יהל אור על ספר הזהר ב:קנ

בזוהר. מכאן ולהלאה רזין אחרנין כו'. סוד העיבור גם כן בפסוק זה כמ"ש הגאונים והוא רזין דדרגין לעילא בתקופין כמו שמפרש ואזיל:

אינון דוכתין כו' באצבען לבר ולגו ובההיא כף. הן בי"ע ברזא דדעת דבהון סוד אצבע אהו"ה גושפנקא כו' וכף הוא הוא כסא וכמ"ש בריש פרשת בראשית. ולבר ולגו כ' למעלה. וחלוק' דאצבעאן. דשממית בידים כו' כי הן ה' גבורות והוא בסוד דאהדר לשני טלפין ועיין במעשה המרכבה (מז.). משא"כ בבריאה שהוא נגד ג' ראשונות לכן שם כף בחיבורא וכף הוא כסא והוא כבו"ד והוא כתר דמקננין שם לכן נקרא כסא הכבוד דכתר טמיר וגניז א' דכסא שיושלם לע"ל:

סדר ביה כל כו' דלעילא ג' דרגין דאצילות. ותתא דבי"ע, וכמו שפירש לעיל ס"ז א' (ח"ב סז, א):

יציר כף ורזא דכף כו'. דאלקים דמעשה בראשית אלקים חיים ולתתא אלהים לתתא שליט על תתאי כמו שפירש לעיל ס"ח ב' (ח"ב סח, ב) והוא בכורסייא וזהו בצלמו צלם אלהים, והן כף אל כף בחיבורא, עלמא דלעילא ותתא, אף אחת, וכמש"ו וכמ"ש למטה רזא דכף אחרא:

וצורת כ ג' קוין בג' דרגין הנ"ל באדם נר"ן רב"ג והוא בעיגולא ברזא דאת ס' , ו כ' הוא במדידו דבוצינא דאתפתח כמו הב' מן מ"ם כמ"ש בתיקונים רת"ה. ובה ב' בחי' ס' ומ' כמש"ל בריש פרשת תרומה והן עיגולא וריבועא מרזא דבוצינא. קו המדה הוא באצבעאן כנ"ל והן ה' מדות כמש"ש בתיקונים, והוא בה' אצבעאן וז"ש שהכף הוא צלם אלהים דיוקנא דאלהים:

בהאי כף כו'. דבשניהן יחד הן י' אצבעאן, עשר אמירן, ה' וה' בב' לוחות, והן נגד חו"ג, וזהו רזין עלאין סוד הדעת. 'רזא' כל 'רז' הוא דעת:

ואמר דלהוו דא כו'. שהוא עלמא תתאה מעלמא דהוא בגלותא דאינו לפי עלמא עלאה:

גאותן של ישראל שנטלה כו', גאותן של מ"ש כו' והכל אחד:

ואמר כד מתחברן כו'. והן עשרה בשניהם דהן אחת:

דא סליקו דמחשבה כו'. ר"ל אלהים הראשון, כף הראשון, ובי' נברא האדם דו"נ ברזא דזו"נ והוא כלל האצילות. ואח"כ בצלם אלהים רזא דכף אחרא כסא, זכר ונקיבה ברא אותם יצירה ועשיה. וכאן נגלה יותר שנים. ואמר "ברזא פנימאה" סוד הדעת שבה שהוא רזא דאדם והוא הצלם כידוע וביה נברא הכל גושפנקא דשמים וארץ: