עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › יהל אור

יהל אור קע

Yahel Ohr 170 · יהל אור · free full Hebrew text

Open in the reader →

דסליק ע"ב בחושבן אתוי ונהורא דילי' מ"ב ודא חילי' דילי' כי תלך במו אש לא תכוה דדא מכבי אשא ומיכאל איהו דמות ארי' דאיהו ארי' ממים. וז"ס יששכר חמור גרם אע"ג שחמור טמא לפי שהוא בדגל מיכאל שהוא מים וחמרא דימא שרי:

חשוכא דשמשא תמן אשתכח לא אשתכח נהירו כמה גרדיני נימוסין אזלין ושטאן בחשוכא. שהוא בסוד החשך וכן גהינם חשך כמ"ש בהיכלות וכידוע וכ"ז בסטרא דגהינם:

וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ר"ל נהר דינור הנ"ל:

ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני לא תימא דודאי הכי הוא כו'. ר"ל שד' פנים בו והן ד' סטרין מימינא חוורא ומשמאלא סומקא ומלפנים אוכמא ומאחור תרין גווני כמש"ל תלת סטרין אינון אבל תרין אינון כו':

ועכ"ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. ר"ל למעלה באצילות שורש הגוונין ומשם נמשך למטה:

תנינן אורייתא כו'. והוא ראי' שיש כמה אשות:

ת"ח אשא חדא הוא והאי אתפליג לארבעה הדא מיא הוא והאי אתפלג לארבעה רוחא חדא הוא והאי אתפלג לד'. שהן ג' חיות הנ"ל וכ"א ד' פנים:

(קנה ע"א) תלת רישין כו'. הן מספר הג' שבטים בדגל מחנה דן:

ולתתא דל"ל חושבנא. כנ"ל טף ונשים:

בר כמה גרדיני כו' עד נשכין כחמרא כו'. הן הס"א שהן באוירא ולתתא שהן חציפין ככלבא כמ"ש בפ' ויקרא דף כ"ה ע"א ת"ח באלין זינין בישין אית דרגין כו' דרגא תתאה דילהון כו' בגין דכלהו חציפין ככלבא וז"ס כשהייתי ע"ה אמרתי מי יתן לי ת"ח ואנשכנו כחמור א"ל אמור ככלב כו' והן ג"כ משמרות הלילה שאז שליטתן עד חצי הלילה כידוע חמור נוער וכלבים צועקים והן לעלוקה שתי בנות הב הב:

ווי מאן דאשתכח גבייהו. בעה"ז:

ובדינא דלהון. בעה"ב:

בסטרא רביעאה דגלא רביעאה אדם רפאל מערב. הוא דגל מחנה אפרים עם כל השבטים והנשיאים כנ"ל:

בהדיה אסוותא בסטרי':

שהרפואה הוא בצד מערב כמש"ל:

דינא עלאה עלי' אתסי:

שכאן הוא דינא רפיא ונמתק הדין כאן ולכן כאן הרפואה והוא בברכת אתה גבור:

האי אחיד בקרנוי דשור כד מבעי כו':

ר"ל כמ"ש מבעה זה אדם וכאן הוא בקדושה:

בתר דא שריא קול דממה דקה כו'. הוא סוד הכסא עצמה כנ"ל בפ' ויקהל שם דאיהי סלקא לגבי מלכא עלאה בגניזו כו' כנ"ל. ואמר האי אחיד בקרנוי דשור כד בעי לאעלא לון כו' הוא בסוד התפלין שבהן קושרין לקרנוי דשור כמ"ש בתיקונים ובתז"ח ואמר בתז"ח פאר דרפאל פארך חבוש עליך וכ"כ בתקונים שתפלין בסוד אדם ומ"מ הוא בשמאלא הכל בשור וציצית ותפלין וק"ש (ותפלה) הן ד' תיקונים של ד' הנ"ל. ציצית והוכן בחסד כסא. תפלין ובזרוע עוזו. ק"ש עד"א כמ"ש בתיקונים. תפלה במלכות. והן ציצית ברזא דמיכאל כמ"ש בפ' תרומה דף קל"ט ע"א ותכלת דא איהו תכלת דציצית כו' כד אתי צפרא ואתער ימינא לעילא נפיק ההוא נהורא ומטי עד האי תכלא כו' דנפיק מכרסייא עלאה דשלטא על תכלת מסטרא דימינא ודא איהו אפוטרופסא דישראל דכתיב בי' מיכאל שרכם כו'. ותפלין ברזא דשור ושם לאעלא כל ממנן תחת שכינה כמ"ש בתיקונים. ק"ש בסוד נשר בסוד כי עוף השמים יוליך את הקול קול דק"ש כמ"ש בתיקונים וכנ"ל ארים קלא כלהו אחרנין כו'. ולכן הוא בימינא בהיכל אהבה בדרום כנ"ל. ותפלה ברזא דאדם כידוע. והשינוי הנ"ל* במזרח ומערב בצורת נשר ואדם הוא בדכורא ונוק' שבדכורא נשר אוריאל במזרח ואדם (רפאל) במערב וכמ"ש בפ' יתרו דף ע"ח בחדש השלישי כו' דשליט בי' אוריאל רב ממנא כו' ואיהו רזא דאיש תם מארי' דביתא איש אלקים כו' ע"ש כל המאמר. ובנוק' להיפך. והענין כי בדכורא שלטא טפה דדכורא על נוק' ובנוק' להיפך כמ"ש בר"מ ובתיקונים לכן כשמזכיר בנוקבא כמו כאן**(ר"ל בהיכל ו' דפקודי (כי ביאר כה"מ הזה הי' מסודר שם ונעתק לכאן. כמש"ש). ש"ל:

)** מזכיר רפאל במזרח ואוריאל במערב וכשמזכיר בדכורא אמר להיפך כי הכל כלילן בדו"נ ומאן דשליט הוא דכורא וכמ"ש בפ' שמות ובז"ח דף ל"ב ע"ב כלהו לתתא נוק' אינון וכל מאן דשליט דא על דא מאן דאיהו לתתא (כו') וכל אינון דלעילא אקרי דכורא ודא לגו מן דא דמות ד' חיות דמות דמאן דמות דאינון חיוון עלאין כו' ד' חיות דנפקי מחילא דחי דאיהו דכר ובגין דאינון נוקבי כו' וז"ס שת"ת נקרא אדם ומלכות דמות אדם והוא ת"ת דדכורא ומלכות דנוק' ומלכות דנוקבא הוא כללא דכלא:

(קנה ע"א) ויהי בנסוע הארון כו' נ' כפופה נוק' נון פשוטה כללא כו'. כי נון רזא דאדם דד' חיות ש'נ'א'ן כמ"ש בז"ח דף ל"ב ע"ג ן' רזא דאדם בשלימו ע"ש. והוא רזא דעד"א נאמן פשוט. ונו"ן כפופה מלכות שנכפפת רגלי' מס"א כידוע והוא נאמן כפוף כי בינה בנ' תרעין דילה מתפשטת עד הוד ונכלל כולו ביסוד שלכן נק' כל גי' נ' כלל הכל כידוע. וכן מלכות כלולה מכולם סוד כלה ים. ולעולם נוק' נכללת בדוכרא ולכן נ' פשוטה כללא דזו"נ. והן סוד נון מלא זו"נ וי"ו באמצע יסוד וא"ו זעירא כידוע:

באתר דא ויהי בנסוע הארון אמאי אתהדר לבתר כג"ד $ציור בספר$. ר"ל בב' הפיכות:

ת"ח ב' באשרי כו'. שהנון הוא סי' נפילה בגלותא כמש"ו. ולכן לא נאמר באשרי. והענין כמ"ש אריאל כו' (משנה ספ"ד דמדות) מה הארי צר מאחוריו ורחב מלפניו. נמצא צד הרחב הוא רישא דילה ובגלותא רישא שכיבת לעפרא וזנבא מדבר כמ"ש בזוהר במדבר. ולכן כאן בנסוע הארון ויאמר קומה ה' אז אתהפך הנון רישא לעילא וזהו טעם על הפיכתה למעלה ואז ויפוצו אויביך [וינוסו משנאיך מפניך כי צד הרחב הוא פניך] כיון דנפלה ואסתלקת נ' אז אתחברו מ' וס' שהן אחוריים דבינה שמשם נאחז ס"מ וכיון שקם הנון ביניהם אתבדרו ס"מ זה לכאן וזה לכאן:

אלא מה כתיב לעילא כו'. עכשיו מפ' נזירת הנו"ן לאחור:

וארון ברית ה' נוסע לפניהם כו' כל המאמר. הענין שארון ברית ה' הוא יסוד ברית לוחות הברית ושכינתא לא זזה מניה כידוע והיא עומדת בין ב' צדיקים בין צדיק העליון לישראל ומחביבותא דישראל אהדרת אנפייהו להון [ליקוט. ס' ומ' הוא בינה ותבונה וכן הן שמים וארץ זו"נ שלכן בבינה רומז בן בלבד ובתבונה בן ובת והן עגולא וריבועא כי שמים הוא בעיגולא ולכן הוא ו"ק ו' וארץ הוא בריבועא כידוע והן ו"ד כידוע. וכן ברוחא דנציץ מספיר. נציץ לב' א' לו"ק וא' לד' זו"נ. והענין כי עיגולא יותר על ריבועא תילתא כמ"ש בתוס' דסוכה דף ח' ע"ב. ולכן בב"ד שלמעלה בשמים ס' פולסין