יהל אור על ספר הזהר א:רפו

אר"ש לאו כו'. כמש"ו כי ביעקב נאמר נתינה מאלקי' והוא למעלה משא"כ בעשו נאמר שם יהיה מושבך, ר"ל במקום מושבך לתתא. ועוד בעשו נאמר משמני הארץ והוא שם דבר. משא"כ ביעקב שמ"ם "מטל" מושך אחר עמו כמ"ש המפרשים, ור"ל ממשמני הארץ וברכתו של יעקב היתה שיתן לך מאותו שנותן לשמים וארץ. ועוד שא"א לומר בעשו כמו ביעקב שהרי קודם יורד לשמים ואח"כ לארץ אלא שבירך אותו שישב על מקום משמן ויורד שם מטל וכו':

וז"ש בגין דיעקב וכו' ומתמן לחקל כו'. ר"ל אח"כ משא"כ בעשו דאיהי נטלא ויהבא שיורין לבעלה וזהו עיקר הפי' דביעקב כתיב מלמעלה למטה ובעשו כתיב להיפך, ואינון ברזא דעבד ושפחה, ולכן "ואת אחיך תעבוד":

והנה בג' דרגין דיליה ברכי' משמני מטל חרבך הם טחול כבד ומרה כסדר הזה ואת אחיך תעבוד כולם עובדים ללב. ואמר "והיה כאשר תריד כו'" פשוטו של מקרא לא עמדו עליו המפרשים שהוא לשון ממשלה כמו וירד מיעקב, וירדו בדגת כו'. שא"ל שתעבוד אחיך כעבד בלא ממשלה כלל וכלל ובלא מלך אבל כאשר תמשול אינך משועבד לו שיהי' מושל עליך שלא ימשלו שניהם כא' ולכן במלוך דוד הוסר המלוכה מאדום וכמ"ש ולאום מלאום יאמץ כו', אמלאה כו'. וכמ"ש אם יאמרו לך כו' וכן הוא בהתגברות הכבד והתאוות אז נכנעה הנשמה ויורדת בגלות וא"א להתחברו' ממשלות שניהם כא' לעולם. ועל זה אמרו הקנאה כו' והן מרה כבד טחול שהוא שחוק הכסיל שהשעה משחקת לו וידוע שעשו שליטתו אינה אלא בג' דרגין דשפחה ועבד ואמה, אבל למעלה לא יגורך רע. וכן הן ברכות ג' מלמטה למעלה חרב הוא דרגא דחרבו על יריכו בכורסייא אבל יעקב נתברך בעשר ע"ס דאצילות ד"ו. טל משמני הארץ הוא כתר ומלכות שהיא איומה כנדגלות. דגן ותירוש, חו"ב, והן ד' דנוק' כי היא בג' ראשונות. ואח"כ אמר ו"ק כסדר רק יסוד אחר ת"ת במקומו הראוי. וזהו סוד ג' דרגין דיצה"ר שאמרו הוא שטן כו' הוא כו' יורד וכו' שמשטין בנוקבא חלק משמן חכה שית זונה בשחוק דטחול ויהיבת שיורין לבעלה ומתרגז בכבד ועולה כו' ואח"כ יורד וכו' במרה ואחריתה מרה כו' חדה כו' והן בג' עולמות הנ"ל דירתה בעשייה ושלו כו':

וענין יהיבת שירוין כי היא מראה בפני' של מטה יפה מאד נפת תטופנה כו' נפתי משכבי כו' והן עשר תיקונין כמ"ש בס"ת פרשת ויצא כו' ונוטלת ממנו תיאובתא אבל למעלה מראה לבעלה ליכלוך החטא ומיאוסו ומתרגז ועולה ומקטרג מה שאין כן בקדושה דהוא להיפך דשכינה מראה למטה לישראל תוכחת מוסר ותמיד מייסרת אותם שאינם טובים ומגדת להם כל מום כמ"ש או הודע אליו, ומראה להן פגימתה אבל בפני' של מעלה נוטלת כל זכויותיהן ומלמדת תמיד זכות כמ"ש הלוך ילך וכו' וז"ש מעולם לא ראתה חמה פגימתה כו'. וז"ש נאמנים פצעי אוהב ונעתרות כו'. וזהו סוד שחורה אני ונאוה, שחורה מסטרא דתתאה ונאוה כו':