יהל אור ריב

ליקוטי ביאורי הגר"א ז"ל על זהר חדש (ה' ע"ב) ר"ש פתח כו' באתוון רשימין כו'. (א"ה ביאור הגר"א על כל המאמר הזה נדפס בארוכה בתז"ח פ' ע"ב ד"ה ובספרי כו' ע"ש):

(ה' ע"ד) (מכי"ק) מתניתין. א כתר דז"א וכמ"ש במ"א:

תנן ארבע תקיפין. הוא גלגלתא דז"א וכמ"ש בא"ר קל"ה ב' תאנא כד סליק ברעותא כו' וניצוצא קאים ושארי נפיק אוירא דכיא ומתגלגלא ואתפשט ונפיק תד גולגלתא תקיפא לארבע סטרין ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא כו' אתפשטו אשא מסט' חד ואוירא מסטר חד ואוירא דכיא קאים עלה מהאי סטר ואשא דכיא קאים עלה מהאי סטר כו' ע"ש. וז"ש כאן תרין סטרין שמשין. כי אלו הד' הן בתרין סטרין כנ"ל ואוירא דכיא קאים עלה כו' ואשא דכיא כו' והן באין משני מקומות מאו"א שהן תרין אחסנתין ותרין גניזין והן עץ החיים והן דכיין. ועץ הדעת טו"ר אינן נקראין דכיין. ואמר שם האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני להאי סטר ולהאי סטר ובא"ז רצ"ב ב' בוצינא דקרדוניתא נפיק ניצוצא כו' ומתדכי באוירא דכיא ואתבסמו דא בדא כד אתחברו או"א כו' נפיק גולגלתא חד תקיפא ואתפשט בסטרוי דא בסטר דא ודא בסטרא דא כו' אתפשטו אנפין לתרין סטרין כו':

מטלנוי עביד בגוון. ר"ל טל שלו עביד ג"כ באותן ב' הגוונין לב' סטרין כמ"ש בא"ר שם אבל כד אתיישבן בהאי רישא דז"א אתחזי ביה כו' ואתחזיא גוונא סומקא בגוונא חוורא ובג"כ כתיב ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו אלה כו' וכולא כליל בהאי טלא הה"ד טל אורות טליך אורת תרי כו':

אתקן חד בלי כלום. הוא קד"א והוא נק' אין ובו גנוז ספי' הפנימית הנק' כתר וז"ש ונפיק מצפון חד ספר ר"ל ספירה כי הספירות הן הפנימיות ויוצאין מבינה שהיא צפון כידוע:

ושוי עלוי תלת אתוון רשימין. הן ג' אותיות ראשונים של השם דנהירין מא"א בקד"א ואח"כ בג' חללין דגולגלתא כמ"ש בס"ד וא"ר וא"ז. וז"ש אתקן תחותוי תלת אחרנין. ואמר רשים חד על תרין. שהוא"ו כולל שנים כמ"ש בא"ז רצ"ב ב' בחללא דגולגלתא נהירין תלת נהורין ואי תימא תלת ארבע אינון:

ושוי עלוי את ת'. הוא הקרומא דאתפסק למטה כמ"ש בא"ר קכ"ח ב' והאי קרומא אתפסק מז"א ובג"כ מוחי' אתפשיט ונפיק לל"ב שבילין כו' והיינו דתנן ברישומי אתוון ת' ר"ל במתני' זו:

[נראה מהרמ"ש. רשים חד על תרין. פי' אות חד שהוא וא"ו ומורה על שנים היינו דעת כולל שנים חו"ב]:

(ג"ז מכי"ק) קונדא. קצר ועיין ב"ר פ' פ"ט בפ' פרעה קצף כו':

קוטא. באיכה רבתי פ' גלתה יהודה חד קטו פי' מטה קטה. וילון:

קסטונא. זנב ת"י על ואחוז בזנבו:

**(נ"ל שכ"ז פי' על גי' שונות שבמאמר זה.)** בכסיפא. פסולת כוספא דיסמין (שבת נ' ב'):

זיקין דינור. ניצוצי אש כמ"ש (פ"ט דברכות) על הזיקין ואמרו (חולין) זיקוקין דינור כו':

הורמנא. רשות וצוואה:

צמר צבוע תכלת**(אולי נשמט תי' דקואנאריתא. המסדר:

)**:

אירא. חתיכה קטנה צמר:

קוזמין. תכשיטין קוזמיקין. חזק:

קוזמו. עולם:

משיין. (א"ה. הוא פי' על תיבת ולא אתמשיין). מוכנים:

(יא א) ועוד אריב"ז מ"ד אל גנת אגוז כו' באותו הרקיע שנברא בשני שבראו הקב"ה וסתמו מכל רבבות קדש שלו. (א"ה:

עי' ביאור הגר"א ע"ז בתיקונים נ"ב ב' בד"ה תתן להם ע"ש):

יתרו (כ"ז ע"א) דהוו שראן כו'. צ"ל עד דהוו שראן תחות כו':

ואעיל לון לנו הילא דדכיו כו' כצ"ל (נ"ל כי חילא גי' מ"ט תרעי דסוכלתנו ושער החמישים נעלם. המסדר):

ואנן מנן יומי ושבועי. כי שבוע הן בכללות ויומי פרסי דלהון כי הן בז"ס ו"ק ודעת כמ"ש שביעי באמא וכ"א כליל א' והן שם מ"ב בכללא דכ"א מ"ט עי' מ"ש בתי' (ל"ז:

ל"ח.):

(פרשת ואתה תחזה) בשית סטרין בשערא וכו' בזהר יתרו (ע"ח א') אמר פתח ואמר ואתה תחזה כו' באלין שית סטרין דקאמריתון וכלא בהאי קרא ואתה תחזה כו' חד בשערא מכל העם תרין במצחא אנשי חיל תלת כו' וע"ש ע' ב' דיוקנא דרזין דבר נש בשערא כו' ובשרטוטי ידין באלין שית ב"נ כו' כצ"ל ול"ג באודנין דהוא בכלל שערא אבל שם בהג"ה א' חשיב במקום מצחא חוטמא בהון אשתלים שית ואודנין ומצחא בכלל שערא הוא והוא היותר נכון וע"ש בהג"ה בארוכה דמצחא נכלל בשערא וכלל הכל האזן שלכן נקרא אז"ן א' האזן כמ"ש בס' הבהיר (ד' ב') וז' ונ' שערא ומצחא כמש"ש. וד' נקבים שבראש ד' חושים הן ד' אנשי חיל כו' כמ"ש בתי' ת"ע בארוכה ולקמן ב' אנשי חיל בראי' כו' ועוד תיקון א' באנפין כלל כולם ותיקון א' בגוף. ויש עוד דרך אתר י"א תיקונין ד' ברישא בשם הוי"ה בד' חושים ועוד ב' אנפין ומצחא והם כלל הראש ועוד ד' תיקונין בגוף ד' שימושים. עשיה בידין מישוש בגוף שימוש בברית הילוך ברגלין ד' אותיות אדנ"י כלל הגוף והצוואר על כולם והן ד"ו פרצופים ו"ד אלא שהצוואר הוא סוד הדעת קשר המרכבה והוא סוד ו"ה של השם ו' של ז"א שם הוי"ה ה' אחרונה נוקבא שם אדנ"י ראש וגוף והן בפ' זה כ"ב תיבין ב' בכל תיקון כנ"ל ואתה תחזה א' מכל העם ב' כו' כנ"ל וזהו מסט' דהוי"ה. ואח"כ ושמת עליהם א' שרי אלפים ב' כו' מסט' דאדני לכן הם שרים ובשימה דידי' דצריכה לתחתונים והוא שם יא יא קדוש מאד. וע"ל דמפרש בתמניא תיקונין והוא כנ"ל בת"ע ד' בואתה תחזה וד' בושמת עליהם כמש"ש שהן כללא דפסוק זה וע"ל ואנא בעינא לפרשא גופא בתמניא תיקונין אלין כו' עש"ב וע' בת"ע דאמר עשר תיקונין אלא דלא חשיב רגלין והן י"א כנ"ל. ובזכר חשיב ברית במקום שערא והכל אחד כי ברית טמירא וא"א לראות בו אלא דהדרת פנים זקן ומשם ניכר תיקונא דידי' ובאתתא בשערא דרישא וסימניך פנים ואחור דהן זו"נ וראית את אחורי. ושית דז"א הן אי"ה או"ה כלל ג' שמות דג' דרגין שהוא כלל הכל כ"ת מעשיו והוא כי אל דעות ה' ב' דעות סהדותא כו' משא"כ בה דעתה קלה ולכן היא ה' אתוון ה' תיקוני' ושם יא יא יו"ד תיקוני' בע"ס וא' כלל הדעת וכל תיקון כולל מב' סטרין דגש ורפה לכן הוא כפול והוא ג"כ על ב' עטרין וב' כתרין כידוע והנה שית תיקונין הוא אי"ה או"ה לכן א' בגוף וא' באנפין ב' דיעות הנ"ל וח' הוא ב' שמות כמש"ו כאן ויו"ד הוא בסוד ו"ד וי"א בסוד ו"ה כידוע בה בסוד ד"ה בסבא פ' משפטים ובס"ד וכאן לא חשיב לא פומא ולא (עין) [צ"ל ידין וכ"ה בס"א] וחשיב שערא ואודנין ולקמן ב' מ' ששערא בכלל אודנין וע"כ ט"ס כאן וצ"ל כמ"ש למעלה:

(ע"ב) וכמה בני