יהל אור על ספר הזהר א:ט

עד דחפא עליה קוב"ה. כמ"ש פרשז עליו עננו (סוכה ה, א) ואר"ת מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו. ונגד אלו ב' דברים אמר חפי על וכו' וכסי על וכו' :

מכאן דכל מלה וכו'. דאם נכסה למטה אז נכסה למעלה גם כן מעינא ואז נעשה שמים ועאלת בח"י עלמין גניזין דעין לא ראתה כנ"ל. וזהו ובצל ידי כמ"ש יושב בסתר עליון בצל שדי וכנ"ל שפירש שדי וכו' והוא דרגא דיסוד שהוא גנוז:

לאינון תרעין ומלין דמצוינין. כמ"ש (ברכות ח, א) אוהב ה' שערי ציון שערים המצויינין בהלכה וכו':

ואי תימא וכו'. משום דקאמר לציון דברים המצויינים דוקא:

לשון שקר. היפך של לשון למודים שהוא דרגא דיסוד כידוע:

ודלג חמש וכו'. עי' עי' בפ' שמות א' א' (ח"ב ב, א) זהר אילנא דא וכו' וכן זה לעומת זה וכו':

שיתא וכו'. נגד הרקיע דקדושה שהוא וא"ו זעירא:

נפקת מיד וכו' ואשתתפת וכו'. נגד היסוד דקדושה שהוא מחבר זו"נ. נגד ז"א הוא חמש חומשי תורה ת"ק פרסה. ונגד נוקבא ש"ס שיתא אלפי פרסה. שבה שיתא אלפי פרסה הוי עלמא כידוע:

בחבלי השוא. כמש"ל דף י"א ע"ב קו תהו חבל וכו' והרקיע נק' תהו כנ"ל:

דתמן אתתקפת. וזהו כעבות:

וע"ד כי רבים וכו'. כמ"ש (סוטה כב, א) זה תלמיד וכו' וכמש"ו:

ברא קב"ה מה דברא וכו' ולבתר השמים. כמ"ש בס"י אחת רוח וכו' שנים וכו' שלש וכו' ארבע וכו' (והוא כח"ב ודעת, דאת הוא דעת כ"ב אתוון בה' מוצאות ה"ח. ואת השני לארץ. נסתר ונגלה). ואח"כ ו"ק שקודם הכל במחשבה עד השמים ו"ק והנגלות. כן האדם צריך להתבונן ד"פ במחשבתו ואח"כ לבנות בדבורו השמים כנ"ל: