יהל אור קמו

פרשת ויקרא (ב ע"א) דרין קדמאין כו' וידעין לצרפא אתוון. עבז"ח ש"ה מאמר אליהו על אותיות ותבין משם:

אתוון עלאין וגו אתוון תתאין. מפ' לקמן:

(ובמ"א כתב הגר"א וז"ל. גו אתוין מאין כו'. ה' עלאה ותתאה שמהן יוצאין ומשלימים המספר לס"ר והן ס' אותיות כמש"ל. עכ"ל):

וסלקין על רישייהו דחיון כו'. כי כל חי' תחת אות א' כמ"ש למטה ובכמה מקומות:

היכלא עילאה. בינה ששם אותיות גדולות:

היכלא אחרא. מלכות ששם אותיות קטנות בסוד אחות לנו קטנה כידוע ה' זעירא א' זעירא:

ואלין ואלין כו'. עבז"ח במתניתין דטעמים. תרין גלגלין סחרין:

(ובמ"א כתב הגר"א וז"ל. וחיבורא דאתוון כו'. שהן ע"ב פרקי המרכבה שבהן התנועה דידים ורגלים ועינים ופה וצואר וי"ב פרקים הגדולים דידים ורגלים ועיקרן כ"ב כ' אצבעות ועינים א'. ומ"ש בס"י ברית המעור (חסר כאן בהעתק) בעינים כמ"ש ברית כרתי לעיני כו' וראיתיה לזכור ברית כו'. ופה וצואר אחד כי התחלת הפה מהצואר וראשית הרוח וקול ודבור משם ולכן ו' אותיות הן משנים שנים והי"ב אע"פ שהן מה' נכללין בד'. כי הה"א עיקרו ד' גוונין שנעשין ה' גוונין וזהו שם י"ב דפרח בהו אליהו בידים ורגלים שבהם מעופף האדם י"ב בקר דתחותה שבהן סלקא והוא אדני במילואו וכמ"ש כאן ופרחין גו אוירא כו'. וזהו ענין החיות והאופנים וקרא זה אל זה כי החיות של הפנים מתגלין וג"כ מתפרדין לבד אדם שמחוברין ומכוסין ולכן בפרצוף אדם זו"נ וזהו שנא"ן שבדרך הילוכן הקדם של כולם שור מימין וכסדר הנ"ל והאחרונה אדם מקדם ולכן י"ב פרצופים כי אדם מכוסה וכל האדם א' לכן בכללן י"ג וכ"ה באופנים שכ"א אופן בתוך האופן והיה צריך לד' גלגלים אלא שהפנימי א"צ רק א' ושם חיבורן כנ"ל והן י"ב והילוכן בשם י"ב הנ"ל ושל חיות בג' הויות הידועים דמלך כו' שהן מנצפ"ך (הן בספי' משולשים). ואדם של האופנים בארץ ולכן היחוד ע"י אדם אשר בארץ. והוא אופן א' בארץ כי אינו בגלגלים כנ"ל והוא אחד וע' בז"ח נ' ע"ב:

עכ"ל):

בטמירו. ר"ל במילואו כמש"ו:

תרין אחרנין ל"ף. כמ"ש שאל"ף אינו בחשבון האותיות רק הוא כלל של כל האותיות כידוע וכמ"ש בס"י ואל"ף מעיד על יחודו של עולם שהוא ראשון כמ"ש בפ' בראשית דף ג' ע"ב כל יחודי בך כו' אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי כו' וכ"ז מעיד האלף כי ה' מוצאות אחה"ע מוצא הראשון ומוצא האחרון בומ"ף והאמצעי דטלנ"ת וראשון של ראשון א' ואמצעי של דטלנ"ת ל' וסופו של בומ"ף ף' וזהו אל"ף. וכן בכולן יש סוד בכל צירוף ומילוי והן שתין אתוון ששים גבורים מסוד בוצינא דקרדינותא דגניז בגו אמא עטרא דגבורה. ועם י"ב אתוון דמנצפ"ך ע"ב כמ"ש בז"ח ש"ה ע"ש. וכל ע"ב שייפין דגופא נטלין בהון וכן ע"ב פרקי המרכבה וכן של העולם. וז"ש דכלהו הוו נטלין ברזא דאתווין. כל העולמות כולם וכל הנפלאות נעשים על ידיהן ולכן הנסים נקראו אותיות כמ"ש הגידו האותיות לאחור:

אלא אות דא כו'. ר"ל אות הוא סימן על דבר וכן האותיות הן סימן על המדות כמו ד' אותיות הויה ב"ה ומדתו של יעקב (נ"ל צ"ל ו' מדתו של יעקב. המסדר) ו"ק אמת כמ"ש תתן אמת ליעקב וא"ו הוא ע"ב סימן ואות על מדת אמתו (נ"ל כי וא"ו הוא ר"ת ו"הו א"ני ו"הו כלל הע"ב כמבואר בכ"מ. המסדר):

[ליקוט. מבראשית עד ויכולו דל"ת תיבות ואם נקבה תל"ד גי' ב"פ אויר שאויר הוא זיווגא עילאה אחע"ה גיכ"ק גי' אויר וזיווג תחתון יוצא מזיווג עליון. וז"ס בזוהר ויקרא ב' ע"א ופרחין גו אוירא דנחת' מגו אוירא עילאה דקיק דלא ידיע וכו'. והנה ב' אויר הנ"ל שהם ב' זיווגים הנ"ל הם שתים שהן ארבע כמנין דל"ת שהוא ארבע וכן מספרו ב"פ אויר כנ"ל והנה תל"ד באלב"ם הוא כסא כונן למשפט כסאו וזהו עד ויכולו וביום השביעי נתעלה וישב על כסא כו' [נראה שהוא הגהת הרמ"ש. והנה עתה בעוה"ר הדלת נעולה בסוד נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושלים של מעלה כו' כידוע כי הוא נועל דלת בפני לווין כי אנו בעונותינו לווים כמ"ש החנות פתוחה והחנוני מקיף וכל הרוצה ללוות כו'. בפ' האזינו תרי"ג תיבות וזהו וענתה השירה הזאת כו'] וז"ס המשנה אמרה הדל"ת הריני נזירה אם נפתחת אני. והבן):

נמצא כתוב בראש העתק פי' התיקונים וז"ל. ששים המה מלכות זהו אותיות של הא"ב במילואים עולים ס' כזה אל"ף. בי"ת. גמ"ל. דל"ת. ה"י. וא"ו. זי"ן. ח"ת. ט"ת. יו"ק. כ"ף. למ"ד. מ"ם. נו"ן. סמ"ך. עי"ן. פ"י. צד"י. קו"ף. רי"ש. שי"ן. תי"ו. ותמצא חצי הא"ב מתגלגלים בשאר האותיות וחציו נחים במקומם וסימניך אהו"י [צ"ל אדו"י] כלמ"נ פש"ת. אחד עשר אותיות אלו מתגלגלים. אלף ב' פעמים אלף וא"ו. ואות יו"ד כמספרו דהיינו י' פעמים כזה בי"ת. ה"י. זי"ן. יו"ד. ע"ין. פ"י. צד"י. רי"ש. שי"ן. תי"ו. ואות ו' כמספרו ו' פעמים וא"ו. יו"ד. נו"ן. קו"ף. תי"ו. אות ד' כמספרו ד' פעמים דהיינו דל"ת. יו"ד. למ"ד. צד"י. וסימן לג' אותיות אלו שכמספרן י' ו' ד'. אות כ' מתגלגל ב' פעמים כזה כ"ף. סמ"ך. אות שי"ן מתגלגל ג"כ ב"פ כזה שי"ן. רי"ש. אותיות ל"פ מתגלגלים ד"פ כזה אל"ף. גמ"ל. דל"ת. למ"ד. אל"ף. כ"ף. פ"י. קו"ף. אותיות מנ"ת מתגלגלים כ"א ה' פעמים כזה. גמ"ל. למ"ד. מ"ם. סמ"ך. זי"ן. נו"ן. עי"ן. שי"ן:

בי"ת. דל"ת. ח"ת. ט"ת. תי"ו. ואחד עשר אותיות אלו. בגה"ז ח"ט ס"ע צק"ר. נחים במקומם. ואם תצרף י"ב אותיות של מנצפ"ך כזה. מ"ם. נו"ן. צד"י. פ"י. כ"ף. נמצא יש כאן ב' יודי"ן ב' ממי"ן ב' נוני"ן ב' פיפי"ן ואותיות ו' צ' ד' כ'. א"כ נמצא היו"ד מתגלגל בס"ה י"ב פעמים ואותיות וא"ו מ"ם נו"ן כ"א מתגלגל ז' פעמים ואות פ' ו' פעמים ואות ד' ה' פעמים ואות כ' מתגלגל ג' פעמים ואות צ' נשאר במקומו מאותיות כפולות נמצא יש בא"ב הנ"ל ב' אלפי"ן. בי"ת א'. גמ"ל א'. ד' דלתי"ן. ה' א'. ו' ווי"ן. ז' אחד. ח' א'. ט' א'. יו"ד יודי"ן. ב' כפי"ן. ד' למדי"ן. ה' ממי"ן. ה' נוני"ן. ס' אחד. ע' אחד. ד' פיפי"ן. צ' א'. ק' א'. ר' א'. ב' שינין. ה' תוי"ן. ומספרם עולה ס"ה ארבעה אלפים שני מאות ל"ח (כאן כתוב 4238) ועם מנצפ"ך עס"ה ארבעה אלפים שבעה מאות וח"י (כאן כתוב זו 4718) ע"כ]:

עוד ליקוט. א הוא בכתר והוא כלל כל האותיות והוא קוצו של יו"ד ומחכמה מתחיל השם הוי"ה ומתחיל בב' בראשית והן כ"ו אותיות כמנין הוי"ה כ"א אותיות כמנין יה"ו וה' אותיות מנצפ"ך כפולים נגד ה' אחרונה שהיא כפולה ול"ל מגרמה כלום וע"ס י' נקודין הן