יהל אור קסו

שהשם כ"ב הנ"ל יוצא בחלופי אלפי ביתות מן יברכך ידו"ד וישמרך יאר ידו"ד שהן כ"ב אתוון ובזהר אמר בהדיא בהני ג' קראי דמשמע מכל ג' פסוקים ועוד שארי הכרחות והנה שם הנ"ל במילוי אל"ף נו"ן קו"ף תי"ו מ"ם כו' וגם ו' של דיונסים במילוי ג' אותיות יהיו כל האותיות עם הכולל ס' כמנין ס' אותיות של ברכת כהנים. ולפי מה שמצאתי בכתבי האריז"ל שכתוב תכוין לשם כ"ב העליון מ"ה ואדנ"י שיש במילואם כ"ב אתוון ועתה מתמלאין ע"י נה"י דתבונה שהם ג' מוחין הרי הכל כ"ה כו' עש"ב. והנה אלו הכ"ב כשתמלאם יהיו ג"כ ס' אותיות כי כשתמלא עשר אותיות מ"ה יהיו ר"ח אתוון וכשתמלא י"ב אותיות אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד הם ל"ב אותיות בתנאי שהת' לא יהא ממולא רק בו' כזה ת"ו וכן הווין רק בו' אחד הרי ל"ב וכ"ח הם ס' וכשמתמלאים ע"י נה"י דתבונה כמ"ש האריז"ל אז מתמלא גם התיו עוד ביו"ד וכן הב' ווין ונעשים ס"ג אותיות כי שם ס"ג יו"ד ה"י וא"ו ה"י מקורא דתלת שמהן כמ"ש בר"מ קמ"ו ע"ב והנה ע"פ הכ"ב אלפי ביתות נוכל להוציא שם כ"ב אנקתם מן שם עשר אותיות מ"ה ומן י"ב אותיות מילוי אדני דוק ותמצא עכ"ל. (הרמ"ש ז"ל סידר כאן. איך השם כ"ב יוצא מראשי הברכות (כפי שטת רבו הגר"א ז"ל) עפ"י חילופי וגילגולי י"ד מיני א"ב. ומפני כבוד שמו ית' נמנעתי מלהדפיסם פה. ש"ל):

פרשת בהעלותך (קנא ע"א) שבעה קשרים. הן ז"פ עשר כי כל רתיכא סלקא לעשר כמ"ש בס"א פ' בראשית והן ע' שמות וב' היתרין הן דאו"א וכן הוא בכל דבר כמו יום השישי דקידוש וע' נפש וע' אומין וכמ"ש במ"א והן ב' שמות רישא ואמצעיתא לכן בכל קשרא הוא עשרה וכאן אחד עשר אלא שברישא הקשרא הוא ברישא אבל באמצעיתא הוא באמצעיתא חמש מכאן וחמש מכאן ותניינא הוא הה"ע ותליתאה יי"י ורביעאה וו"ל וחמישאה ננ"א ושתיתאה ענ"ו ושביעאה אמצעיתא הנ"ל והיא קנה המנורה האמצעי שהכל פונים אליה.**(כ' הרמ"ש וראי' לדבר בפ"א דס"ד אבא יתיב ברישא אמא באמצעיתא ואו"א זווגא דלהון במזלא תליא וכן וה"ו אנ"י גי' מזל"א. וביאר חילוק הע"ב שמות לפי סדר הקשרים א קשרא דאבא וה"ו י"א שמות הראשונים. ז קשרא דאמא אנ"י השם הל"ז וחמש שלפניו וחמש שלאחריו. ב (הולך למפרע מקשר אמצעי) קשרא דחו"ג יי"י וט' שמות שאחריו. ג קשרא דת"ת הה"ע וט' שמות שאחריו. ד קשרא דנו"ה וו"ל וט' שמות שאחריו. ה קשרא דיסוד ננ"א וט' שמות שאחריו. ו קשרא דמל' ענ"ו וט' שמות שאחריו:

)** ואמר רישא ואמציעיתא כו' שהן ריעין דלא מתפרשין. וז"ש אינון דחפרו כו' כמ"ש באר חפרוה שרים. וז"ש (במתני' דסוכה מ"ה ע"א) בערבה שבא לרצות על המים אלו ב' שמות דוקא והן גי' ג' הויות שהן חפרו בירא דמיא. כי בהסתלקותן מג' שמות אל אלקים ה' ונכנסו בג' הויות נעשה שם אדני. וכן ג' שמות הנ"ל הולידו גבורות גשמים מנצפ"ך בסוד ה' מלך כו':

תניינא זה אל זה. ר"ל חו"ג כמש"ל והן קשרא חדא דשמאל נכלל בימין:

תליתאה שלימו דכל מהימנותא. הוא ת"ת שבין ב' ההי"ן והוא ע' אנפין שבעים נפש כמ"ש בסוף א"ז וזהו שם הה"ע הנ"ל ולפי שסיים בקשרא קדמאה בשם האמצעי אני הולך למפרע ואח"כ חוזר לחלק השני שיהיה הכל נמשכין מנר האמצעי שלכן סדר כאן מאמר הזה ועל המנורה בנוי קוטב המאמר:

רביעאה כו'. נו"ה:

חמישאה. יסוד:

שתיתאה דיני ברחמי. ר"ל מלכות בכתר נעוץ סופן כו':

שביעאה כו'. הוא אני בינה כנ"ל אלא שחשב למעלה משום דלא מתפרשין ואבא מתפשט בחג"ת שהן דדכורא ואימא בנה"י שהן דנוק' ולכן הן סדורין כאן וכן מחציתן של ע"ב נחלק לאו"א. וכן הוא בשם הויה ית' ז' קשרים כמ"ש דכלא אהבה היו"ד בב' קשרים כ"ח חו"ב וזהו ל"ב נתיבות ג' יודין וב' קשרים וכמ"ש בס"י ה"א בב' קשרים חו"ב בינה וז"א וא"ו בא' זו"נ ה"א בב' זו"נ בי"ע בה והכלל כי זו"נ לעולם בב' קשרים בין בחו"ב בין בזאו"נ היא בו והוא בה והשאר בקשר א' וכל האותיות של הוי"ה בב' לבר מאות וא"ו:

(קנב ע"ב) רע"מ עד ז' יומין. נגד ז' ימי הפסח:

(קנג ע"א) בתר דאתקדשת כו' ואתטהרת כו'. כמו כלה בקדושין ומקוה ואח"כ יחוד:

נשמתא מאני דאמצעיתא כו'. ר"ל בצונן מימינא ובחמין משמאלא וחרס במלכות ואור שאמרו כל שתשמישו באור בעד"א כו':

ועוד הרואה תמרים כו'. כצ"ל ור"ל דבתורה מתלבן עונותיו:

[מרים. ר"ל מסלק]:

ועוד תמרים כו'. ר"ל הוא עץ טו"ר ונמתקו:

דאיתימא. ר"ל שלא תאמר:

ממונא דשקרא כו'. ר"ל בדברי שקר כנ"ל ולבנים אומרים כו' ר"ל שאומרים ליתן ממון שבתוך האוצר כמש"ו:

ברייתא. לשון חוץ שדה:

יסורין. הן העניות וצער של ח"ח כמש"ל:

את העינים. לראות את האור:

(ע"ב) יתלבנו כו'. חשיב ד' דרגין כנ"ל:

שנים מעיר כו'. נגד שנים ושבעה דאתכנשו לתיבה:

ולזמנין א' כו'. ידוע בפסוק:

דשליח אחרא כו'. ר"ל שני מיני ת"ח א' בעה"ד וא' בעה"ח ובכולם מתעלם ניצוצין דר"מ והראשון נקרא עורב ל' ערב רב שעליו נאמר שקץ הוא לא יאכל דאשתדל בשקצים כמש"ו והשני נקרא יונה וזהו שליח השני דאשתלח בגלותא בתראה דאשתדל לשמה ויבא הגאולה והוא יהא בדוחקא לכך נאמר עלה זית כו' שאמרה יהא מזונותי כו' שלא יהא פרנסתו ע"י ערב רב כמ"ש בפ' נשא. וערב ויונה גי' שגם דהוא משה חסר ב' מן בשגם כמ"ש בר"מ פ' פנחס וב' הן ב' שלוחין הנ"ל. וז"ש דאתקרי בשמך כו' רזא דיונה הנביא שגם הוא בשליחות הראשון לא עשה כי אם בפעם השני:

גבורה יוד. צ"ל הוד:

ירום ונשא וגבה. ג' דרגין הנ"ל שכל הפרשה נאמר בו כמ"ש בר"מ פ' פנחס:

לא אמות מסט' דשמאלא. מגבורה:

דהוד דילך כו'. ר"ל דמשה בדרגא דהוד מסט' דבינה דאתפשטת עד הוד כמ"ש בר"מ פ' פנחס ולכן אתקשר בו משיח בן יוסף בדרגא ולכן אמר לא אמות כו':

באורייתך כו'. ג' דרגין. באורייתך מסט' דבינה. בגופך מסט' דגבורה. בנביאותך מסט' דהוד:

ק"ש כו'. שהוא בבינה ואתגבר ימינא דאיהו שחרית:

מעשי יה. הוד דעד שם אתפשטת בינה יה וזהו מעשה של בינה י"ה:

ברחמי ובתחנוני. שהן ימינא ושמאלא כמ"ש בפ' פנחס:

(קנד ע"א) ובלכת החיות בקוזפירא דלעילא הוו אזלי כו' דגלא קדמאה משריא מזיינא ארי' מיכאל רשים כו' עד חד לאורחא וחד למיהך בשוקא דאזיל. ר"ל בסוד ושני נעריו עמו לשמש אותו. [ר"ל אחד בנסיעת החיות ואחד בחנייתן במקומן לעשות שליחותו זהו שוקא] וצדקיא"ל בסוד צדק לפניו יהלך כו'. והוא דגל מחנה יהודה כמ"ש למטה במנין