יהל אור לה
Yahel Ohr 35 · יהל אור · free full Hebrew text
Open in the reader →דנטלין אלין. ר"ל שהולכין הד' אופנים:
בד' גלגלים ותריסר סמכין. ר"ל לכל אחד ואחד:
אתעביד מההוא זיע דלהון כו' ולאלין לית לון שיעורא. ר"ל מ"ש בגמ' כתוב א' אומר אלף אלפין ישמשוני' ורבו רבבוון קדמוהי יקומון וכתוב א' אומר היש מספר לגדודיו ואמר שם ר' ירמי' ב"א אמר אלף אלפין ישמשוני' לנהר דינור שנאמר נהר דינור נגיד ונפיק מן קדמוהי אלף אלפין ישמשוני'. והוא מ"ש לקמן בהיכל רביעי כד נטלין אתעביד נהר חד די נורא אלף אלפין משמשין לההוא נורא כו' כד גלגלין נטלין כמה אינון רבוא רבבן דיקומון מינייהו בגו ההוא נורא ואמר בפ' פקודי בהיכל רביעי ואלף אלפין ורבו רבבן קיימי ממנן על אינון כו' וכאן בהיכל הזה ולגדודיו אין מספר. וז"ש ל"ק כאן בזמן שבהמ"ק קיים כאן כו' שהאי היכלא הוא חד כרוב דאסתלק בחורבן בהמ"ק כמש"ל. ואמר דלא משתככי לעלמין. לא כמו השרפים שבהיכל שני שהן רק ג"פ ביום מקדשין ולא כמו החיילין דשם שמזמרין ומתקרבין לנהר דינור ומתוקדן ומתחדשין בכל בקר כמש"ל ולקמן ע"ב תחות היכלא תניינא כו' ע"ש [ובפ"פ רוחא דא כד כו'. עמש"ש]:
ארבע פתחין אית להיכלא דא כו'. הן ד' פתחין הנ"ל בפ"פ דף רמ"ח:
ובזמנא דכלהו כו'. ר"ל אותן שבתוך ההיכלין וההיכלין עצמן כל א' למינו כמש"ו ממנן גו ממנן כו':
אופנים בחיות כו'. ג"כ בדומה להן. ודקא חשיב כאן הן כולן שתחת החיותא דבהיכל אשר שם אופנים. שבהיכל ראשון:
בחיות. שהן ד' חיות שפניהן פני נשר שבהיכל השני שתחת החי':
וחיות באופנים. ושל"ת שהוא כלילת החיות באופנים שבהיכל הראשון לזה אמר באלין אופנים. והן שבהיכל הזה:
נהורין כו'. וכל זה אמר הקדמה למ"ש בהיכל' דא אית כו'. ואמר למטה דלא סלקין כו' אלא בשעתא כו' וכד היכלא סלקא כו' וז"ש ובזמנא די כלהו די בגו כו':
אית דוכתא הדא כו'. והוא נקרא תא הרצים כמ"ש למטה:
כחיזו דדהבא דנציץ. והוא זהב מופז:
אלא בשעתא דכל אלין קשרין קשירין והיכל נטיל כו' כלהו נפקין כו'. ר"ל דכל הרוחין והנהורין וחיות ואופנים כלהו סלקין ומתעטרין לעילא בהיכלות שלמעלה כנ"ל. וההוא דוכתא תא הרצים עם כל מה שבתוכו כל המשריין אשר שם הם אינן עולין כלל למעלה. וכשההיכלות וכל אשר בהם עולין למעלה הם נשארין במקומן ואז כלהון נפקין מליין כו'. שמקום ההיכלות וכל אשר בהם נשאר פנוי ואז יוצאין לאשלמא דינא על האומות והן שלבר מהיכלין שהן שרי האומות ומגיחין בהון קרבא כנ"ל בפ"פ. וז"ש מליין בדינא. ר"ל על האומות כמ"ש בפ"פ:
ואקרון מארי תריסין. שהן בעלי מלחמות:
שליחן בעלמא מגו כו'. ר"ל הבעלי תריסין:
בהאי דוכתא. ר"ל בתא הרצים הנ"ל:
שית מאה אלף רבוא. בכל צד כך מגינין דדהבא. והן החשמלין והן מגינין על ישראל ולכן הן במספר זה:
וכן לתתא מינייהו שורין מקפן ואינון שתין. ר"ל וכן למטה מאותן המגינין יש שלטים מקיפין את החומות אשר בתא הרצים. והוא כמ"ש אלף המגן תלוי עליו שהן המגינין. כל שלטי הגבורים הן המקיפין שורין החומות ונא' ששים גבורים סביב לה. וז"ש והן ששים והן סביב לה ולכן אמר כאן ושורין מקפן. וזה אשר עשה שלמה המגינים זהב ויתנם בית יער הלבנון והוא מגדל הלבנון שנקרא מגדל דוד. וז"ש כמגדל דוד צווארך כו' אלף המגן כו' כנ"ל. וכן עשה צנים זהב נגד בעלי תריסין הנ"ל דצנה מתרגמינן תריסין ובעובדא דלתתא אתער עובדא דלעילא וכן כל מה שכתוב בשלמה הכל נגד המרכבה:
וכל הני מגינים כו' לבר. ר"ל על שרי האומות העומדין בחוץ כנ"ל:
בכל אינון שליחן דעלמא. ר"ל עם אותן השליחן שהן מארי תריסין הנ"ל כלם מגיחין קרבא על שרי האומו':
וכד היכלא סלקא ואתעטרת כו'. חוזר ומפרש אימת הם מגיחין ועושין דין על האומות אמר וכד היכלא כו':
בכל סטרי עלמא. על קצוי ארץ ולכן הן בד' סטרי עלמא וכולם הם צנה ומגן על ישראל:
כד סלקא צלותא כו'. קאי אלמעלה וכד היכלא סלקא אינון שליחן כו'. והשליחן הן מארי תריסין והכל הוא לפי שההיכל הזה עולה בהיכל גבורה ומתגבר בדין לכן המארי תריסין מתגברין. וז"ש כד סלקא צלותא כו' ברוחא דהיכלא רביעאה. וזה היתה תמיד שיריו ותפלותיו של דוד להתאחדא בהיכלא רביעאה ולאתגברא מארי תריסין:
זכאה חולקי' כו' וארים דגלי'. ר"ל דגל הקב"ה כמ"ש דגול מרבבה:
באתר דאצטריך. אם לנקמה ואם לחסד:
ות"ח כלהו אצטריך דא לדא כו'. ר"ל כל ההיכלין והרוחין ונהורין ושאר משריין כלם אצטריכו זה לזה. כמש"ו לאשתלמא דא כו'. ואמר זה כאן לפי שאמר למעלה שאין בעלי תריסין מתגברין עד שעולין שאר הרוחין והנהורין בהיכל הרביעי:
עד דסליק כלא לאתר דאצטריך. ר"ל להיכל הז' ששם הוא עליות כלם:
שלימו מתתא בקדמיתא. שנכללין בה כל השית סטרין דידה שהן שית היכלין. ומלעילא לבתר. דאתמליא מנהר די נגיד ונפיק וכמ"ש לקמן. וקודם צריך להעלות היכלין ורוחין שם עד דאשתלים ואח"כ אתמלי מלעילא. וז"ש וכדין איהו שלימו כו':
דאקרי צדיקא כו'. שנאמר וצדיק יסוד עולם והוא השלימו דעביד בהיכלות כמ"ש פ"פ וכלהו הוי ברזא דצדיק ח"י עלמין שהוא סוד התפלה בצדיק ח"י עלמין כידוע ח"י ברכות וכן כל הברכות כמ"ש וברכות לראש צדיק. ואמר שם דף רנ"ח ע"א יוסף הצדיק איהו שלימא דכלא איהו נטיל כלא בגין דכלא אתקן בגיני' כלא תאיב בתיאובתא בגיני' ות"ח בשעתא דיוסף הצדיק קיימא לאתקנא כלא כדין איהו נטיל כלא כו' וע"ד כתיב וצדיק יס"ע ועל האי יסודא קאים כו' [ובפ"פ בארבע פתחין כו'. עמש"ש]:
ת"ח כל הני היכלין כו' וכלהו כגוונין דעינא מתדבקן דא עם דא. ר"ל כמו ג' גווני עינא שהן ג' גוונין דמתחויין כן הוא הג' היכלין אלו שהן גוונין דמתחזיין כמש"ל:
כל מה דבגוייהו אינון בההוא חיזו כו'. ר"ל כל הנהורין וחיות ואופנים וגלגלים וסמכין ומשריין כלם שבג' היכלות הן ג' גוונין דלא מתחזיין אלא בסתימו בגלגולא דעינא וכמ"ש פ' וארא שיש ג' גוונין דמתחזיין ויש ג' גוונין דלא מתחזיין אלא בסתימו דעינא שהן מתחזיין ע"י גוונין דמתחזיין ויש שאינו נראה כלל. והן ג' מדריגות חלוקים. מדריגות הנביאים שהן ראו באספקלריא שאינה מאירה והן ג' גוונין דמלכות שהן נה"י כנ"ל. ומדרגת האבות שראו בגוונין דלא מתחזיין ע"י גוונין דמתחזיין והן בחג"ת והוא בדרגא דז"א. ומדרגת משרע"ה והוא דלא מתחזיין כלל והוא בבינה. וכן הן כאן ההיכלין עצמן ומה שבהיכלין כנ"ל ונגד דלא אתחזיין כלל הוא הרוחין