יהל אור צ

מתפשטים למטה נשאר העליון במקומו וזהו יו"ד הראשון:

דאינון חיילין כו'. ג' דרגין חב"ד יו"ד וב' קוין הנ"ל:

כיון דאפיק כו'. ר"ל כאשר יוצאין ס' רבוא אלף הנ"ל לג' ה"א והוא קו שמאל כדין איהו חבורא חדא שאז מחוברין ביו"ד הנקודה בימין ובנהר בשמאל. וז"ש (קכז ע"א) ואינון רזא דאת וא"ו כו'. וכמ"ש בספ"ד דס"ד ה' ד' הות בקדמייתא כו' ומדאתעברת כו' וז"ש דאתחבר כו'. כי הראשון בנקודה וזה בה' וז"ש כי יעקב כו' שמחובר ביו"ד וה"א וזה עדיין אינו שלם עד הלידה שנז' בסוד אהי"ה:

כד נפק כו'. וזהו ו' של השם וזהו ישראל ו' שלם וכאן נתגלה השם ומ"מ ב' קוים הראשונים נשארים במקומם כנ"ל:

אפרסמון דא היכלא עילאה. בינה היכל לאבא (בסוד אפר שדינין מתערין מינה ה"ג פ"ר דמנצפ"ך וס"מ בינה ותבונה כידוע. כנ"ל):

אפריון דא היכלא דלתתא. מלכות (ג"כ בסוד פ"ר הנ"ל ויו"ד זעירא חכמה זעירא. כנ"ל) אדנ"י היכל להויה:

(ע"ב) ונשמתין עילאין דלית להון גופא כו' ינקין כו' מאינון נהרי אפרסמונא כו'. פי' נשמתין שהם בההוא עלמא ינקין מבינה עוה"ב:

ונשמתין דאית להון גופא כו' וינקין מההוא נהירו דאפריון. פי' צדיקיא שהם בגופא בעוה"ז הם יונקין ממלכות עוה"ז (כן ביאר הגר"א בתיקון נ"ח צ"ה א' ד"ה ועוד ויבן המסדר):

(קכח ע"א) באגר שלים [כו'] וברעותא דלביה ונפשי'. כמ"ש ואהבת את כו':

ובאשתדלותי' רב וסגי. כמש"ש והיו הדברים כו' ושננתם כו':

ובאתתקנות' דגרמי. כמש"ש וקשרתם כו':

ובאתדכות' דמשכניה. כמש"ש וכתבתם כו'. והן ד' דברים שצריך כמ"ש אז ראה כו' וכמ"ש במ"א (כ"ה בפירוש הגר"א ז"ל על אגדות ברכות כי"ק ס"פ הרואה. המסדר):

(קלד ע"ב) רע"מ. פקודא ללמוד כו' דמהימנותא. כל הע"ס:

אבתרה. צ"ל אבתריה:

אשר ידבנו. ללמד לאחרים:

(קלה ע"ב) שמא דע"ב סליק ונחית. [ליקוט. מ"ש בפ' תרומה שמא דע"ב סליק ונחית הוא שר"ת וס"ת הולך כסדר הפסוקים ואמצע הוא להיפך וכ"ה רוב השמות וכמעט כולם כידוע וז"ש (לעיל) שמא דמ"ב [כו'] סליק ולא נחית שהוא כסדר וכ"ה שמא דתליסר מכילין ג"כ סליק ונחית כנ"ל]:

שמא דמ"ב כו' לרתיכא עילאה שמא דע"ב כו' לרתיכא תתאה. א"ה כתב הגר"א בביאורו לתיקונים. ל"ח א' ד"ה דכלהון כי כל ספי' ז"א הן ו' צינורין וכל צינור הוא ו' וכן מלכות דז"א הוא ז"פ ו' גי' מ"ב וכן מלכות דז"א היא קבועה בכל ספי' וספי' דז"א ומשלמת למ"ט. אבל מלכות נוק' היא כלולה מג' צינורין וכ"א משבע דהיא בת שבע יו"ד על ו' דהיא ז'. והן כ"א ומשלמת לע' פנים. ובליקוטיו כתב הגר"א כי ע' וע"ב אחד כי ב' שרשא דכולא וכ"ה בכל ע' וע"ב ע' נפש ואברהם ויצחק ע"ב. וכן ע' אומין וב' גוים שרשא דכולהון עשו וישמעאל הן ע"ב וכן כולם:

(קלט ע"א) וארגמן דא כנופי' כו' ושש בוצא איהו כו'. (ע' באוה"ג ריש היכל ו' דבראשית, ש"ל):

תליסר זינין אלין בר אבנין יקירין אלין וכלהו סלקין לכ"ה אתוון כו'. ר"ל עם י"ב אבני חושן והן ביחודא דעמודי הכסא שהן כ"ד דיחודא תרין וחד דפקודי (דף רכ"ח א') רק שב' אותיות הן אותן עצמן דכ"ב שקדמו והן נגד ב' אבני השוהם שהם א' מאבני החושן ושלכן יוסף כלל כל השבטים וכן אבנו שהוא שוהם בו כתובים כל השבטים באפוד. וכ"ה הוא כ"ב וג' דיה"ו והוא כנגד תנ"ך וכ"ב אתווין כמש"ל (ע"ב) כ"ה לקבל כ"ב כו' וכ"ה בהיכלות כ"ב נהורין ונ' נהורין והן אל ברוך כו' מספרים כבוד אל קדוש וכן באשרי ג' אשרי וכ"ב אתוון ולפי שבשכמל"ו לא אשלים רק לכ"ד לכן גם דוד בדרגא דנוק' לא אשלים רק לכ"ד שחסר נ' באשרי שאנו משלימים בואנחנו נברך כו' וסוד הכ"ד הוא כלל הגוף שידוע שחו"ג ו' פרקין וכן נו"ה ו' פרקין וכן ת"ת הכולל ויסוד הכולל וכ"ה בנוק'. וז"ס כ"ד כ"ד ואשלמות לכ"ה הוא מל' של כאו"א נקודה האמצעית:

יעקב בעא לאתקנא כו' ואתקין בכ"ד כו' כ"ה לקבל כ"ב אתוון ואורייתא נו"כ כו'. (כה"מ ע"ס ביאר הגר"א ז"ל בארוכה בהיכל ג' דבראשית (מ"ב ב') ד"ה ההוא נהורא דכליל לון. ע"ש):

(קמה ע"א) כתיב וידבר כו' האי קרא אוקמוה חברייא. דג' הספרים שחיבר הן בג' דרגין שכוללין כל (הכל ג' אני) [נ"ל צ"ל הי"ס ג"ר ז"א כ"י. המסדר] מל"ך הן ג' חדרי המזון וכן בעש"נ ובכל דבר והנה משלי (בג"י) [צ"ל בג"ר. המסדר] וז"ש שלשת אלפים משל ופשטה דקרא הוא שלשת פעמים משלי דשם שהן ג' חלקים. ש"ה נגד ו"ק וזהו חמשה ואלף וכמ"ש ע"ב ויהי שירו חמשה ואלף [ע"ש] והוא ג"כ בדרגא דאלף דסליק לאו"א בסוד משכיל [פי' דלקמן ע"ב אמר כי חמשה הן תרעין חמש מאות שנין דעה"ח דנפקין מבינה מחסד עד הוד ואלף הוא יסוד עץ החיים והוא נקרא משכיל דסליק עד מוחא כידוע המסדר] והוא שיר ברזא דאלף יו"ד של שיר כמ"ש בז"ח ש"ה והוא שיר חד השירים ה' שירים ואלף חוזר לאחד וזה סוד תתר"ו כו' עם הכלה [פי' דלקמן ע"ב אמר ואיהו ירית אינון חמשה למיתי לגבי כלה או דצ"ל עם הכולל המסדר] ועם נקודה האמצעיות סלקא תתר"ז והוא כמנין שמהן דלעילא דשם במילוי אלפין (ר"ל כמ"ש הגר"א במ"א שהן אדני במילוי תרע"א אלהים במלוי אלפין רצ"א הוי"ה במלוי אלפין מ"ה ס"ה תתר"ז. המסדר) וז"ש תתר"ו סימן. וקהלת נגד כ"י דהיא כניס לכולא ובה אתרמיזו דיוקנין דכולא וכליל כולא ולכן וידבר על כו' (עמ"ש הגר"א בז"ח ש"ה על תתר"ו סימן. המסדר):

(קמו ע"א) אמר קב"ה רעותי כו' הה"ד ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם כו'. א"ה כתב הגר"א בתיקונים צ"ה א' בד"ה ועוד ויבן. וז"ל ור"ל דושכנתי בתוכם ר"ל בתוך בני ישראל דעיקר בנין הוא רוחיהון דצדיקיא וקיימא בהמ"ק בזה וכל תיקון השכינה הוא נשמתין דצדיקייא בהאי עלמא דהוא התפשטות רוחא דילה ולכן אמרו כל מי שאינו עוסק בפ"ו ממעט את הדמות שהוא רוחא דילה שהיא כדמותנו כידוע וזהו וצדיק יסוד עולם שהיא השכינה שהיא כלל הארץ והעולם צדיק דלתתא וכן צדיק דלעילא ברית קיימא שמשפיע ונותן לה בנים עכ"ל:

(קמו ע"ב) מאן ישקני ההוא דסתים