יד אליעזר חלק ב רכט

השם וא"כ גם בנ"ד ניחוש לזה אם הי' חותם עצמו שעפסיל בסמ"ך. אך הק' על הב"ש דאמאי לא הזכירו התה"ד ומהרשד"ם ומהרי"ט מענין החתימה כו' וכ' להוכיח דאף דרגילין לכתוב בשי"ן מ"מ אם כ' בסמ"ך כשר וא"כ ה"נ ה"ה אם חותם עצמו בשי"ן וכ' סמ"ך כשר וא"כ אם כותב ה"א במקום אל"ף או תי"ו במקום סמ"ך כנ"ד נמי יש להכשיר אף אם הוא לא הי' חותם כן דלא כהב"ש כנ' מד' כל הפוס' שהבאתי ועוד כ' סניף להתיר בנ"ד אחרי שהגט כ' בארץ איטליא ושם כ' שעפתיל בתי"ו נ' חזה דשם המנהג לכתוב שם זה בתי"ו כו' והאריך בזה וכ' דכיון דשם מדברים קלילא וקורין שעפסיל רפה בתיבת תי"ו ולא בסמ"ך אין לנו להקפיד ע"ז כו' כיון ששם כותבין בתי"ו שפיר יש להכשיר ומותרת להנשא בגט זה ואינה זקוקה ליבם עכ"ד יעוש"ה

(קי) בחא"ש סי' ס"ג בגט שכ' שם המגרש שמרי' ובפ"כ נק' שמעריל ולתורה הי' נק' עפ"י רוב שמריהו כו' וכ' כיון דמפורש בש"ע שאין לכתוב שמריהו כיון דעפ"י הרוב הוי שמרי' בלא וא"ו כו' הנה בזה ודאי ילכו העולם אחר הרוב ולא יחושו למיעוטא ויתלו הדבר בהחזן שמדעתו עשה כן ולכך נ' בשם שמרי' ודאי דכשר אף אם באמת נק' שמריהו ולא מפי הש"ץ מ"מ כיון דבזה חוץ הדבר קפידא מצד עצמו רק מצד העולם שיאמרו אין זה המגרש וא"כ בזה ילכו העולם בתר רובא ויאמרו דשמו שמרי' בלא וא"ו ובלא רעתו הוסיפו הוא"ו ולא יאמרו אין זה המגרש כו' וכ' דכל זה הוא אם הי' בו עדים אשר יודעים דנק' עפ"י רוב שמריהו לתורה אבל אם לא היה ב' עדים רק א' או הרבה פסולין דהוי כחד בזה ודאי אין כאן בית מיחוש כיון דהוא נאמן על שמו מצד דהוי על"ג א"כ כיון שהאמינה תורה ע"א הרי הוא כב' וכיון דהוא בא לב"ד תחלה ואמר דשמו שמרי' בלא וא"ו אין ע"א או הרבה פסולין הבאין אח"כ יכולין להכחישו ונאמן הוא יותר מהם ובזה אזיל החשש מה שאביו מערער ואו' דבשעת מילתו אמר להמברך שנותן לו שם שמעריל כו' א"כ לא הוי שמו שמרי' מעולם דאין בזה בית מיחוש כלל חדא דהרי ע"א ובפרט קרוב אינו כלום בדבר שבערוה לא לאיסור ולא להיתר רק שלענין השם אפי' קרוב נאמן דהוי מלתא דעל"ג א"כ תינח אם מעיד על שמו עתה הוי על"ג אבל אם מערער על תחלת שמו מה הי' זה לא על"ג כלל ואין אביו נאמן על כך אף אם הי' כן שנק' תחלה שמעריל מ"מ אם אח"כ קראוהו לתורה בשם שמרי' נמי כשר ודי בכך דסוף סוף לו יהא שנתחדש לו שם זה אח"כ מה אמרת דאולי גם אח"כ לא הוי שמו שמרי' רק שמריהו בזה נאמן הוא על עצמו יותר כל דליכא ב' עדים כשרים המכחישים אותו וכ' דבנ"ז אם הי' באמת שמו רק שמעריל וכ' שמרי' או שמריהו כו' ודאי דהגט פסול לאו מטעם שינוי רק דהוי כחסרון השם ולכך בשם המגרש ומתגרשת פסול אפי' בדיעבד אבל בשינוי שם אביהם כה"ג כשר דבאמת אין זה שינוי ממש רק דהוי כחסר השם דאינו ניכר מתוכו עיקר השם כו' והאריך הרבה בזה יעוש"ה

אות ת

(קיא) בעזרת נשים ש"א אות ט' כ' דבמיעוט מקומות כ' תודרוס בתי"ו והעיקר לכתוב שם זה בטי"ת ומה גם דכבר כ' בתה"ד סי' ר"א כל כינוי שצריך תי"ו או טי"ת כותבים טי"ת וכ"כ מור"ם סי' קכ"ט סעי' ל"א כו' עכ"ד ומר בט"ג ש"א ס"ק ב' שכ' דנ' שאפי' חותם בתי"ו אין לכתוב רק בטי"ת כיון שכן נהוג עלמא וזה אנו יודע מפני מה הוא חותם בתי"ו אם לא כשהוא או' שמקובל בידו לחתום בתי"ו אז כותבים כן וכ' דכפי משמעות הפוס' שם זה טודרוס הוא שם המשתמש בקודש ובחול שלא כ' כלל כינוי אחר כו' ואע"פ שאין לו ביאור בלה"ק ואינו במקרא אעפ"כ קורין בו לשם מובהק כמו אלכסנדר וכיוצא בו עכ"ד ואפשר דשם זה נצמח משם תודוס הרופא בסנהדרין ל"ג א' צ"ג א' ובבכורות כ"ח ב' ובברכות י"ט א' ובפסחים נ"ג א' ובביצה כ"ג ת' תודוס איש רומי וכן ראיתי באהלי שם ש"א אות ט' ס"ק ב' שכ' נמי דשם זה נצמח מתודוס הרופא בכורות כ"ח ב' ולא הביא מהא דברכות ופסחים וביצה הנ"ל וכ' וח"מ הא ודאי דצריכין לכתבו בטי"ת כמנהג עכ"ד וכן עיקר דצריך לכתוב בטי"ת וגם צריך מן הסתם לכתוב בוא"ו אחר הטי"ת ובוא"ו אחר הרי"ש אבל אם חותם טודרס חסר וא"ו שני' יש לכתוב כן וכ"כ בט"ג ובאהלי שם

(קיב) בחא"ש סי' ק"ג כ' כיון דקי"ל בכ' שם האיש והאשה ולא כ' שם אביהם כשר ובסי' ק"ל סעי' י"א מבואר דכמו דאם חתם שמו יוסף עד כשר ה"ה אם חתם בן יעקב בלא שמו נמי כשר א"כ מוכח דאף בשם אביו הוי כשמו ונהי דשם בעי' גם עד היינו דבלא"ה יאמרו דלא חתם לשם עדות אבל כאן הרי הבעל כותב מעשיו שהוא המגרש ואשתו המתגרשת א"כ אם כ' בגט בן יעקב או בת יעקב כשר כמו אם כ' שמו ולא שם אביו ה"ה שם אביו ולא שמו דכשר כו' ומ"ש כו' שינה שמו ושמה תצא היינו אם לא כ' שם אביהם רק שמם ושינה אז פסול ותצא אבל אם נכתב שם אביהם כהוגן רק בשמם הוי שינוי הוי הדין כן כאלו הי' שמם כהוגן והשינוי בשם אביהם ולהמכשירים בזה ה"ה בזה הן אמת דבב"מ הביא תשו' הרשב"א כו' שפוסל בבן פ' ובת פ' מ"מ הב"י לא הביאו בש"ע וטעמא דרשב"א נ' דאין מוכח מתוכו דהרי אולי יש לו כמה בנים מיהו ז"א דדומה ללא הוחזק ב' יב"ש דל"ח לב' יב"ש כן ה"נ ל"ח דיש לו בן כו' מיהו נ' דזה לכ"ע דרבנן אף להסוברים דבעי' מה"ת שמו ושמה מ"מ אם כ' שם אביהם ודאי הוי רק דרבנן וכן מורה לשון הרשב"א שכ' אינו כשר ולא כ' שהוא פסול ממש משמע דאינו רק קפידא לכתחלה כו' אבל אינו פסול גמור ומה גם דלדעת התוס' דבלא שמם אינו פסול רק מדרבנן וא"כ יש לצרף בזה היתר זה ומה גם כיון דהי' ע"מ ודעת הב"ש היכא דהוי ע"מ לא בעי' שמם כלל כו' לכן אם הוא שעה"ד כו' אז יתיר אותה כך שמותרת להנשא בגט זה בלי המזקת שם מחדש כו' ואח"כ הביא ד' הרשב"א הנ"ל שהביא נמי הג"פ סי' קכ"ט ס"ק א' ד' הרשב"א אך הביא ד' מהר"ם פדוה בתשובה סי' ל"ה שהביא בשם המרדכי כו' וכ' דאף אם הוי טעות בשמו אין קפידא כיון דנכתב בן פ' והביא ראי' זו מבן פ' עד וכן הביא מהר"ם פדוה עצמו ראי' זו מבן פ' עד כו' ולכך יש לצרף דעה זו להתיר אם יש עוד צד להקל בזה ובתנאי שלא יהי' לאב המגרש עוד בן אמר דבלא"ה אינו מוכת מתוכו וכמ"ש המרדכי ומהר"ם פדוה הנ"ל עכ"ד יעוש"ה ועי' בעין יצחק באה"ע ח"ב סי' כ"ג שכ' נמי כן והביא ד' מהר"ם פדוה הנ"ל שכ' דדוקא אם אין לאבי' רק בת אחת אז כשר בכ' בת פ' וכ' דבחתימת העדים מסתימת הפוס' נ' דבכל גווני מהני בחתם א"ע בן פ' עד וכן מוכח מגיטין פ"ז דפריך הגמ' דליתכשר האי בראובן והאי בבן יעקב עד כו' ולא משני דמיירי ביש לאביו עוד בנים בע"כ מוכח דבחתי' העדים בכל גווני מהני חתימתו בן פ' עד וכיון דמקור ד' הסוברים דמהני בכתיבת שמותם בגיטין אף אם לא כ' רק בן או בת פ' הוא מהך דגיטין פ"ז בחתי' עדים בן פ' עד א"כ ה"ה אף אם יש לו עוד בנים ג"כ יהי' כשר בכ' בן או בת פ' לצאת ידי ספירת דברים כו' וכ' דיש עוד התירא בנ"ד עפ"ד הג"פ סי' קכ"ט ס"ק קכ"ז בשם שבתי שכ' שבתאי דבשעה"ד יש להכשיר הגט לפי