עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › יהל אור על ספר הזהר

יהל אור על ספר הזהר ג:קלב

Yahel Ohr on Zohar 3:132 · יהל אור על ספר הזהר · free full Hebrew text

Open in the reader →

אלא ו' דיתיב כו'. בהתכללותו לנוקבא ועיין ז"ח ח' ע"ב ואז נכלל עתיקא ביה כמ"ש באדרא רבא ומתער ברית אתפשטותא דג':

ואית דמתני כו'. ר"ל הכל בנוקבא. ופתוחה כד אתפתח לדכורא לקבלא וסתומה כד אשתלם כמ"ש בז"ח שם עי"ש. (ובמקום אחר כתב וזה לשונו: ואית דמתני כו' ר"ל הכל במלכות. מם סתומה כד איהי סתימא. פתוחה כד פתוחה בסוד חבצלת ושושנה.)

עאל בדרגא חד. ידוע בגדי לבן ובגדי זהב שהן נגד קריאתו וכתיבתו:

(מצאתי כתוב במקום אחר וזה לשונו: ) תאנא ר"ש פתח יו"ד בגילופי אתוון. ר"ל במילואו שכולל הכל כמ"ש בפרשת ויקרא יו"ד ב' (ח"ג י, ב):

וז"ש בסטרין אתקשרן ביו"ד. ר"ל שהכל נכלל במילואו ו"ד שכולל כל האצילות וזהו בסטרין הנכללין בו:

יו"ד אזיל כו'. כצ"ל:

ד' אזיל לוא"ו וא"ו סליק ביו"ד, יו"ד מתכנשי כו'. ר"ל ו"ד זו"נ שבו, ולכן בד' אמר "אזיל" ומחוברת בדכורא, ובוא"ו אמר "סליק" ליו"ד, כי היו"ד הוא דרגא דג' ראשונות שבו שבהן סליק למעלה ממקומן מה שאין כן בזו"נ שמקומם כאחד:

ואמר ומתכנשי בהו. ש ו"ד נכללין ביו"ד כמ"ש למעלה יו"ד ב' (ח"ג י, ב) ש ו"ד הן עשרה ונכללין ביו"ד והן מילואו שנכללין בפשוטו:

[ליקוט] מה שכתוב בפרשת אחרי מות ס"ו ע"ב יו"ד אזיל ליו"ד, יו"ד סליק ליו"ד. כן הגירסא כמ"ש האריז"ל. והענין כי כשרוצה ליתן בו המוחין נסתלק יו"ד דז"א לבוש דמוח חכמה דז"א כמ"ש בספרא דצניעותא פרק א' "נהיר יו"ד בתרין אתייחד יו"ד בלחודוי כו', ובתר כן סליק בדרגוי לעילא לעילא כו'", והוא שהולך לו אל אבא שהוא מקומו שמוח חכמה הוא אתפשטות אבא כמ"ש באדרא זוטא (ח"ג רפט, ב) אתגליף האי חכמתא כו', וז"ש "יו"ד אזיל ליו"ד", ואח"כ עולה ברעו דמ"ס כנ"ל וזהו "יו"ד סליק ליו"ד", שהוא יו"ד דעתיקא והוא בקרומא דאוירא כמ"ש בספרא דצניעותא, וז"ש "לעילא לעילא" [ואח"כ אותו יו"ד עילאה מתכנש באלו ב' היוד"ן שתחתיו, וז"ש "יו"ד מתכנש בהו"]:

אלף וחמש מאה ושבעין אכסדרין. הוא אלף אדרין דדעת והן נו"ה של הדעת, ב' פעמים ת"ק, ב' צבאות. ותק"ע הן תפילין [חסר י' גימטריא תק"ע. המסדר]. ב' פעמים פ"ר מצנפ"ך, ה' חסדים וה' גבורות שכל אחד הוא פ"ר בסוד ו'ר'ב' ח'ס'ד' :

אלף ותק"ע. הן חב"ד יה אלף ות"ק ו' בהתכללות הו"ק ונוקבא הוא שבעים והכל נכלל בה"א. ה' ת"ק א' אלף. ציור הה"א שבעת ימים תחת אמו:

וא"ו אתפשט לע"ב כו'. כמ"ש בתיקוני ז"ח ע"ה ב' אב לי"ג מכילין דכלילין כו' וענינם שני הווי"ן כל אחד נכלל בוא"ו על ידי האלף שבתוכן:

מעטר ה' לו' באלף תק"ע. כצ"ל:

חד בחד אתקשר יו"ד בה' ה"א בו' ו' בה'. יו"ד בה"א על ידי יו"ד שבה"א. ה"א בוא"ו על ידי ו' שבה"א. ו' בה' על ידי ו' שבה'. אלא שבה"א ראשון הוא שמאלי וכאן הוא ימיני. וכולם קשורין כאחד והן ה' עולמות התחתוני' ע"י הכרוב ו' שני ותרין חיבורין לוא"ו בה' עילאה וה' תתאה והן סוד שתי נשים שלו:

באיתן. הן התנאי':

ויפוזו כו'. הן תרין עטרין חו"ג, וז"ש זרועי כו':

איתן וסלע. זו"נ: