יהל אור על ספר הזהר ב:קג

אמר ר"ש האי הוא כו' בארבעין ותמניא כו'. מ"ח תיבין בג' אלו הפסוקים כמ"ש במ"א שחשיב "אל זה" לשנים (פי' כי כל התיבות שהן במקף נחשבין לאחד חוץ מתיבת אל זה חושב הזוהר לשנים. הרד"ל והרמ"ש)., לא כמ"ש בספרים שלנו. והן ט"ו י"ז ט"ז. וכן מ"ח שמות עד וה"ו שני שהן כללא כמ"ש למטה:

ואמר ת"ח גופא כו' רישא דכל ענפי אילנא וה"ו וו"ה. טעות סופר, וכצ"ל "שרשא דכולא וענפי דאילנא וה"ו וה"ו" , ור"ל שהשם הזה נחלק לג' חלקים. רישא וה"ו, והוא דרגא דג"ר שרשא דאילנא, והוא שרש של זו"נ, וז"ש "שרשא דכולא", ר"ל של שניהם.וה"ו השני הוא ו"קאנ"י הוא מלכות עטרת בעלה באמצע היכל הקדש והיא איומה כנדגלות לג"ר:

וז"ש למטה בתלת עלמין עלאין והן ג' הנ"ל שכוללין ע"ס דאצילות וכנגדן בי"ע שמקננין בהן וז"ש ובתלת עלמין תתאין :

ואמר לקבליה קדוש כו' קדוש לעילא. וג"ר בכלל בינה והיא מע"ס שלימות שכל ג"ר מע"ס שלימין והן ג"פ ג' ומלכות משלמת לעשר ספירות. וז"א ו' ספירות בפ"ג ומלכות משלמת לז"א לז' ספירות. ומלכות ד"ס פ"א ג' ומלכות שלה משלמת לד"ס. וזהו סוד יו"ד . י' בג"ר, ו' בז"א, ד' במלכות. וכן כאן בכל השם ו"פ י"ב וע"ל בפרשת תצוה ק"פ א' (ח"ב קפ, א) [והענין כי מסטרא דאבא הוא ג' שהוא א"ב ומסטרא דאמא י"ב שהוא גד"ה כמ"ש מעבר לדף*)] ומהכא נחתין לתתא בתריסר לשית סטרין וכד אתתקן תריסר כו' עי"ש והן ג"פ בשם הראשון וב"פ בשם האחרון ופעם אחת בשם האמצעי. ואין חלוק בין הנ"ל אלא ששם הכל בג' וכאן בי"ב והכל א' כמש"ש למעלה ואינון צירופא דשמא קדישא וברזא דשבעים ותרין אתוון כנ"ל וכלא מרזא דתלת נקודין כו' עי"ש. ושם נכלל ביו"ד וכאן בוא"ו. [וכנ"ל דמסטרא דאבא ג' יודין של היו"ד ומסטרא דאמא ג' ווין של הה"א]. ר"ת ג' שמות הנ"ל כמ"ש בתז"ח וכמו שנכלל בג' מלמעלה למטה כן נכלל בג' ברוחב ג' קוין חד"ר וכמ"ש בענין ג' סעודות וכן לענין קדושה. וז"ש "קדוש לעילא כו' קדוש חסד כו'". וכן השם ע"ב נכלל בהם כמש"ל נ"א ב' וכאן למעלה, וז"ש "וכלהו בשבעין ותרי אתגליפו כמה דאתמר" ר"ל למעלה:

הערה *): [ ליקוט ] [א"ב עד כ"ף הוא שם הוי"ה כסדר. א' הוא קוצו ש"י.ב' עם דגש שבתוכו הוא יו"ד עם קוץ התחתון כמ"ש נקודה בהיכליה.ג' הוא יו"ד של ה'.וד' הוא ד' של ה' והוא ח"ב שבבינה, וב' עם הדגש הוא חו"ב שבחכמה.ו' של ה' כאן נשלם הה"א והוא הדעת מדיד מדידו כו'.ו' הוא ו' של השם.ז' הוא בחי' ראשונה של נוקבא, נקודה א' בלבד כאהלי קדר והוא בחינת התגין תגא בראש וא"ו שהיא מבחינת כתר שלו כידוע והוא הבחינה דלא מתפרשא ממנו ואינה חסרה לעולם והוא בכלל דכורא.ח' כאן מתחיל חשבון בחינה ראשונה שלה כמו בו שהחשבון אין מתחיל מכתר הקוץ ש"י והוא בחי' קטנות שלה אותיות של תורה והוא בג' קוים נה"י שנבנית מהם ויסוד למעלה בגבוה צורת חי"ת ונקראת חוה.ט' הוא כדגש בתוך האות והוא בחינת נפש דגשין של תורה והחי"ת נתהפך למעלה לקבל הרוח ממנו שאז מוכנת לקבל הרוח והוא בחינת נערות.יו"ד הוא בחינת נקודות שהן צורת יו"ד והוא בחינת הרוח כידוע ובחינת בגרות סתומה שעדיין היא בתולה ומתקטנת עצמה שמתאוה לאיש כידוע בסוד שחורה אני וכו' והג' בחינות אלו הן ו' של הה"א והגג והמפיק של הה"א.כ' הוא בחי' משנישאת והוא רגל השני שבתוך הה"א כמ"ש ד' הוית כו' והוא כ' כמ"ש בז"ח ח' ב' עי"ש. ואמרו כ' הוא משיכה מיובל לקרן דאתרק משחא והן הטעם כתרי אותיות. וז"ש (שבת קד, א) כ' כתר. וכאן תשלם ה"א של השם. וכן נקר' זאת הבחינה ה' אשה מאיש חכם חכמה ע"ש בעלה, והן ד' בחי' של נ'ק'ב'ה' , רק הק' קודם לנו"ן וזאת הבחינה היא לצורך התחתו' שהרגל שני שלה הן ב' כרובים דתחותה ונשלם השם ביו"ד אותיות. והשאר י"א אותיות הן בה בדרך א"ת ב"ש. וכשהיא שוה לו בדרך א"ל ב"ם. ע"כ.]