יד אליעזר חלק ב רמט

כי כשנתנו לה השם ניתן לה בשם רחל כי כולהו הכי איתנהו בשם רחל ובפרט כאן שנק' בב' השמות רחל לאה אשר השם רחל מסיים בלמ"ד ושם לאה מתחיל בלמ"ד וידוע שבתיבה אשר מסיים באות א' והתיבה הב' מתחיל ג"כ בזה האות אזי נבלע אות ח' מהם כמו שפי' התוס' פ"ב דברכות גבי ק"ש כו' וכאן נמי יען שב' התיבות התחלה והסוף שניהם שוין בלמ"ד ונבלע למ"ד א' ונק' רחא לאה ולא רחל לאה לכן אפי' לפי הקריאה ראחא לאה הוי כאלו נק' רחל לאה כי ראחא לאה הוי כמו קיצה"ש מרחל לאה לכן נ"ל דיש לכתוב רחל לאה שזהו עיקר שמה ועכ"ז הוריתי לכתוב הקיצור ג"כ כי זה ידוע אפי' במקום שאין צריך לכתוב קיצה"ש ונכתב אינו מזיק כלל כמו אליעזר וכ' אליזר ליזר לכן הוריתי לכתוב רחל לאה דמתקריא ראחא לאה עכ"ד יעוש"ה

(נב) בחא"ש סי' מ' באשה דשמה ראלא בפת"ח תחת הרי"ש אם לכתוב בפת"ח או בלא פת"ח כמ"ש הב"ש בשם טאלצא ובאמת ד' הב"ש נ' לכאורה כסותרין דתחלה כ' בשם טשארנא דאם נק' בפת"ח יש לכתוב באל"ף וכאן כ' בשם טלצא בלא אל"ף אך י"ל דכונת הב"ש כך הוא דהכלל הוא דהכל תלוי לפי ענין השמות הרגילין בסביבות מקום הגט דאם שכיח שמות כאלו בקמ"ץ כגון בשם טאצלא בקמ"ץ דשכיח שם כזה בקמ"ץ ג"כ אם יכתוב בפת"ח ג"כ באל"ף לא נודע אם זה קמ"ץ או פת"ח ויאמרו אשה אחרת היא לכך צריך להנות לכתוב פת"ח בלי אל"ף דהקמ"ץ יותר נוטה באל"ף מפת"ח לכך יש לכתוב פת"ח בלי אל"ף וז"ש בטאלצא בפת"ח בלי אל"ף אבל שם טשארנא שלא נמצא במקומינו שם טשארנא בקמ"ץ כו' א"כ כיון שאין שם זה רגיל ושם טשארנא בפת"ח רגיל יותר ממילא לא יטעה הקורא לקראו בקמ"ץ רק כפי שם המורגל בפת"ח לכך טפי יש לפרש הפת"ח לכותבו א"כ מזה נקח בנ"ד דאם שכיח הוא לקרוא גם שם ראלא בקמ"ץ אז אם נק' בפת"ח אין לכתוב האל"ף אבל כיון רשם ראלא בקמ"ץ אינו שכיח במקומינו רק הנק' בפת"ח לכך יש לדמותו לשם טשארנא לכתבו בפת"ח כ"נ ברור לדינא דהכל תלוי בכלל הנ"ל עכ"ד

(נג) בזכרון יעקב סי' נ"ב כ' דיש לכתוב שם האשה רבקה לאה דמתקריא ריבה לאה יען שהיא נק' בב' השמות ושם הלידה הי' רבקה לאה וכן הי' קורין אותה במקום מולדתה אך פה נק' ריבה לאה לכן כתבתי כנ"ל רבקה לאה דמתקריא ריבה לאה עכ"ד

עוד כ' שם באשה שהיתה שמה ריסא לאה כו' שלפי הברת מדינתינו אינו נגזר כלל משם רבקה וגם אינו דרך כלל לקרוא אשה בשמות מקומות שבתנ"ך לכן אין להסתפק כלל נ"כ אולי הוא משם ריסה הנזכר כחה פעמים במסעי ולכן יש לכתוב בלי פקפוק ריסא בסמ"ך ואל"ף וכן עשיתי מעשה להלכה עכ"ד

(נד) בחא"ש סי' ר"ה בשם האשה ששמה רשא ובאה להתגרש וראה רו"מ דבגט הראשון הי' כ' בו רסיא כו' וכ' דהוא גט פסול דהוי שינוי השם ממש ולא די בשביל השינוי בין סמ"ך לשי"ן כי בזה יש צד להקל לפי דעת המקילין באותיות המתחלפין והרי זסשר"ץ מתחלפין אך הרי יותר בזה הוי כאן שינוי דשם רישא בשי"ן הוי בלי יו"ד ושם רסיא כתיב ביו"ד והוי שינוי יותר במבטא כו' והאריך בזה יעוש"ה

(נה) בזכרון ועקב סי' נ"א באשה שנק' מהעריסה רחל לאה וכן נק' במקומה ב' השמות יחד ואח"כ היתה משרשת בעיר אחרת זמן רב והוא הי' מקום הגט ושם היתה נק' בשם לאה לבד לכן נ' לכתוב שם הנק' במקום הגט לעיקר ושם שנק' במקומה לטפל היינו לאה דמתקריא רחל לאה וכמבואר להדיא בג"פ סי' קכ"ט ס"ק ח' כו' עכ"ד

ובסי' מ"ט באשה שנק' מעריסה חי' רחל ושוב נשתקע אח"כ שם חי' ולא נק' כלל רק שם רחל לבד ולא נק' כלל שם חי' מילדותה עד הגט גם לא בבית חמי' ולא משום אדם כך העיד אבי' והאשה בעצמה עם הבעל רק בכתובה נכתב ב' השמות והוריתי הלכה למעשה לכתוב רק שם רחל בלבד כי הזה כנשתקע לגמרי וכמ"ש הט"ג גבי יואל בער כו' וגבי יששכר בער ואף שפה נק' הכתובה בב' שמות כו' אך צרפתי לזה מ"ש הט"ג שהחזנים שלנו בדקדוק כותבים וגם צרפתי לזה שהכתובה נכתב במק"א ובמקום בעלה לא הוחזקה בשם חי' כי שם העריסה שלה הי' בסביבות עיר מולדתה והכתובה נכתב לשם ובמקומה שדרה עם בעלה לא הוחזקה כן עכ"ד. ועי' בצ"צ סי' ר"מ מ"ש בענין שם חי' רחל והאריך בזה יעוש"ה

אות ש

(נו) בצ"צ סי' רכ"ח אשה שנק' מעריסה שינא יוטא וכן חותמת א"ע אבל בפ"כ נק' שינא יטא וכ"כ בגט וכ' דחסרון הוי"ו כ' במהריב"ל ח"ג ס"י דהכל קפדי בי' והביא ראי' מתונס שכ' תנס שפסל התשב"ץ ומעתה כשלא נכתב שם יוטא וכיון שחותמת בו יש להקפיד ע"ז כו' ומכ"ש שהוא ג"כ שם העריסה וא"ל דיטא לא גרע מחניכה שהכל קורין אותו וגם קרובה להשם יוטא כו' דהתינח להתוס' גיטין ל"ד ב' אבל ריא"ז בש"ג פ' השולח ופ' המגרש פליג ע"ז וס"ל וצריך לכתוב כל השמות דוקא כו' והאריך בזה. וכ' לבסוף הלכך כיון שאפשר להשיג גט אחר יכתבו שינא יוטא דמתקריא שינא יטא ומיהו נ"ל שבמדינתינו אין קורין כלל יטא ביו"ד כ"א איטא ולכן יש לכתוב דמתקריא איטא עכ"ד. ומבואר מדבריו דבשעה"ד שא"ח להשיג גט אחר כשר באם כ' בגט שינא יטא ועי"ש עוד בסי' רכ"ז ובסי' רכ"ט עד סי' רל"ג מ"ש והאריך הרבה בזה יעוש"ה

ועי"ש עוד בסי' רמ"ה באשה שנק' מעריסה שימא גנעשיא ושינתה דירתה למק"א והיתה שם כמה שנים ונק' שם גנעשיא לבד ואין יודעים שם משם שימא כלל ונשאת ונתגרשה שם בשם שימא גנעשיא דמתקריא גנעשיא ע"פ דברי' שאמרה שנק' מעריסה שימא גנעשיא וכ' דיש לערער על הגט כו' דמד' הב"ש סי' קכ"ט ס"ק כ"ג מבואר דהגט בטל מדאורייתא אם כ' שם שיש לו במק"א וכ' וכל שום בשביל מקום הכו"נ ובב"י משמע דאינו רק פסול מדרבנן כו' והאריך בזה יעוש"ה

(נז) בכתב סופר סי' צ"ח חאה"ע כ' דהאמת כאשר העיד הרב דווארדיש שאביו הגאון הסכים לכתוב שמות הלעז בגט בין באיש בין באשה עכשיו כמעט שמות אלו העיקר ולכולם יקרא בשם זה אבל עדותו של הרב הנ"ל שכ' דבגיטין שסידרם חמיו הגאון מהרמ"ב שכ' בהם מרים דמתקרי מארי משה דמתקרי מעריץ לא ידענו טעמא ודאי ראוי לכתוב המכונה כמבואר וכן אמר לי הר' זלמן ראב"ד דפה דכן עשה אבי הגאון ז"ל וכן אנו עושים כו' וסברת הב"ח נכונה ומ"מ דחה הב"ש מכח תשו' הרמ"א ולהמעי' בו יראה כי לא התכוין לחלוק בשום מקום רק לכתוב בכ"מ בב' שמות א' לשה"ק וא' של לעז המכונה חוץ במקום ספק דגם מתקריא יתכן כמ"ש ב"ש כו' והגאון הנ"ל אולי הי' לו מקום ספק בשמות אלו וכ' דמתקריא עכ"ד יעוש"ה

(נח) בס' יד יהודא על יו"ד ח"א בסוף הס' בתשו'