יד אליעזר חלק ב רלח

ובהדיא כ' בס"ש דאפי' בתחילתו אין קפידא דמצינו בקרא ויברח אדד כו' הדד נער קטן וכ"כ גבי נהר טינא ודינא ועוד השיג עליו מ"ש אבל בשם לעז שאינו בתנ"ך או שם תרגום כל שאינו מפורש בתנ"ך דבזה אין שייך לחלק ולומר דהאותיות מתחלפים דדוקא בקרא משא"כ בשמות לעז ל"ש לתלות באותיות המתחלפים וכ' עליו דגם זה ליתא דבס' שארית יהודא כו' כ' דמצינו דהתלמוד אינו מקפיד בזה א"כ נ' דאין להקפיד בין טי"ת לדל"ת ואפי' בדברים שעיקרן לה"ק ומכ"ש בדברים שעיקרן ויסודם בלשון לעז ומובא בס"ש אות ב' בש"א לכן ח"ש לדינא נ דבשם לעז וראש השם כו' לכ"ע פסול ליתא דבהדיא מבואר בס"ש וכמה גדולי ספרד ובג"פ שמכשירים אפי' בשם לעז ובראש החיבה עכ"ד ועי' בחתם סופר ח"ו סי' מ"א ובס' באר משה חאה"ע סי' י"ד מ"ש לענין הכרזה ומ"ש החתם סופר שם להשיג על הנו"ב מהדו"ק חאה"ע סי' פ"ו לענין פילץ ופילטץ שהבאתי לעיל סי' קי"ב והאריך בזה יעוש"ה ועי' בשאילות שמואל שם שהק' נמי בזה מהא דכל מידי דאיהו לא מצי עביד לא מלי משוי שליח כו' וכמו שהק' העמודי אור הנ"ל והאריך בזה

(יד) בס' אור גדול כס' כ"ו בגט שכ' שם המתגרשת דיני' ביו"ד אחר הנו"ן והביא דעת השואל שפקפק ע"ז שמצא בשם ארי' סי' ס"א שתמה על המים חיים בשם ממלי' לקלקל שם הכתוב בתורה מחלה בלא יו"ד אמר הלמ"ד והרבה אנשים ששמם שלמה הנקראים בהרכבת היו"ד אמר הלמ"ד היתכן לכתוב כן בגט כו' ומזה דן כת"ר ג"כ לשם דינה אם נק' בהרגש יו"ד אחר הנו"ן עכ"ז אין לשנות כו' וכ' עליו דלדעתי הדברים פשוטים כהמ"מ גם בשם מחלה אם הלמ"ד רכה בהדגש יו"ד נצרך לכתוב ממלי' ביו"ד אמר הלמ"ד ואין להשגיח על שם הכתוב בתורה שנק' בענין אחר בלא הרגש יו"ד אבל זו שנק' בהרגש יו"ד שפיר נצרך לשנות גם הכתיבה כיון שנשתנית בקריאה דוגמא לזה בעזרא ק' ת' פ' י' בן יוספיה כו' דנ' דנובע משם יוסף הכ' בתורה וגם קצת דומה לשם קטנות עכ"ז נכתב כמו שנק' כו' וגם בשם שלמה כו' אני או' אם נק' בהגרשת יו"ד אחר הלמ"ד שצריך לכתוב שלומה ואין להשגיח על הכ' בתנ"ך רק כיון שנשתנה בקריאתו מהכתוב בתנ"ך ישתנה גם בכתיבה דהגע עצמך בשם שלמה איכא כמה שמות הדומים לו ודומים זה לזה ונשתנו בקריאתם קצת ונשחנו ג"כ בכתיבתם כמו שלם כו' שלום כו' שלומי כו' שלמיה כו' שלמות כו' שלמית כו' אף שדומים זה לזה עכ"ז כל א' נכתב כמו שנק' כו' וכגון שם שמעון הכ' בתורה נמצא קצת דוחה לו כו' והאריך בזה והביא דוגמאות הרבה משם א' אשר נשתנה קצת בקריאה נשתנה ג"כ בכתיבה לכן נ' ברור דאין לדרוש השמות להבין מקורן רק לכתוב כמו שנק' אף שנשתנה מהכתוב בתנ"ך כו' ע"כ שפיר כ' המ"ת אם נק' ממלי' בהרגש יו"ד אחר הלמ"ד דצריך לכתוב מחלי' וכן שפיר כ' הרב בגט דיני' אם נק' בנו"ן רכה בהרגש יו"ד אמנם בזה שפיר כ' כת"ר כיון שבני משפחתה וקצת משכנותי' קורין לה בשני השמות היינו אסתר דיני' כו' יש לכתוב דוניה שהוא השם הנק' בפ"כ דמתקריא אסתר דיניה ולא הי' לו להשמיט שם אסתר כו' וסיים דלדינא יכתוב גט אחר כו' ויכתוב שם דיניה דמתקריא אסתר דיניה ואם לא ירצה לכתוב גט אחר למסור כת"ר זה הגט שכ' בו דיניה לבד כי הוא השם שנק' בפ"כ ולא גרע מחניכה שהכל קורין וכשר בדיעבד בשם זה לבד ובנ"ד שהוא שעה"ד כדיעבד דמי ואח"כ כ' שמעתי מא' שהי' במדינת וואלין שאמר ששם קורין כל נו"ן דכה ורפה כמו הרגש יו"ד א"כ כשקורין בתורה דינה קורין ג"כ בנו"ן רכה ורפה א"כ ברור דשם א"צ לכתוב יו"ד מאחר דממש לפי המבטא שלהם הוא השם גופי' הכתוב בתורה בלא שים שינוי כל דהוא כלל א"כ אם יהא נכתב יו"ד יהא פסול דהוא שינוי השם ממש כיון דנו"ן לחוד הקריאה כן א"כ כשנכתב ביו"ד מוכת דהקריאה בענין אתר וא"כ במדינות אלו ממילא נשתנו הדינין בזה כו' עכ"ד יעוש"ה ועי"ש עוד בסי' י"ט שהביא ד' הגט מקושר אות מ' לענין שם שלחה שאם כ' באל"ף בסיף פסול אף אם נק' שלחה בשי"ן שמאלית ובפת"ח כעין השם שבסוף מגילת רות עכ"ז נצרך לכתוב בה"א לבסוף ככתוב שם בסוף רות ואם כ' באל"ף לבסוף הוי שינוי השם ופסול והשיג עליו דזה השם גופי' המבואר בסוף רות בה"א לבסוף הנה הוא בדבה"י ק' ב' פ' י"א ב' פעמים באל"ף לבסוף וכן שם פ' נ"א נ"ד איתא ג"כ זה השם שלמא באל"ף לבסוף וא"כ חן הדין שם שלמא יש לכתוב באל"ף דרוב פעמים נמצא כך בתנ"ך

עוד כ' שם בא' שנק' בשצו תמר בתי"ו רפוי' כו' וכ' דצריך לכתוב כן תמר בתי"ו רפוי' כי גם שם תמר שבתורה כלת יהודא שנק' בתי"ו גדושה עכ"ז מצינו שנק' ג"כ בתי"ו רפוי' בראשית ל"ת פ' י"א ויאמר יהודא לתמר בתי"ו רפוי' ובפ' י"ג ויגד לתמר בתי"ו רפוי' כו' ובאמת בתנ"ך מצינו כחה שמות נשים ואנשים ומקומות שפעם נק' דגושין ופעם רפויין כו' חזינן דאין בהם שינוי כו ושפיר י"ל שנק' תמר בתי"ו רפוי' משא"כ בסמ"ך שלא מצינו שם בשום מקום ובפרט שי"ל שזה השם הוא קיצה"ש מאיתמר בן אהרן הכהן כו' והאריך בזה וסיים דנ' ברור דיש לכתוב בתי"ו והקורא יקרא בתי"ו רפוי' עכ"ד ועי' בבית דוד סי' י"ט שתמה בשם שלמה ושלמה שהם ב' שמות נפרדים ושניהם נמצאים בכתובים כי שם שלמה נמצא בסוף מגילת רות ובלי ספק שהם ב' שמות מתחלפי' שזה נקוד בשוו"א וב' חולמי"ן וזה בנקודות פת"ח וקמ"ץ ולא עוד שזה בשי"ן ימנית וזה בשמאלית ואפי"ה אנו כותבין בגט סתם בין לשלמה בין לשלמה ולא חיישי' כלל להא דלא הוי מוכח מתוכו והוכיח חזה דכל שהשם נק' גם כהלכתו לא אנפת לן כלל אי איכא למקריא גם באופן אחר והיינו משום דלא בעי' מוכת מתוכו וסמכי' על עדי חסירה כז' והאריך בזה יעוש"ה ולפ"ד האור גדול הנ"ל אין כאן הוכחה דשם שלמה יש לכתוב באל"ף לבסוף כו' אך הבית דוד ס"ל כהג"מ הנ"ל דאף שם שלמה צריך לכתוב בה"א לבסוף ושפיר הוכחה הנ"ל דלא בעי' מוכח מתוכו וסמכי' על עדי מסירה. ועי"ש עוד באור גדול סי' ל"ו מ"ש בענין אשה ששמה גיטל וכ' בגט גוטל כו' והאריך בד' הרשב"א גיטין ל"ד שכ' דשינה ממש פשיטא דפסול מה"ת שלא נכתב לשם בעלה כלל רק לשם איש אחר שמבואר מדבריו דהפסול הוא משום דהוי שלא לשמו והוא תמוה דלשמו ולשמה הם על עצם האיש והאשה ולא על שמותיהן וכ' ליישב והעלה דבזמנינו ששונין תחלה שמות האיש והאשה ומפרשין להדיא דזה האיש נק' בשמו כך וכך וזו האשה נקראת כך וכך אף אם באחת שקר הדברים כו' אבל מ"מ הא אמרו מפורש שכשיכתבו זה השם כונתם לשם עצם איש זה כו' וא"כ להפוס' דבלא כ' שם האיש והאשה כשר מה"ת אף בשינה כשר בזמנינו כו' וכ' דאף להפוס' דס"ל דפסול מה"ח בלא הזכיר שמו ושמה כו' מ"מ כל שהזכיר שמו בטעות דעבידו למטעי שפיר כשר כו' וא"כ בנ"ד מגיטל לגוטל עבידי למטעי נ' שפיר דאין בזה חשש מה"ת כו' וכ' דיש לצדד דאף פסולא דרבנן ליכא כו' וי"ל דכשר יותר מאלו לא הי' נכתב כלל דבלא נכתב לא הוי ספירת דברים משא"כ בנכתב רק דנכתב בשינוי שם הלידה שפיר הוי ספירת דברים כמו אלו הי' כן שם הלידה כו' וממילא יש לצדד להתירא כו' יען שהוא