יהל אור על ספר הזהר ב:תצח

רוחא דא כד כו' כד דחיין לאתנצצא נפקא מינייהו. ר"ל מן הניצוצין חד כו':

והאי חיותא כו'. ר"ל מנציצו דחיותא שמתנוצץ מאור של הרוח יוצאין האופנים:

בגין דלא אשתכח כו'. ר"ל כמ"ש ועתה אשוב להלחם עם שר פרס כו' ואין אחד מתחזק כו' יפקוד ה' על צבא מרום במרום ועל מלכי כו'. וזהו סוד וכבותי שמים כו' שמש וירח קדרו וככבים כו':

ומנהון שליחן על עלמא. שהוא סוד רגלין:

לקבל אינון שליחאן כו'. כמ"ש לקמן רס"ד ע"ב (ח"ב רסד, ב) מאף וחמה נפקין כמה אלף וכמה רבבן וכלהו נפקי כו':

דא אבן נגף. הוא היכל שלישי שלהם שהוא אבן אופל כמש"ש "דא איהו היכלא דאפיל כו' ואיהו אפיל יתיר כו'":

צור מכשול. הוא היכל רביעי שנקרא אבן מכשול כמש"ש "היכלא רביעאה כו' דאקרי אבן מכשול", ואמר צור שהוא בסטרא דגבורה כידוע והוא היכל רביעי והוא מפתה למאן דעסיק באורייתא כמ"ש שם "ודא איהו דמפתי לב"נ דלעי באורייתא או דקאים בבי מדרשא כו'", ואלין שני רוחין מפתין לאדם שהולך בדבר מצוה או עוסק בתורה שבהיכל הג' נותן לו עצבון ולכן נקרא נגף, ושבהיכל הד' מפתין ליה שלא ללמוד, ולילך אחר כסופין דנשים כו', ולכן נקרא מכשול, ולכן השני היכלין זה נקרא שונא וזה נקרא חובה:

והאי אקרי אבן בוחן כו' צור ישראל. אבן וצור כנ"ל שהן כאן גם כן מב' היכלין ג' וד' שבקדושה והאי רוחא נטיל מהיכל ד' לכן נקרא על שם ב' היכלין אלו, וזהו שכתב "וכולא קיימין דא לקבל דא":

באמצעיתא דהיכלא דא אית אתרא אחרא דקיימא לעילא. הוא תא הרצים שאמר בפ"ב וקיצר כאן שסמך על מ"ש בפ"ב, והוא למעלה למעלה כמ"ש אלף המגן תלוי עליו כל כו', ולפי שהוא למעלה למעלה באוירא סביב לחומה שורין מקפן אמר תלוי. [ובפרשת בראשית "ארבע פתחין אית להיכלא דא כו'". עמש"ש]:

בארבע פתחין כו'. הן ד' פתחים הנ"ל שאמר למעלה בדף הקודם:

אלין ארבעין נטלי כו'. וזהו סוד ארבעים יכנו במספר במספר הממנן:

מלה דלא אצטריכא. ר"ל נבול פה. וכל זה הוא בד' פתחים הנ"ל:

בד' פתחין כו'. הוא ענין בפני עצמו, ואינו באתר תא הרצים ההוא אלא בד' פתחין של היכל עצמו כמ"ש בפרשת בראשית כנ"ל

[ובגין כך אקרי 'תא הרצים' כמ"ש (מלכים א י"ד, כ"ה-כ"ח) "ויקח את כל מגיני הזהב אשר עשה שלמה ויעש כו' מגיני כו' ויהי מדי בא המלך בית ה' ישאום הרצים", והוא בשעתא דקשרין קשרין כלהון נפקין מליין בדינא כנ"ל בפרשת בראשית. והושיבם אל תא הרצים. אחר הקשרין יורדין כ"א במקומו אחר התפלה וזה מדי בא המלך בית ה' בשעתא דסלקין ההיכלין עייל הקב"ה בק"ק ובימי שלמה לא נצטרכו לזה כי שלום היה בימיו בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה ובימי רחבעם הוצרכו לזה להגן עליו כנ"ל. ע"כ]:

האי אופן כו' ולנקמא לון כפום שעתא. ר"ל במהירות בלא עיכוב ולכן נקרא 'הרצים' כמש"ו דאינון רצים רהטין ואוחו כו':