יהל אור נג
Yahel Ohr 53 · יהל אור · free full Hebrew text
Open in the reader →כי בתיקון השני שהוא אוירא שם מתלבש חסד דע"י ובו מתלבש יסוד דבינה ונעשה לו דעת וכן הוא ענין הדעת. דע כי אמר בס"ד פ"א שתא נפקין מענפא דשרשא דגופא. והענין כי הדעת הוא שרש ז"ת כידוע כמו שכתר שרש כל הט"ס כן הדעת שרש לז"ת. ומתפשט בה"ס ה"ג וה"ח כידוע ומתקבץ ביסוד והיסוד אינו שרש ונק' מוסף ונתוסף מכח הדעת. והדעת הוא יסוד דפרצוף שלמעלה כנ"ל. וממנו נעשה פרצוף דלמטה לכן תמיד יסוד נק' שבת כי הוא ז' בין מלמעלה למטה בין מלמטה למעלה והוא יסוד דבינה ובו יסוד דחכמה הנק' דעת כמ"ש בדעתו תהומות נבקעו וכמ"ש בא"ז והוא כמו אילן שבו שורש וגוף האילן וענף היוצא ממנו כן הוא דעת שורש וגוף הת"ת שנכללין בו דרועין וירכין כמ"ש בס"א הוא אילנא ופשיטו דברית הוא ענפא. בסוד ו' רישא דו' הוא הדעת נקודה א' גופא דוא"ו בה' נקודין ת"ת ה"ס. פשיטו דברית בצורת ו' [ס"א ג'] הוא ענפא דברית מכח הדעת. וז"ש ענפא דשרשא דגופא. ולעולם יסוד דפרצוף שלמעלה הוא דעת שלמטה שהוא בפרצוף שלמעלה (יסוד כנ"ל) [ס"א יסודים] דחו"ב שבו דלא מתפרשין. וז"ש בתי' דף א' על צדיק דלעילא קיימא עלמא דאתכסיי' והוא הדעת שהוא יסוד דחכמה עליו קיימא בינה בסוד אם אין דעת אין בינה. וכן היסוד לא קאים בתוקפיה אלא בזיווג הנוק' וזהו אם אין בינה אין דעת והכלל עיקר הדעת הוא יסוד דחכמה וקאים בתוך יסוד דבינה דלא מתפרשין לכן נק' על שמה. והתגלות הבינה בז"ת אינו אלא בדעת יסוד שלה. ושם עטר' דגבורה מבוצינא כמ"ש בא"ר מארץ אדום דבגינה מתקטרין אלף אלפין מארי כו'. והוא הדעת עטרא דגבורה והוא השבת. ואמר בס"ד פ"א על הדעת אתא מפתחא דכליל בשית ומכסיא פתחהא ובפ' בראשית האי מפתחא כליל בשית בגו מנעולא חדא כו' ע"ש ואמר בא"ר וצדיק יסוד עולם כליל שית בקרטופא חדא. ואמר בס"ד שם על הדעת אמרו צדיק כי טוב וזהו הכל יסוד חכמה. ואמר בא"ז רפ"ט ע"ב אלין תרין משיכין אתגליפו ומתחברין בחד רישא דעמיקא כו'. ולכן הדעת אינו נמנה בחשבון שהוא יסוד דחכמה של אותו הפרצוף וממנו נעשה [יסוד של אותו פרצוף] והתגלות הבינה בז"ת שממנה מונין ז' הוא יסוד דידה. וכן כאן ז"ת דע"י מתלבשין בא"א ויסוד דבינה דרדל"א מתגלה בהן ונעשה גולגלתא שמז"ת מתחיל האוירא בסוד אור מאויר ועתה אפרש בע"ה דע כי ג' רישין בא"א מלבד רדל"א והוא אוירא שבין גולגלתא ומ"ס בסוד אמ"ש כמ"ש למעלה ובאוירא מתלבש חסד דע"י ובמ"ס גבורה ובגרון ת"ת כידוע. וגולגלתא עם ז' תיקוני' שלה הוא כתר של א"א והוא בינה דרדל"א [ס"א כי כל כתר נעשה מבינה כידוע והוא בחי' גלגלת כמ"ש בתי"ט. והוא יסוד דבינה דרדל"א] והוא כליל שית כנ"ל. ועם שורש השית הוא ז' לכן כאן ז' תיקוני'. והכל ביסוד דבינה דרדל"א. והז"ת עצמו הם דעת יסוד דבינה של הגולגלתא והשאר תיקונים מחסד ולמטה דגולגלתא. ואינו מתגלה מהגולגלתא ספי' שלה רק מהיסוד דבינה שלה כי הגולגלתא הוא פרצוף שלם וג"ר שלה אינם מתגלים ובגולגלתא עצמו שהוא הדעת שם מתגלה יסוד דבינה דרדל"א כנ"ל בכל דעת. ולכן הגולגלתא מליא טלא דבדולחא טל אורות. וזהו אור זרוע לצדיק. והענין כמ"ש והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדולח והוא כי ביסוד יש בו חו"ג והחסדים הוא אור והגבורו' מים. ה"פ אור ה"פ מים. ה"פ אור ביום א' ה"פ מים ביום ב' וה"פ רקיע הוא היסוד שכליל שית שהן חמש כנ"ל. ואור הוא י' טפת החסדים שבא מחכמה וזהו אור זרוע לצדיק והיסוד הוא בחי' ג"ד גומ"ל דלי"ם והוא היסוד ועטרה שהוא י' (ס"א ג') פשיטו דברית כמ"ש בס"א (פי' כי ג' הוא היסוד. כי ג' הוא י' ו' ו' הוא הברית יוד פשיטו דברית כידוע שעל ידי טיפת הזרע נתפשט הברית. וכן יסוד אותיות ס' יו"ד ס' הוא ו' הרי יסוד הוא ו' יוד שהן ביחד ג' המסדר) ועטרה ד' כידוע וטפת החסדים הוא יו"ד ונעשה גי"ד. וידוע שהגווני' הם מטפת הגבורות שהן ה' גווני' ונהורא דנהיר לגוונין הוא טפת החסדי' ומני' אצטבעו גווני'. ובזה תבין התחלת פ' בראשית מגו בוצינא נפיק חד נביעו דמיני' אצטבעו גוונין וכן במאמר קו המדה ע"ש. ולכן אמר בתוספתא ח"ב ס"ח שית יריען דאינון חמש לגו בגו אית יריעה חדא כו' והוא ה"ח וכן ה"ח הוא י' טפה א' וה"ג נ' תרעין ה"פ יו"ד. ובמ"א אומרים שה"ח נחלקים ג"כ לה"ח והענין משל לאור השמש שמתראה על חמש גוונין ובכל א' אור השמש מראה אחרת לפי הגוונים. ואף שבעצמה אין חילוק באורה משתנים הגוונים בדברים המקבלים והגווני' אינם נראים ומאירים רק באור השמש. וזהו הענין ג"כ באור החסדים שהם אור א' ובזורחם על ה"ג נעשים ה' מיני אורות לפי הגווני'. ובזה תבין התיקוני' ה"פ אור מי מדד כו'. בת"ה ובתז"ח ע"ש. ואמר בתז"ח דהן גוונין חשוכין עד (ס"א דה"פ) דאור נהיר עליהון ומאירין. וז"ס יו"ד נו"ן (מ"ה) [ס"א. א"ה. וכצ"ל] כנ"ל וידוע שאמרו (חגיגה פרק ב') שחקים שבו שוחקים מן לצדיקים. ואמרו לצדיקים לצדיק וצדק ברית עם עטרה והוא אור זרוע לצדיק וז"ש והמן כזרע גד שהוא י' דגיד שהוא זרע של ג"ד שהמ"ן שוחקים להם וזה אמר על טפת החסדים. ועל הגוונים שהם טפת הגבורות אמר ועינו כעין הבדולח והוא טלא דבדולחא סוד הגבורות ובו האור וז"ס טל אורות טליך ובו עתידים להחיות המתים ולכן אלה לחיי עולם ואלה לחרפות כו' כמ"ש בא"ר. והכלל כי הטל גנוז ביסוד והגלגלתא הוא בחי' היסוד לכן בו גניז הטל הזה ולכן תה"מ באלף הששי ובו גניז אוירא עלאה שהוא י' אור כמ"ש בתי' ובפ' בראשית. והן מיסודות דחו"ב דרדל"א וזהו אוירא ובוצינא ובגו בוצינא אוירא והבן. וכל מה שכתבתי עד הנה בענין אוירא ומ"ס שמתלבש בהן חו"ג דרדל"א וסוד אמ"ש עתה עת דודים לגלות לך הענין על בוריו ואע"פ שסותר כל הדברים למ"ש בע"ח כולם אמיתיים ורק שכמה בחי' הם והמשכיל יבין מעצמו אבל זהו עיקר הענין על בוריו כי כתב בס"י ד"ס הראשונות א' רוח אלקים חיים והג' אחרים אמ"ש כסדר הזה והן רוח מרוח מים מרוח אש ממים וכבר פי' איך הוא בז"א כי בתחלה הוא בבינה רוח אלקים חיים ואח"כ מתחלק לג"ר דז"א וכן כאן רוח אלקים חיים כולל כל האמ"ש כמו שם והוא כאן רדל"א שכולל ג"ר כידוע ואח"כ רוח מרוח הוא גלגלתא ששם גנוז אוירא וזהו הרוח דגניז בע"י ורוח כתר של א"א ואח"כ מ"ס דנפיק מאוירא והוא מים שכל מוח הוא מים כנודע ובו מתלבש חסד דע"י ולכן הוא רישא תליתאה והוא ראשית הגילוי של א"א כי אוירא גנוז והוא האור הגנוז לצדיקים לע"ל ולכן נק' רישא בסוד ראשית חכמה