יהל אור ס
Yahel Ohr 60 · יהל אור · free full Hebrew text
Open in the reader →של יעקב היתה שיתן לך מאותו שנותן לשמים וארץ. ועוד שא"א לומר בעשו כמו ביעקב שהרי קודם יורד לשמים ואח"כ לארץ אלא שבירך אותו שישב על מקום משמן ויורד שם מטל כו'. וז"ש בגין דיעקב כו' ומתמן להקל כו'. ר"ל אח"כ משא"כ בעשו דאיהי נטלא ויהבא שיורין לבעלה וזהו עיקר הפי' דביעקב כתיב מלמעלה למטה ובעשו כתיב להיפך ואינון ברזא דעבד ושפחה ולכן ואת אחיך תעבוד והנה בג' דרגין דילי' ברכי' משמני מטל חרבך הם טחול כבד ומרה כסדר הזה ואת אחיך תעבוד כולם עובדים ללב. ואמר והי' כאשר תריד כו' פשוטו של מקרא לא עמדו עליו המפרשים שהוא לשון ממשלה כמו וירד מיעקב וירדו בדגת כו' שא"ל שתעבוד אחיך כעבד בלא ממשלה כלל וכלל ובלא מלך אבל כאשר תמשול אינך משועבד לו שיהי' מושל עליך שלא ימשלו שניהם כא' ולכן במלוך דוד הוסר המלוכה מאדום וכמ"ש ולאום מלאום יאמץ כו' אמלאה כו' וכמ"ש אם יאמרו לך כו' וכן הוא בהתגברות הכבד והתאוות אז נכנעה הנשמה ויורדת בגלות וא"א להתחברו' ממשלות שניהם כא' לעולם וע"ז אמרו הקנאה כו' והן מרה כבד טחול שהוא שחוק הכסיל שהשעה משחקת לו וידוע שעשו שליטתו אינה אלא בג' דרגין דשפחה ועבד ואמה אבל למעלה לא יגורך רע וכן הן ברכות ג' מלמטה למעלה חרב הוא דרגא דחרבו על יריכו בכורסייא אבל יעקב נתברך בעשר ע"ס דאצי' ד"ו. טל משמני הארץ הוא כתר ומלכות שהיא איומה כנדגלות דגן ותירוש חו"ב והן ד' דנוק' כי היא בג"ר ואח"כ אמר ו"ק כסדר רק יסוד אחר ת"ת במקומו הראוי. וז"ס ג' דרגין דיצה"ר שאמרו הוא שטן כו' הוא כו' יורד כו' שמשטין בנוק' חלק משמן חכה שית זונה בשחוק דטחול ויהיבת שיורין לבעלה ומתרגז בכבד ועולה כו' ואח"כ יורד כו' במרה ואחריתה מרה כו' חדה כו' והן בג' עולמות הנ"ל דירתה בעשיי' ושלו כו'. וענין יהיבת שיורין כי היא מראה בפני' של מטה יפה מאד נפת תטופנה כו' נפתי משכבי כו' והן עשר תיקונין כמ"ש בס"ת פ' ויצא כו' ונוטלת ממנו תיאובתא אבל למעלה מראה לבעלה ליכלוך החטא ומיאוסו ומתרגז ועולה ומקטרג משא"כ בקדושה דהוא להיפך דשכינה מראה למטה לישראל תוכחת מוסר ותמיד מייסרת אותם שאינם טובים ומגדת להם כל מום כמ"ש או הודע אליו ומראה להן פגימתה אבל בפני' של מעלה נוטלת כל זכיותיהן ומלמדת תמיד זכות כמ"ש הלוך ילך כו' וז"ש מעולם לא ראתה חמה פגימתה כו' וז"ש נאמנים פצעי אוהב ונעתרות כו' וז"ס שחורה אני ונאוה שחורה מסט' דתתאה ונאוה כו':
ויצא (קמט ע"א) סתרי תורה. ויהלום בו' חלמא מדרגא שתיתאה כו'. כמ"ש בזוהר כאן מה בין נבואה לחלמא נבואה בעלמא כו' נבואה כו' ר"ל כי נבואה בנ"ה (חסר השאר) [א"ה. ראיתי ללקט כאן מ"ש הגר"א בס' הדר"ק. שתיתאה מדרגא דנבואה. כי נבואה בנו"ה דאצילות וחלמא בעצם השמים דבריאה. א"כ יסוד שבאצילות ומלכות שהיא בהיכל ק"ק דבריאה הם נחשבים לאחד כי מבוע מבירא לא פסיק לעלמין וד' היכלות שהן רצון ואהבה וזכות ונוגה הם ה' ועצם השמים הוא שתיתאה מדרגא דנבואה:
עוד שם וז"ל (ע"ב) תריסר מרגליטאן. של מיכאל ר"ת של קו"פ (אמר המסדר ר"ת קמץ ופתח) ושל גבריאל ס"ת שלהם ושל רפאל שני' של צרי ור"ת של סגול ושל נוריאל ס"ת של צרי ושני' לס"ת של סגול והן ד' תנועות ראשונות וכאשר התחלתן מחכמה הן ד' מוחין ד' מחנות השכינה וכ"א כלול מחבירו ולכן כ"א מב' נקודות ודכורא בר"ת ונוקבא בס"ת. (אמר המסדר ובת"ז דף קכ"ח ע"ב בד"ה ועוד נקודין כתב הגר"א כי ד' נקודות הראשונות קמץ פתת צרי סגול כ"א כלול מג' הן י"ב מרגליטין והן ד' חיות. ולכ"א ב' ממנין חד לשמש בשוקא וחד באורחא א' מימינא וא' משמאלא. וק' של קמץ הוא קדמיאל ופ' של פתח פדאל כי ר"ת של קמץ פתח במיכאל. ובגבריאל ס"ת. דהיינו צ' מקמץ צדקיאל וח' מפתח חסדיאל. אך שהגר"א הגיה שם על צדקיאל צוריאל. כי כן שם בתיקונים אף שבס"ת דפ' וירא כתב שם בקמץ צדקיאל אין ראי' משם כי שם מוטעה בסגול ובשאר נקודות כמו שנראה בתיקונים שם. וכן הא"ב דשם מוטעה כמ"ש לקמן בהשמטות י"ג ב'. וברפאל היה להם להיות ג"כ הראשונות מצרי סגול שהם צוריאל סמטוריה כמ"ש שם בתיקונים. אלא שצוריאל הוא ג"כ בקמץ כנ"ל לכן חשיב אותו השני של צרי ר' שהוא רזיאל (ולפי זה צ"ל רזיאל סמטוריה). וכן בנוריאל השלישי של צרי שהוא י' יופיאל והשלישי של סגול ו' (ולפ"ז צ"ג וענא"ל)]:
(קנד ע"ב) ישראל אקרי בן כו' ראובן סתם בגין דאתכליל בתלת סטרין כו' אמר ר' אבא ראובן סתם דאתכליל בשמעון ולוי (אמר המסדר. כתב הגר"א בביאורו לת"ז קכ"ט ע"א. ור"ל דכולל חג"ת ולכן נקרא בן סתם דעד"א בן י"ה דכולל ימינא ושמאלא והוא ג' סטרין ראובן שמעון לוי. ולכן הי' צריך ראובן ליטול ג' בכור' וכהונה ומלכות. כהונה מסט' דכהן איש חסד ומלכות בסט' דגבורה ובכורה מסט' דעד"א בני בכורי ישראל והוא נטיל ב' חולקין כידוע):
וישלח (קפא ע"א) כגוונא דלעילא גופא אתפגים. (אמר המסדר. כתב הגר"א בהיכלות פקודי היכלא שתיתאה. וז"ל ר"ל גופא דשכינתא דאתלבש בס"א וכורסייא אתפגים כן אלו הגופים):
ויחי (ריז ע"א) עד לא מריט כו'. מעיקרו שהן שחורות:
ועד לא גליש. להניח עיקרן שהן אדומות (מרן דינא**(צ"ל שמהן הדינין או מארי דדינא. וע' באוה"ג ריש היכל ו' דבראשית ובליקוטיו. ש"ל:
)**) לא קליפות ולכן אין האשה מסתפרת כאיש וז"ס עשו איש שעיר כאדרת כו' יעקב כו' ועשו נאחז עד גלגל המזלות ששם בכוכבים (ר"ל כמ"ש בין כוכבים שים קנך) סוד השערות ויעקב בגלגל החלק:
(רמד ע"ב) (מפי השמועה) אלמלא דהוי גד מבני השפחות כו' לאשלמא כו'. והענין כי בגד כתיב. והקרי הוא בא גד. כי ג' דרגין יש נ"ר וג' אמצעים וד' תחתונות. והנה הראשונה נעלם מאד במקומה ומתגליא קצת בדעת שהוא אחר הבינה וזהו בג"ד. הב' הם ב"ר שהם חו"ב והג' הוא ג' אמצעיות. והד' הוא ד' תחתונות הם אותיות בג"ד. והקרי הוא ב"א ג"ד כי לאחר חו"ב המרומזים בב' נתגלה קצת הא' שהוא כתר לכן הוא קרי ולא כתיב להורות על העלמתו [וגם הוא סוד ספור ולא ספר כנז' בס"י ספר וספר וסיפור שהם חב"ד ולכן הוא קרי בסיפור ולא כתיב בספר. הגהת הרמ"ש]: