יהל אור כד

(לח ע"א) שבעה היכלין מדורין אינון לעילא כו' ושבעה היכלין אינון לתתא כו' כגוונא דלעילא. ר"ל ז' היכלין לעילא אותן שחשיב בדף מ"א ע"ב משם ולהלאה ובפ' פקודי עולמתן דשכינה נערות אסתר. וז' היכלין לתתא. אותן שחשיב בדף מ"א ע"א. והן אותן שבתוך המדורין שבתוך ארץ של כסא הכבוד כנ"ל:

ואינון שית כגוונא עלאה וחד טמיר וגניז איהו לעילא וכל אלין אינון ברזא עלאה. ר"ל שית היכלין התחתונים הן ו"ק וחד עלאה הוא נגד בינה כוללת ג"ר כנ"ל. וכל אינון היכלין ג"כ בג"ע התחתון ואותן הן שחשיב בדף ל"ח ול"ט. והיכלות שבמדורין של ארץ עלאה ארץ החיים הן היכלין ג"כ של מלאכים וכמש"ש והן אותן שחשיב דף מ"א ע"א כנ"ל. ובמדור העליון ג"כ ז' היכלין והן מתוקן לנשמות ב"א בעלייתן למעלה. והמדורין וששה היכלין התחתונים הן שם למלאכים כמש"ש דף מ' ע"א מדורא קדמאה הוא אתר בי חשוך דלא נהיר והוא מתתקן למדורי רוחי כו' מדורא תניינא הוא אתר כו' והוא מתתקן למדורי מלאכין עלאין כו' וכן שם בכלהו מדורין והן זה נגד זה הארץ התחתונה נגד העליונה וכמו שבתחתונה ז' ארצות זו ע"ג זו כן בארץ העליונה ז' מדורין זו ע"ג זו וכמו בארץ העליונה תבל לגו לגו ג"ע בתוכו ז' היכלין כן במדור העליון של הארץ העליונה לגו לגו ג"ע העליון ובתוכו ז' היכלין הנ"ל והכל בארץ העליונה שתחת כסה"כ וכמו על הארץ התחתונה ז' רקיעין הידועין כן על הארץ העליונה ז' רקיעין והן ז' היכלות שבכסה"כ כמ"ש פ' פקודי לחזות בנועם ה' באינון ז' רקיעין. והן אותן שבאצילות שהן דכורין לאותן שבבריאה. ולבקר בהיכלו באינון ז' רקיעין דלתתא ואלין קיימין לקבל אלין כו' עד דאתא אברהם חסידא קדישא ושארי לאתקנא עלמא ועאל גו מהימנותא קדישא ואתקן לעילא באינון רקיעין עלאין ובאינון רקיעין תתאין. ר"ל אותן שבאצילות ואותן שבבריאה. אינון תתאין אינון היכלין לאינון רקיעין עלאין לאתאחדא דא בדא ולאתקשרא דא בדא כמה דאוקימנא באינון היכלין דקאמרן. כמ"ש בהיכלות בפ' בראשית ובפ' פקודי דאברהם נטיל היכלא דאהבה ויצחק נטיל זכותא ויעקב נטיל היכלא דרצון כו'. ואמר בגין דכל הני היכלין אית בהו כגוונא דלעילא ואית בהו כגוונא דלתתא למהוי כליל בדיוקנא דרזא דלעילא ובדיוקנא דרזא דלתתא. ר"ל שאותן היכלין שבג"ע אית בהו כגוונא דרקיעין דאצילות והיכלין דבריאה וכן בהיכלין של ג"ע העליון:

היכלא קדמאה אתר דאיהו מתתקן לתתא כו'. חשיב היכלות שבג"ע (התחתון) וכאן אינן כסדר היכלות דלקמן כי כאן היכל הראשון עטרת היסוד מלכות צדק ושם גירי הצדק תחת כנפי השכינה דעאלו בברית עטרת היסוד. (ע"ב) היכלא תניינא היכלא כו'. הוא היסוד. ואמר בגו האי היכלא אית נהירו חד כליל מכל גוונין ואיהו נהיר מעילא לתתא. והוא יסוד כידוע [ובמדורין הא' עטרת היסוד והשני נו"ה והג' גבורה והד' חסד והה' יסוד סמוך לת"ת גוף וברית חד הוא והששי ת"ת והשביעי בינה. והיכלין דחשיב בדף מ"א הן כסדר היכלין של הבריאה ואמר שם לעילא מכלהו די במדורא עלאה על כלא ומיכאל שמי' כו' והוא בהיכל ששי היכל ת"ת ושביעי לא קחשיב שם לפי שאינן למלאכים רק לנשמות ב"א והן ז' היכלין לגו בג"ע דשם ששה היכלין לב"א והיכל הז' אינו לב"א ושם השעשועין] לגו מהאי כו' ואתיבו אמן יהא שמיה רבא כו'. והן בדרגא דיסוד כידוע. בהיכלא תליתאה ותמן כל אינון בני מרעין וכאבין יתיר. הוא דרגא דנו"ה הני ברכי דשלהי מינייהו ותקע כף ירך כו'. וכל אינון דעצבין על חרוב בי מקדשא. ג"כ בנו"ה כידוע באלף הד' והה'. וכל אינון דרדקי דבי רבן. בסוד וכל בניך למודי ה' כידוע ומפורסם. והכלל כי ח' דרגין הן באותן היכלות והן שמנה רק פעמים חשיב נו"ה לא' ויסוד ועטרת (לב') ופעם להיפך. וכן ברקיעין שבז' רקיעין חשיב וילון עטרת היסוד מלכות אינו משמש כלום אלא נכנס כו' בסוד ותקם בעוד לילה עולימתא שפירתא נחתא בלילא וסלקא כו'. רקיע שבו ככבים כו' יסוד כידוע בזוהר ותקונים בהרבה מקומות. שחקים נו"ה כמ"ש בזוהר. וכן בכוכבים לבנה עטרת היסוד וז"ש בזוהר לבנה צדיק דוד מלך ישראל חי וקיים. ככב יסוד והוא ספרא דחמה. נגה נו"ה ולכן ככב ונגה הם ככבי שחר וערב. ושאר היכלין עד השביעי הן כסדר הזה גבורה ת"ת חסד בינה כמש"ל:

**(באור הגר"א ז"ל על ההיכלות נדפס רק פ"א ע"י מתוך העתקות (שנעתקו מהעתקת תלמידו המקובל מוהרמ"ש ז"ל שסידרם והוסיף בהם איזו הגהות). וע"כ באו בו כמה השמטות ושיבושים. ועתה ב"ה אשר זכנו להדפיסו מגוף כי"ק בהשלמת ההשמטות ותיקון כל הטעותים. וידע המעיין שכ"מ שבא במוסגר בשני חצאי מרובע הוא ג"כ כי"ק ז"ל ממה שהיה נ"ב. רק מה שבא במוסגר בב"ח לבנה הוא תיקונים או הגהות) מתלמידו הרמ"ש הנ"ל. כל מאמרי הזוהר ממ"א המובאים בביאורו העתיק בכי"ק כה"מ בשלימות. אך בהיות כי מההכרח שיהיו ס' הזוהר פתוחים לפני המעיין בביאורו ז"ל. ע"כ קצרתי בהם ורשמתי בהם תיבות (כו' ע"ש עד). והמעיין הרוצה לבא אל עומק ביאורו יעיין אותם בכ' הזוהר שלפניו. בגוף כי"ק לא נמצא נקודות ההפסקות כלל (כ"א בכל מאמרי הזהר. נקודה א' לפני התחלת ביאורו וב' בסופו) ע"כ ג"א לא מצאתי את ידי לקובען בדפוס כוון. והמעיין יבינם מעצמו. מאמרי הזהר ממ"א שבאו בבאורו. ראיתי להציגם בין שני חצאי מרובע. למען יבחין המעיין בין לכון הזהר ללשון ביאורו ההיכלות דבראשית ופקודי שנדפסו עתה לפי הפרשיות והדפין כ"א על מקומו. בכי"ק היו מסודרים וכלולים יחד. שבסוף הפסק כל מאמר או ענין מהיכלות דבראשית ביאר המאמר שבא בענין הזה בפ' פקודי וכמו שרשמתי פה עליהם בסוף כל מאמר. וכן הפי' של דף ל"ח א' ב' הי' מסודר בכי"ק בפ' פקודי (רמ"ה ב') בסד"ה ולעילא מהאי פתחא כמ"ש שם וע"ש בד"ה וכלהו מארי דעיינין כו'. ולכן על המעיין הרוצה לחזות בנועמם. עליו ג"כ להתבונן בהפסקות כל מאמר ולבקר בהיכלות שבשתי הפרשיות הנ"ל יחד יתלכדו ולא יתפרדו כי הם מישך שייך אהדדי. כמ"ש בפ"פ (רמ"ה ע"א) ואע"ג דאוקימנא (ר"ל ההיכלות בפ' בראשית) התם גו כללא הכא (היכלות דפקודי) אית לפרטא כו' בגין דלא יטעון כו' כמ"ד כי ישרים וגו' צדיקים ילכו בם. המ"ל ש"ל.)** (מא ע"ב) היכלא קדמאה כתיב ותחת רגליו כו'. והן שלש היכלין קדמאין הראשון כמעשה לבנת הספיר כמ"ש למטה היכל השני עצם השמים כמ"ש לקמן בדף מ"ב ע"א ואקרון עצם השמים היכל השלישי לטהר כמ"ש שם ע"ב היכלא תליתאה כו' רוחא דא איהו דכיא בריר מכלהו כו' וכלהו ע"ש האי רוחא דבהו וכל אלו היכלין הן בנוק' ולכן התפלה עולות בהן שהתפלה הוא במלכות וכמ"ש לקמן דף מ"ה ע"א כל אינון היכלין וכל אינון רוחין כו' ורזא דא וישק יעקב לרחל כו' וסימניך הנה נא ידעתי