יהל אור מד

קו המדה כנ"ל וזהו תקות כו':

האי היכלא אקרי היכל הרצון כו'. שכאן מתגלה רצון העליון טורנא בסימא יאה דאיגניז גו בוצינא ובוצינא גניז בפומא למכסיא פתחא כמ"ש בס"ד פ"ב ובפ' משפטים כנ"ל ומתגליא בדיקנא חסד עלאה כמ"ש בא"ז ושם שורש הפה כנ"ל וברוחא דפומא אתרחיצו בי' לאתלבשא אבהתא שלכן בהיכל וא"ו של ג"ע קיימין בי' האבות ותריסר שבטין כו' שהן י"ב נהורין כנ"ל וזש"ש וכמה דאית היכלא לתתא בגנתא דעדן ה"נ לעילא אית היכלין מתקנין דאינון רזא דמהימנותא שהן זה נגד זה וכמדרגתו בקשורא דהיכלין דמהימנותא כן מדרגתו בהיכלין דג"ע:

לאתדבקא בי' בנשיקה בדהימותא כו'. שכאן הוא סוד הנשיקה ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין הוא וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים בבוצינא דקרדוניתא והן ה' מוצאות הפה בסוד מנצפ"ך שהן י"ב קשרים עם ששים גבורים דכ"ב אתוון הן ע"ב שהן א"ב ותשר"ק וכ"ח דנקודי שהן תחת הארגמ"ן שבעין דודין דסחרין לכרסיא והכל בסוד הבוצינא ואח"כ בסוד הרעותא דאתכליל בבוצינא והוא הרצון לריח שמניך טובים בסוד השמן כידוע בסוד שמן ויין שמן בסוד הרצון ע"כ עלמות אהבוך שהן היכלין תתאין שכאן כל רוחין תתאין דהיכלין תתאין (רהיטין) אבתרי' לאתדבקא בנשיקו ברחימותא וזהו אהבוך וכן בנשיקה מגודל אהבה כל הרוחין שבכל אברים נמשכין אחרי רוח הפה בדביקותא אחריו וכן ביוסף הצדיק רק ששם בגופא וכאן ברוחא כמ"ש בפ"פ וז"ש האי רוחא אתכליל בשית. שכולל כל השית היכלין ברוחא כנ"ל:

אתכליל בשית דלתתא בהדי'. ר"ל שכולל ה' היכלות שלמטה ממנו שהן עמו שית. וקיימא בשית עלאין. ר"ל ו"ק דדכורא שהן שית עלאין וכאן התדבקות בשית עלאין כמ"ש למטה כדין שמים אתחבר ברוחא דא כו' כדין כל אינון היכלין וכל אינון רוחין דאתכלילו בהאי כל חד וחד מאינון רוחין והיכלין דאינון בכללא דשמים כו':

ובג"כ האי רוחא אפיק תריסר נהורין כלילן כלהו מתתא ומלעילא. ר"ל כלולין מוא"ו דדכורא ומוא"ו דנוק' והן י"ב דדעת ה"ח וכלילותן ביסוד (ודעת) וה"ג וכללותם כידוע שהן בו"ק דדכורא ובו"ק דנוק' ודעת גניז בפומא והן י"ב דמנצפ"ך וי"ב תחומין דפומא י"ב שבטין וכן הן בדכורא שכ"ז הוא ג"כ בדכורא שהן י"ב צרופי הוי"ה בי"ב גבולי אלכסון של ת"ת שכלולין ביעקב ומשה שכוללין כל הי"ב שבטין ולכן הן ח"י ברכות ג"ר בחג"ת כמ"ש בפ"פ ואחר ברכת כללות הת"ת י"ב ברכות של י"ב גבולין ואח"כ ג"א בנה"י כמש"ש:

הני תריסר נהורין כו' דלתתא. ר"ל ששמחתם לסלקא לעילא בדכורא כמ"ש משכני אחריך נרוצה אני ונערותי הביאני המלך חדריו הן חדרין דדעת מליא להון כמ"ש ובדעת חדרים ימלאו והוא דעת גניז בפומא כנ"ל נגילה ונשמחה בך כו' וז"ש אינון חדון כו'. נזכירה דודיך מיין מישרים אהבוך כנ"ל כיין הטוב הולך לדודי למישרים בדעת בסוד אתה כוננת מישרים אתה א"ת כ"ב אתוון ה' ה' אותיות מנצפ"ך והן יין הטוב בדעת וכלם כאן ברחימותא ושלכן אהבוך. ומישרים הוא התפשטות הדעת בכל חדרין ואכסדראין דגופא שחוזרין ונכללין בשרשם כאן שזהו כל תיאובתא ולהכלל ברוחא דדכורא שהן ד' אותיות אהבה כמ"ש בפ' תרומה דף קמ"ו ע"ב ונשיקה בפומא דאיהו מבועא דרוחא ומפקנו דילי' וכד נשקין דא בדא מתדבקין רוחין אלין באלין והוו חד וכדין איהו רחימו חד ובספרא דרב המנונא סבא כו' ע"ש כל המאמר. והן ה"ח וה"ג וכללותן בדעת שהן י"ב וההוא רוחא דכליל שהן י"ג והן אותיות א'ה'ב'ה' כמש"ש שהן ד' רוחין לבד בסוד ד' אותיות ארגמן אע"ג שהם ה' שא' נכלל בהם כידוע וכן באהבה ד' אותיות ונכלל הרוחא בגי' של אהבה א'ב' שרשם ה'ה' ה"ח וה"ג וכלם אחד בסוד אחד דק"ש שהוא י"ג והוא אחד וכן הוא סוד וא"ו כידוע שהוא ו' שכולל ו' במילוי וא' באמצע האי רוחא דכליל ב' הווי"ן והוא באמצע כידוע וכלהו אסתכיין לאמצעיתא כנ"ל בי"ב סמכין כו' ע"ש:

היכלא דא דאיהו רצון כו' הוא דאפיק רצון מה' בחביבותא. שכאן הוא סוד מה' אשה משכלת אשת חיל עטרת בעלה עטרת תפארת כמו שכלל הדכורא הוא ת"ת כן כלל הנוק' הוא כאן וכאן מתקשרין כל השית היכלין וכן בסט"א נגד היכל זה אמר בפ"פ ד' רס"ו ורס"ז [היכלא שתיתאה כו' כמה דאית בסטרא דקדושה ברזא דמהימנותא ד' סטרין דמתקשרין דא בדא] ר"ל הד' חיות כמ"ש למטה [ה"נ לתתא הכא וכד אלין מתקשרן ומתחברן דא עם דא בהיכלא דא כדין איהו בית חבר כד"א מאשת מדנים ובית חבר] וז"ש למעלה שבסט' דקדושה נקרא היכל זה בית ה'. וז"ש מימי לא כו' אלא לאשתי ביתי א"ת לבת אלא לבית כו'. [על האי היכלא כתיב ונעתרות נשיקות שונא] שבקדושה נשיקין דרחימותא [ועל האי היכלא כתיב כי נפת תטפנה שפתי זרה כו' וכדין אתקריבו רגלוי להאי היכלא דאיהו כללא דכלהו תתאין כדין והנה אשה לקראתו שית זונה כו'] וכן כאן אשת חיל. וז"ש האי איהו דאפיק רצון מה'. כמ"ש מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה' שעלי' נאמר אשת חיל מי ימצא ועל אלו היכלין שנים דקדושה ודסט"א עליהן כל ספר משלי אשה טובה ואשה רעה וכמ"ש כמה טובה אשה טובה וכמה רעה אשה רעה כמה טובה אשה טובה דכתיב מצא אשה מצא טוב אי בגוה כו' אי בתורה משתעי קרא כמה טובה אשה טובה שהתורה נמשלה בה והוא תורה שבע"פ שהיא בסוד אשה כידוע והו' בהיכל זה כמש"ש בפ"פ [רנ"ז:

] נגה וזהר ואינון תרין ירכין לתתא לסמכא לאינון היכלין דלעילא דאקרון תורה שבע"פ כמה דאית סמכין לאורייתא דאיהו תורה שבכתב כך אית סמכין קיימין לאורייתא דאיהי תורה שבע"פ והוא היכל זה נגד ת"ת דדכורא תורה שבכתב כמה (רעה) אשה רעה דכתיב ומוצא אני מר ממות את האשה אי בגוה כו' אי בגיהנם כו' ששם הוא הגיהנם תשלג בצלמון והוא כללא דכל היכלין דגיהנם כנ"ל וע"ז אמרו שם מצא או מוצא כו' וז"ש מצא אשה מצא טוב ששם אתדבקותא דטוב בכ"י כמ"ש בפ' בהר (ק"י:

) ע"פ ועשה טוב וכאן מצא האי טוב כמ"ש משכיל על דבר ימצא טוב שכאן בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כו' וז"ש בתז"ח דף ע"ט ע"ד וסמניך משכיל על דבר ימצא טוב על דבר דא אספקלריא דל"נ ימצא טוב דא אספקלריא דנהרא:

בגו היכלא דא כו' נשיקי דרחימותא. ר"ל זהו מיתת נשיקה שמתדבק בהני נשיקין דהיכל זה ומגו תיאובתא דנשיקין נפקא רוחא בהאי נשיקה כמו ישראל אצל הר סיני נפשי יצאה בדברו בסוד ישקני מנשיקות פיהו בהר סיני כידוע והוא כשמתגלה לנשמתא דבר שלא הורגל בו וכמעשה דג' חברים אבל משה הורגל לכן אמרו קרב אתה ושמע שהיה להם למעלה ממדרגתם לכן אם