יהל אור ו

כולל פירושים ובאורים על הזה"ק מחבורי הגאון החסיד האמתי אור העולם רבינו אליהו מווילנא זצוק"ל. (והרבה מהם נעתקו מעצם כי"ק שלא נדפסו מעולם) הקדמת ספר הזהר דף א ע"א שושנה דא כ"י. כמ"ש לקמן (ע' ח"ג ל"ז ב' ר' יוסי פתח כו') דבתר דאתדבקת ביה במלכא כו'. שקודם נקראת חבצלת סתומה שהיא אדומה. ואחר שנתפתחה שנעשה כלי כמ"ש (סנהדרין כ"ב ב') אין האשה כורתת כו' שנשנה אז היא חוור וסומק. שע"י מתבסמת כמ"ש שמקבלת ממנו חסד דכליל ה"ח וכן למעלה בזיווג הנשיקין כמ"ש במאמר הנ"ל דבתר כו' כנ"ל. וז"ש שפתותיו שושנים כמ"ש בח"ב קכ"ג א' ושפוון דאינון תרין נהורין מאו"א. וז"ש כאן כנסת ישראל שהיא מכנס מישראל וז"ש מה שושנה דאיהי כו'. וכנגד דין ורחמים שבה אמר ג"כ בעלין דחפיין לה י"ג מצד החסדים וה' מצד הגבורות כמש"ו. וי"ג מכילין דרחמי הן בה מצד שמלכות היא תמיד כתר לפרצוף אחד כידוע:

אית בה תליסר עלין. ר"ל שהי"ג עלין הן בה אבל ה' עלין תקיפין הן סחרין לה שגבורות מקיפים לחסדים בסוד נקבה תסובב גבר כידוע. ואלו הי"ג עלין הן רכיכין בסוד הרחמים:

אית בה תליסר מכילין. בסוד אהב"ה כידוע. והן י"ב בקר תחת הים והים עליהם. עלמות אהבוך. וז"ש דסחרין כו' שהן בד' רוחות:

אוף אלקים דהכא. ר"ל בינה. בראשית חכמה. ברא כתר סתים וכמש"ל סוף זה החלק א' ע"ב. ור"ל שבחכמה ברא בינה את המלכות וכל הצריך לה. והן אביה ואמה. וכתר הוא שותף השלישי שמייחדן כמש"ל שלכך נברא העולם בב' וא' שהן או"א ואל"ף המייחדן:

ולנטרא לה. שהחסדים שומרים לבל יעשקוה זרים כמ"ש שומר הברית והחסד וכמ"ש בח"ב רנ"ג א' רוחא דא נטיר כו' ע"ש. וז"ס יברכך ה' וישמרך:

בגין לאפקא. והן ה' תיבין מרחפת כו' כמש"ל. והן ה"ג. וכולן אפיק אמא עלאה. והכל באלקים מלא ופשוט והן ב' אלקים דכאן. וז"ס י"ג טורין דאפרסמון וי"ח טורי'. וז"ס שנקראת חי"ה עם ה' שלה ה' אחרונה:

ואינון חמש אקרון כו'. סוד הגבורות והם סוד המים כידוע (עמ"ש רז"ל לקמן בד' י"א ב' ובכ"מ. הרא"ש) ולכן נזכר כאן פני המים. וז"ס ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה ומשם סוד השמחה כידוע צחוק עשה לי אלקים:

ואינון חמש תרעין. שכ"א כלול מעשר. וז"ס כל"ה עם ה' שלה כנ"ל:

אשא. שצריך להגביה הגבורות למעלה למתקן בשורשן שז"ס כוס של ברכה צריך להגביה כו':

דוגמא דחמש אצבעאן. שאצבע בדעת אהו"ה (נ"ב ר"ל במילוי יודי"ן חושבן אצבע. הרא"ש) [נ"א אצבע מילוי שם אהו"ה] וה' אצבעות הן ה"ח או ה"ג ימין ושמאל וצריך שיהיו בימין שיהא נכללין בימין. והן ה' אצבעות וי"ג פרקין דפרק י"ד אינו באחיזה כי הוא למטה מאד ולכן אמרו שהם י"ג ואף הפרק הזה אינו בטור שלהם והוא נגד הי"ג הכלולה שבטי ישראל וזאת והים עליהם (נ"ב ר"ל על הי"ב בקר שעשה שלמה נגד הי"ב שבטים כמשרז"ל בכ"מ ותיב' וזאת היא הי"ג שהיא כללן וכוונתו למ"ש בזוהר לקמן רמ"ח א' ע"ש. הרא"ש) כלל של ג' הויו"ת ושושנה דאתכלילת בהו שית חוורין כו' והן זו"נ י"ו ה"ה וכן כלל של מילוי אדנ"י ומזל ונקה ופרק י"ד הוא נקודה דאתכליל בה בסוד שבעה ושבעה מוצקות כמ"ש בריש ז"ח ש"ה וכ"ה במלכות:

מכאן ולהלאה. שעד כאן מדת המלכות ומכאן ואילך מדת ז"א:

אור. שהוא אור הנז' אחר אלקים ג' שהכל בינה אלקים חיים העושה הכל כמ"ש לקמן כ"פ כולם בחכמה עשית בבינה אבא אומר ואמא עושה וע' לקמן:

דאתברי. ז"ס יהי אור:

ואתגניז. ז"ס ויהי אור שכבר היה. ולכך (מגילה י' ע"ב) כל ויהי אינו אלא צער ואמר לקמן ט"ז ב' ויהי רזא דחשך והבן:

ואתכליל בברית. ז"ס וירא אלקים את האור כי טוב. ואמרו (חגיגה י"ב א') שגנזו לצדיקים שנא' אמרו כו'. ואמרו לקמן ובתקונים שר"ל בצדיק יסוד עולם:

ההוא דעאל בשושנה. ז"ס ויבדל אלקים בין האור ובין החשך שהוא סוד בין מים למים כמלא נימא שהוא יסוד כמ"ש בתיקון י"ס ע"ש והוא ההבדל כאן בין אור של ז"א ובין החשך דנוק' שבה סוד החשך הכל נגדו שהיא סוד לילה. ועדיין גנוז ואין נקרא בשם עד שיוצא הזרע אל הנוק' ואז ויקרא אלקים לאור יום שבה י"ב שעות היום שהן טפת החסדים שהוא י"ג מכילן דרחמי כנ"ל והן י"ב שהי"ג הוא כלל הי"ב כמ"ש בא"ז ובא"ר. וי"ב שעות הלילה הן י"ג מכילן דידה כנ"ל. וז"ש קרא לילה שכבר קרא. וז"ש ואפיק בה זרעא. ואח"כ נתאחד מ"ד עם מ"נ שז"ס והיו לבשר אחד וז"ס ויהי ערב ויהי בקר יום אחד:

ודא אקרי. ר"ל יסוד:

וכמה דדיוקנא. ר"ל ברית אשר באדם התחתון הוא דיוקנא דברית העליון ואין מזריע זרע עד מ"ב כחות אז מזריע זרע. וז"ש אזדרע כו' ההיא זרעא:

כך כו'. ור"ל שם מ"ב שבפרשה שהן ג"פ שסימן בהר"ד עד ויב"דל שבו ויבדל מזריע זרע כנ"ל. והענין כי אור שבברית הוא כלול מחג"ת שהן ג' טפין דזרע וכמש"ל ט"ו ב' ע"ש:

בעובדא דבראשית. ר"ל בראשית הוא חכמה ומעשה בראשית הוא בבינה כנ"ל שבה מתגלה ובה שם מ"ב אהי"ה אשר אהי"ה וכן שם מ"ב בה:

[ליקוט. ענין השושנה בריש הקדמת הזהר. כי שתי בחי' נוק'. א' באצי' דבוקה בז"א. וא' הבחי' שנתמעטה המל' וירדה בבריאה. והיא הכסא שנק' ים עומד על שנים עשר בקר שלשה כו'. והן שנים עשר שבטים ד' דגלים והיא עלייהו הן י"ג (חסר תיבה אחת בהעתק) כי היא כתר בראש הבריאה ראש לשועלים והיא בחי' שבת כי ו' ימים הן יצירה ועשיה. ו' ימים יצירה ו"ק מקנן במט"ט ו' לילות בעשיה מלכות מקננא באופן. וזהו ויהי ערב ויהי בקר יום אחד וכן בכולם. ויום השביעי