יהל אור קמג

האדם שקשור וחבוש בשתיהם וכן נקודות וטעמים לאותיות ע"י קריאת האדם וכן תורה שבכתב עם תורה שבע"פ וכמה בחינות הן שבכ"א בחינה אחרת וכללן תרי"ג והפרטים רבים:

הא דפליגי ר"א ור"י אם בניסן נברא העולם או בתשרי פי' הקדמונים (עי' בתוס' ר"ה כ"ז א') שהמחשבה בתשרי והמעשה בניסן והענין כמ"ש שרצה הקב"ה ית' לברא במדה"ד וראה שאין מתקיים שיתף מדה"ר וחדשי החמה אור ישר וחדשי הגשמים אור חוזר לכן הותקן ר"ה לדין ותשר האותיות בהיפך אותיות דנוק' שהחדשים של הגשמים ו"ק שלה אבל ניסן אביב וי"ב הוא ג' כמ"ש בתיקונים והן כסדר (אב"ג) ולכן פליגי ר"א ור"י דר"י מתלמידי ב"ה ור"א מתלמידי ב"ש והן חו"ג. ואף שהאר"י כתב להיפך שם בבחי' תקונים דרישא דנייחין בנוק' כו':

רמ"ח איברים באדם ואינן כפולים אבל שס"ה גידין הם כפולים דופקים ושאינן דופקים וכן שס"ה ימים כפולים ימים ולילות לילות שובתים וימים אינם שובתים וכ"ה במצות יש שס"ה ל"ת בשב ואל תעשה ויש שהן בזירוז הרבה כמ"ש (קדושין ל"ט ב') ורמינהי ישב ולא עבר עבירה נותנין כו' התם שבא לידו דבר עבירה וניצל לכך אנשים**(צ"ל הנשים)** ג"כ חייבים לפי שהם ג"כ בקום עשה וכן הגבורות כפולות שהוא נוטל שני חלקים ונותן לה חלק א' ומ"מ נשארו בו:

ענין פורים שהוא נגד יה"כ כי י"ח י"ט בשנה שנים שנים שבעה שבעה והנה ח' ימים מהם שאין גומרין את הלל וכנגדן ח' ימי חנוכה ולכך א"צ שמחה כי הימים האלו בכלל שמחה אף בר"ה כמ"ש הגאונים וכמ"ש בעזרא (נחמיה ח) רק ביה"כ שאין אכילה ושתיה נגדו פורים ולכן בו הרבה משתה כי אין לך י"ט בישראל כיה"כ ועיה"כ בשביל שמחה של ה"כ ניתקן ובשביל שמחה של תשובה ג"כ שא"א ומרי בריה דרבינא הוה יתיב כו' (פסחים ס"ח ב') וכולן קבלת התורה יה"כ כמ"ש בסוף תענית ופורים כמ"ש (שבת פ"ח א') הדר קבלוה בימי כו' ולכן הוא נגד יה"כ וכנ"ל:

איל ואילת. דו"נ שהן ר"ת אדום ירוק לבן תכלת ובדכורא ג' גוונין:

עץ החיים מהלך ת"ק שנה הוא יסוד שהוא אילנא דחיי כי ה"ס עד הוד נוטלין מהדעת ה"ח וה"ג אבל יסוד נוטל התרין אחסנתין מאו"א שהן חיי המלך כמ"ש במתני' בסוף תז"ח ולכן נק' חי עלמין והילוכו לאו"א ליטול מהן הוא דרך ה"ס ובתוכם עובר החיים לו וידוע שבמלכות הוא מספר כי אין דבר שבקדושה פחות מעשר ובז"א כ"א מאה ואמא לאלף וז"ש אלף בינה ובאבא רבבות וזה שקנא שאול בדוד כי שאול הוא מרחובות הנהר אבל דוד חי וקיים מסט' דאבא ג"כ כנ"ל והחכמה תחיה בעליה ולכן דוד חי שבעים שנה כמ"ש במתני' הנ"ל עאל לגבי או"א ואשלים כו' וזהו ת"ק שנה והוא צבאות ועם ה' אלקים שבנו"ה הוא ברי"ת שהוא מילוי נהר. ובחכמה הוא סיום המספר כי בכתר אין מספר לכן נק' א"ס שאין מדה ומספר שם כמ"ש במאמר ק"ה ואף שבכל ספי' אין מספר רק במלכות מ"מ היא מגלה המספר אל מה שלמעלה מ"מ בה אין מתחיל המספר אלא מחכמתה עיניך ברכות בחשבון תקופות וגי' פרפראות לחכמה עליונה וכמ"ש בפ' תרומה נקודה עלאה כו' נקודה כו' ולכן מסיים המספר ברבוא:

**(מן הליקוט לא כאברהם כו' (שבדף לח סע"ב) ע"כ. הוא הכל מכי"ק ז"ל. שתח"י הה"ג מוהר"א ק"מ נ"י כל המ"מ וההערות המוסגרים בו. הוא מהה"ג הנ"ל. ש"ל.)** סוד האותיות. אלף בכתר ורמוז בג' רישין. ולפי שכתר כולל הכל לפיכך רמוז בו כל הע"ס י' בג"ר. ו' בו"ק. י' במלכות. עוד ד' במלכות. וכן רמוז בו כל שם הויה וכר הכ"ו אותיות. והושם הא' בראש השמושים ובראש כל האותיות והשמוש בו למדבר בעדו. אשמור אדבר כו'. לפי שהכתר אינו מושג לזולתו וכן פי' שם אקי"ק אני מושג לעצמי משא"כ בשם הוי'. והושם בראש השם אקי"ק וכן בראש שם אדני שהוא כתר מלמטה למעלה וכן שם אלקים שהוא הכסא כתר בעולמות הנפרדים וכן רוב השמות כמו אכתריאל שהוא כתר אל ונתוסף האלף בו כנ"ל וכן אדירירון וכיוצא. והיפוכו של אלף פלא במופלא כו'. ומילואו אל"ף שהוא ראשון ואחרון ואמצע של מוצא האותיות כי הכתר כולל הכל מלך מלך ימלוך כו'. וב' חכמה. וכן כולם עד יסוד עד ט' כמ"ש לקמן. ומן יו"ד חוזר בכתר עד צ'. ומן ק' חוזר עד ץ'. אלא שג' פרצופים שכוללין הכל כי ג"ר כחדא שאו"א במזלא אתכלילין וכן הם ג' שמות הכוללין וכן בעולמות בי"ע וכן באדם ובכל המדריגות והוא סוד אי"ק בכ"ר בסוד כהן לוי וישראל. תרומות מעשר ומעשר כידוע. והאחדים בג"ר כתר או בינה. העשיריות בז"א וכן מתחיל שם הויה והמאות בנוק'. ואי"ק בכ"ר בג' פרצופים בכולם עד יסוד וכן בנר"ן באדם וכן בכולם כנ"ל כי המלכות של כל פרצוף הוא כתר של האחר ומלכות של מלכות נגלית ביותר והוא חוזר לאלף והוא כח השם כ"ח אתוון והוא א' של אדני מלמטה למעלה א' בכתר והוא במילואו אי"ק לרמוז שכולל כל ג' הפרצופין וכתבו הראשונים שאלף אין באחוריים שבהיפוכו הוא ג"כ אלף והוא רומז לכתר שאין בו אחוריים כידוע וכן הוא ברל"א א"ב אין לאלף אחוריים ויוד העליון פונה למטה עינא פקיחא דלא נאים ונטיר תדירא ויוד התחתון פונה למעלה רדיפא דהאי מחשבה מטי ולא מטי וכן בכלל הע"ס נוק' פונה תמיד למעלה אלקים אל דמי לך וכן ישראל למטה אני לדודי ועלי תשוקתו. יו"ד בכתר סתום מכל צדדיו שחורה אני ונאוה כו' והוא דומה לאל"ף שבצורתו ג"כ יו"ד במילואו ועם קוצו הוא כ"א כמנין אקי"ק ובצורת יו"י הוא כמנין הוי' והיו"ד הוא כולל כל הע"ס במניינו ובמילואו כמ"ש בפ' ויקרא י' בג' קוצין ו"ד. ק' ג"כ כתר מאה ברכות מבריכה העליונה מאה אדנים והוא מקומו של עולם בכתר כידוע שעליו הכל וק' במילואו הוא מקום והיא נתמלאה מאקי"ק ומהוי' שעליה שמילואם דיודי"ן מקום וז"ש ק' קדוש כי קדוש בכתר כמ"ש בפ' נשא על פ' נזיר. וכתבו הראשונים שכל לשון היקף וכל הקפות בק' וזו סמך שהוא בכתר שכתר ג"כ מלשון היקף מכתיר כתרוהו וכן הגלגלת. והק' נחלק לשנים מצה פרוסה ב'פ נ' פלאות כמ"ש בפ' תצוה ק"פ ב' דיוקנא דילה בתרי נונין רזא דמאה וכמ"ש בס"פ לך לך צ"ב ב' חצות לילה והאי דקאמר חצות כו' לכן נו"ן כלילא בתרין נונין וכשהיא בחו"ג אתקריאת ק' וכד נהירא אנפהא בסטרא דחסד אתקריאת נו"ן ויהי בנסוע הארון כו' ויפוצו אויביך כו' ובנחה כו' וזהו סוד של שרי אלפים באלף ומאות וחמשים בק' ועשרות ביו"ד וי"ס שאין שר לחצי רק במאות וידוע ששיעור קומת המלכות אינה אלא ד' ספירות וכן עצמותה אינה רק ד' ספירות הנשקפה כו' ברוך כו' ג"ר וספירה האחרונה שהן אותיות שם אדני אי"ן בג"ר ד' מלכות שבה וכשמקבל מז"א אז נעשית בת עשר ספירות שמקבלת מוא"ו ומעיקרא נקראת