יהל אור על ספר הזהר א:עג

ת"ח כלהון נטיען הוו סתימין רשימין דקיקין באתרא חד. [ר"ל ו"ק דז"א בתחלה כשהוא בבטן אמו היה בסוד ו' שבתוך ה' ואז היו איבריו כקרני חגבים כמו עובר בבטן אמו:

לבתר עקרן קוב"ה ואשתיל לון באתר אחרא. ר"ל שעקרם מבטן אמא ואשתיל לון בע"ק מטיבורו ולמטה ששם מקומו. כן ביאר הגר"א בספרא דצניעותא פרק ב' ד"ה אתעקר ופרק ג' ד"ה ותוציא. המסדר]:

ביאור הגר"א ז"ל על ההיכלות נדפס רק פ"א ע"י מתוך העתקות (שנעתקו מהעתקת תלמידו המקובל מוהרמ"ש ז"ל שסידרם והוסיף בהם איזו הגהות). וע"כ באו בו כמה השמטות ושיבושים. ועתה ב"ה אשר זכנו להדפיסו מגוף כי"ק בהשלמת ההשמטות ותיקון כל הטעותים. וידע המעיין שכ"מ שבא במוסגר בשני חצאי מרובע הוא גם כן כי"ק ז"ל ממה שהיה נ"ב. רק מה שבא במוסגר בב' חצאי לבנה הוא (תיקונים או הגהות) מתלמידו הרמ"ש הנ"ל. כל מאמרי הזוהר ממ"א המובאים בביאורו העתיק בכי"ק כה"מ בשלימות. אך בהיות כי מההכרח שיהיו ס' הזוהר פתוחים לפני המעיין בביאורו ז"ל, ע"כ קצרתי בהם ורשמתי בהם תיבות (כו ע"ש עד). והמעיין הרוצה לבא אל עומק ביאורו יעיין אותם בספר הזוהר שלפניו. בגוף כי"ק לא נמצא נקודות ההפסקות כלל (כ"א בכל מאמרי הזהר. נקודה א' לפני התחלת ביאורו וב' בסופו) ע"כ ג"א לא מצאתי את ידי לקובען בדפוס כוון. והמעיין יבינם מעצמו. מאמרי הזהר ממ"א שבאו בבאורו. ראיתי להציגם בין שני חצאי מרובע למען יבחין המעיין בין לשון הזהר ללשון ביאורו ההיכלות דבראשית ופקודי שנדפסו עתה לפי הפרשיות והדפין כ"א על מקומו. בכי"ק היו מסודרים וכלולים יחד. שבסוף הפסק כל מאמר או ענין מהיכלות דבראשית ביאר המאמר שבא בענין הזה בפר' פקודי וכמו שרשמתי פה עליהם בסוף כל מאמר. וכן בפי' של דף ל"ח א' ב' הי' מסודר בכי"ק בפר' פקודי (ח"ב רמה, ב) בסד"ה ולעילא מהאי פתחא כמ"ש שם וע"ש בד"ה וכלהו מארי דעיינין כו'. ולכן על המעיין הרוצה לחזות בנועמם עליו גם כן להתבונן בהפסקות כל מאמר ולבקר בהיכלות שבשתי הפרשיות הנ"ל יחד יתלכדו ולא יתפרדו כי הם מישך שייך אהדדי. כמ"ש בפרשת פקודי (רמ"ה ע"א) ואע"ג דאוקימנא (ר"ל ההיכלות בפ' בראשית) התם גו כללא הכא (היכלות דפקודי) אית לפרטא כו' בגין דלא יטעון כו' כמ"ש כי ישרים וגו' צדיקים ילכו בם. המ"ל ש"ל.]