז"ח שיר השירים וש"מ, והן ע"ב וי"ב הם פנימיים: