יד אליעזר חלק ב מה

בשעת תשמיש או לאחר תשמיש נולד בדאורייתא ולא מהני שוב ס"ס ול"ד למ"ש הרמ"א בסעי' ה' דהתם ב' הספי' שמא אין כאן נדה או מהמכה או מהצדדין ולק"מ קושי' התפא"צ הנ"ל, וכן ראיתי במקמ"ח שכ' נמי כן ליישב קושי' הנ"ל ועי' במנח"י ס"ק א' ובפלתי ס"ק א' ובחו"ד ס"ק א' ובישוי"ע ס"ק ב' ג' ד' ובס"ט ס"ק א' ובמי נדה מהדו"ק ובפרמ"נ בש"ח ס"ק א' ובשמלה ס"ק ב' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(ג) לתחת הכר. עי' חו"ד ס"ק א' שהק' דהא רואה מ"ת הוי מטעם וסת כו' ובסי' קפ"ד כ' בס' קודם הנץ החמה כיון דוסד"ר הוי סד"ר ומותר כל הלילה וה"נ כיון דלא הוי רק ספי' אם ראתה מ"ת דהא אינה חייבת רק א"ת א"כ הוי ס' אי התשמיש הוי וסת והוי סד"ר ותי' דכאן שאני כיון דעיקר הס' נולד בדאורייתא עכ"ד וכ"כ הנו"ב מהדו"ק חיו"ד סי' מ"ג ליישב כן ועי' בזית רענן ח"ב חיו"ד סי' י"ט אות ג' שכ' דאף שפ' כן מהר"י בן לב בס' אי' דאורייתא שבשלו בכלי והכלי אינו ב"י דמ"מ אסורה כיון דעיקר הס' נולד בדאורייתא והביא ד' השעה"מ פ"י מהל' מקואות בשם פר"ח דהא דס' ביצת נבילה מותרת דאף דעיקר הס' נולד בדאורייתא משום שהנידון מתפרד על ב' חתיכות שונות דהיינו על התרנגולת ועל הביצה אזי דנין על כל א' כדינו ותרנגולת אסורה מס' כדין ספד"א והביצה מותרת כדין סד"ר אבל בכלי שאב"י מספקי' אדאורייתא שעיקר הנידון הוא על הבלוע שבתוכה שהוא מס' אי' דאורייתא אע"פ שנתגלגל לאו דרבנן אזי אזלי' בתר עיקר הס' והשעה"מ הק' עליו דסותר ד"ע מסי' תס"ז ס"ק ט' כו' ולפ"ז נלמוד לנ"ד הגם דמעיקרא לענין ז"נ וטבילה נידון כספד"א אבל לאחר שספרה וטבלה שכבר נסתלקה שמא דאורייתא לגמרי והשתא יסוב פני הנידון רק משום וסד"ר אזי נידון רק כסד"ר עכ"ד ובאות ב' שם מ"ש ליישב קושי' הנו"ב ובאו"ח סי' ח' אות א' מ"ש והאריך בזה ועי' לעיל סי' ק"י בכללי ס"ס אות י' מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה. ועי' בפרמ"נ בפתיחה חקירה א' אות ה' ובש"ח ס"ק א' מ"ש ליישב קושי' הנ"ל והביא עוד ד' החו"ד שכ' דמש"ה לא מוקמינן לה על חזקתה משום דכיון דרוב פעמים בא הדם מקודם וכמ"ש התוס' נדה ס' כו' וכ' עליו דסותר ד"ע ממ"ש לקמן סי' ק"צ ס"ק א' והאריך בזה ועי' בחמדת שלמה חיו"ד סי' כ"ב מ"ש בד' התוס' נדה ומ"ש ליישב קושי' החו"ד הנ"ל והאריך בזה ועי' בס"ט לקמן סי' קצ"א ס"ק ח' שהק' ברואה מ"ת אמאי לא נתיר משום ס"ס לפ"מ דאמרי' בר"פ האשה באיש ואשה שהטילו בספל אחד דאמרי' דהוי ס' שמא מן האיש א"כ כ"כ נימא כאן ס' מן האיש כו' שמא מהצדדים כו' א"ו היכא דיש לה מכה אע"פ שא"י שמכתה מוציאה דם ואין לה וסת נמי י"ל ס"ס בכה"ג ס' מהאיש כו' שמא מהמכה הוא עכקוש"י והניח בצ"ע ועי' בנו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' פ"ז שכ' ליישב דאין זה נכנס בגדר הס' שמא מהאיש דחזקת דמים מהאשה כמו דס"ל לר"ש בר"פ האשה ואף דר"מ ור"י מחשבי זה לס"ס כו' היינו ברואה בשעת הטלת מי רגלים דאין דרך מי נדה לירד עם מ"ר ובפרט בשעת זינוק כו' וכיון שמקרה הוא יש לספק גם על האיש אולי מקרה הוא שיוציא ממנו עתה דם ואפ"ה ר"ש מחמיר אבל באשה הרגילה לראות מ"ת אין תולין באיש לומר שיהא רגיל להוציא דם דאם הי' רגיל להוציא דם הי' יוצא ממנו גם שלא בשעת תשמיש משא"כ באשה שתולין מחמת תנועת אבר התשמיש בפתח המקור גורם שנפתח ומוציא דם כאיש גבורתו לכן תולין שאין כל הכוחות וא"כ האצבעות שוות כו' והוכיח כן מד' הב"י סי' ק"צ בשם הרשב"א והאריך בזה ועי' בפרמ"נ בפתיחה לסי' זה חקירה א' אות ז' מה שהק' עליו ואח"כ א ליישב דבריו והאריך בזה ומ"ש עוד בפתיחה כוללת חקירה ח איר ז' והאריך בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בס"ט סי' ק"ל ס"ק צ"ה מ"ש והאריך בזה

(ד) ג"פ. וכ' הט"ז ס"ק א' פי' עם אותו תשמיש שראתה דם מחמתו וכ"כ הש"ך ס"ק א' דהיינו עוד ב"פ וכ' דכן מוכח בטור ר"ם קפ"ו והיינו דכאן כ' הטור אשה שרואה דם מ"ת כו' משמשת פעם ראשונה ושני' ושלישית כו' ומשמע לכאורה מלשונו דראי' א' אינה מהמנין ומשמשת עוד ג"פ מלבד מה שראתה מתחלה אמנם בסי' קפ"ו כ' וז"ל ורב אלפס פי' שבודקת אחר תשמיש הוא והיא אם עשתה כן ג"פ ונמצא דם כו' תצא כו' עכ"ל מבואר דלא בעי רק ג"פ ועי' במנח"י ס"ק ב' מ"ש בזה ומה שתמה על הש"ך ועי' בפלתי ס"ק ב' ובס"ט ס"ק ב' מה שתמהו עליו ועי' בעצ"ל מ"ש ליישב ד' הש"ך והאריך בזה ועי' בפרמ"נ בש"ח ס"ק ב' מ"ש ע"ד הפלתי והס"ט והמנח"י והאריך בזה ואח"כ הביא ד' החו"ד ס"ק ב' שכ' דאם ראתה ב"פ סמוך לתשמיש ואח"כ שימשה כמה פעמים בלא בדיקה ואח"כ שימשה פ"א ובדקה סמוך לתשמיש ונמצא דם הוי כאלו ראתה ג"פ רצופים דדוקא כשבדקה באמצע ולא מצאה דם אז מבטלת מה שראתה מקודם משא"כ בלא בדיקה אינו נעקר מה שראתה מקודם כו' וכ"ש כאן דאין ראי' ממה שלא הרגישה דאיכא למימר הרגשת שמש הוא וכ' עליו דלפמ"ש הש"ך ס"ק ל"ה דוסת דמ"ת דמיא לוסת הקפיצות דאינו נקבע לעולם א"כ י"ל דדינו כוסת שא"ק דנעקר אפי' בלא בדיקה כו' וכ' אך יש לחלק דש"ה דאיכא ראי' ממה שלא הרגישה משא"כ כאן דאיכא למימר הרגשת שמש הות ולפ"ז אם בב"פ ראשונים ראתה בהרגשה ואח"כ שימשה כ"פ ולא בדקה א"ע ולא הרגישה א"כ ודאי נעקר מה שראתה מקודם במה שלא הרגישה אח"כ שהרי אנו רואין שנשתנה ענינה ממה שהי' מקודם אמנם גם אם ראתה מתחלה שלא בהרגשה ג"כ יש לעי' לפמ"ש הס"ט סי' ק"צ דזה ל"ש שתטעה בהרגשה רק היכא דאיכא דם לפנינו בע"כ צ"ל שטעתה בהרגשה כו' א"כ י"ל כיון ששימשה כ"פ ולא הרגישה לא תלי' בטעות ובפרט דרוב נשים א"ר מ"ת מסייע לה ע"כ יש להתיישב בזה הרבה שלא להוציא אשה מבעלה כו' בפרט כאן דשורש איסורו אינו אלא מדרבנן כו' עכ"ד

(ה) רצופים. וכ' הש"ך ס"ק ג' כלומר בלי הפסק תשמיש של היתר בנתים אבל א"צ ג' לילות רצופים כדלקמן סי' בהג"ה עכ"ד ולפמ"ש הט"ז ס"ק י"ד דהרמ"א איירי אפי' הי' ביאות היתר בנתים א"כ אין ראי' מד' הרמ"א שם וכ"כ בפרמ"נ בש"ח ס"ק ג' דלהט"ז אין ראי' מד' הרמ"א וכ' דגם מ"ש הש"ך ס"ק ל' דא"א לאשכוחי ג"פ רצופים כ"א בעברה ושמשה לפמ"ש בסי' קפ"ו דגם היכא דצריכה בדיקה א"ח א"צ לבדוק העדים מיד לאור הנר אחר כל תשמיש רק למחר יבדקו העדים א"כ איכא לאשכוחי ג"פ רצופים בהיתר ששימשה ג"פ בלילה אחת ואחר כל התשמיש בדקה א"ע בעד אחר ולמחר מצאה דם על ג' העדים והביא ד' המנח"י ס"ק ל' בשם א"ש דפי' כן וכ' אך בלשנא דברייתא בש"ס והפוס' דוחק לפרשם דאיירי באופן הנ"ל וסיים ולדינא הכל מודים דלא בעי' לילות רצופים רק שלא יהי' תשמיש היתר בנתים מקרי רצופים וכמ"ש הש"ך כו' עכ"ד. ועי"ש עוד בס"ק ד' מ"ש ע"ד הס"ט ס"ק ג' בשם הפמ"א ח"ב סי' קכ"ו והאריך בזה יעוש"ה

(ו) אסורה. עי' פלתי ס"ק ה' שהק' דאמאי נאמנת בזה שמא עיני' נתנה באחר ומ"ש מאומרת טמאה אני לך דאמרי' כו' דא"נ מה"ט כו' ותי' דכיון דביד הבעל להשגיח לבדוק אחר תשמיש לעינו והוא יכול לומר אני אהי' רואה העד קודם בדיקה ולאחר בדיקה לא חששו חז"ל לתקנו ואם לא עשה כן איהו דאפסיד אנפשי' עכ"ד. הנה תי' זה הי' אפשר לאומרו אם נאמר דמ"ש דא"נ בטמאה אני לך הוא מתקנת חז"ל דמעיקר הדין היא נאמנת רק דחז"ל תיקנו שלא נאמין לה משום דעיני' נתנה באחר א"כ שפיר י"ל דכאן לא חשו חז"ל לתקן בזה כיון שיש לו תקנה וע"כ