יהל אור על ספר הזהר א:רסד

והא תנינן דעבדי מינייהו עטרה כו'. וזהו סוד עטרת היסוד שם התפלה והוא ראש צדיק:

תלת דרגין כו'. מלכות עטרת, יסוד כולל נ"ה. ת"ת כלול ח"ג. וז"ש. גר. תושב. אבותי. תושב [יסוד] ששם נייחא דביתא אוה למושב וכו':

בגין כך בשעתא דצלותא כו'. [חסר בהעתק. ונראה דצ"ל "מורא רבו"] הוא בסטרא דילה את כו'. והתפלה עלמא דדכורא ואינה נזכרת אז באתר דדכורא. סוד יום ולילה יום אחד:

ות"ח צלותא כו'. ג' תפלות. ושירות בחצות שהן ד' עתים הן האבות ודוד דזו"נ כל אחד כליל מחו"ג וכ"ה ביום ובלילה. קודם חצות ואחריו. אלא שהן מלמטה למעלה בסוד התפלה ודינין דדכורא כו' [נייחין ברישא וקשין בסופא] ודנוקבא כו' [קשין ברישא ונייחין בסופא. המסדר] ומתחברין ערב ובקר דינא בדינא ורחמי ברחמי, בערב נכלל הוא בה והוא חיבור דינא כו' ובבקר נכללת היא בו אילת השחר ואז מחדש מעשה כו'. וז"ש יוצר אור כו' עושה שלום ובורא כו' ויוצאים ממנה מאורי אור ובערב כשנכללין יוצאין כו' (אד"ל. איפשר ר"ל בערב כשנכללין בה יוצאים מאורי האש. ועי' פרשת בראשית כ' ע"ב). ויעקב תפלתו בלילה משום דאחר חו"ג בת"ת מתחיל קומתה ולכן נק' יעקב בנוקבא משא"כ אברהם ויצחק. ולעתיד שתהיה בפנים יקרא ישראל ותפלה מ"מ בדכורא ולכן נגד דוד אין תפלה וכן ד' אמהות שהן ההיכלות וכסדרן ולאה ואח"כ רחל וכמש"ל בסוד המטה ואיילתא כו' והן דרום וצפון מזרח מערב (הרמ"ש רשם על תיבת "ואיילתא" עיין זהר חדש בראשית י"ג ב' ותבין. ועל תבת דרום שחרית. צפון מנחה. מזרח מעריב. מערב חצות). אבל ברוחות הוא להיפך. של יום בלילה ושל לילה ביום. והילוך השמש בד' מקומות (ס"א נקודין) הגלגל סובב כסדר מזרח דרום וכו' וזהו ההתמזגות. וז"ש הולך אל דרום כו' כמ"ש המפרשים על הרוחות ומתחיל בלילה:

ואיהו לא צלי כו'. ר"ל שנים אשיחה ואהמה אבל תפלה של ערבית היא נכללת משניהן ואינה דבר בפני עצמה: