יד אליעזר חלק ב רכ

והאריך בזה וכ' דה"ה בנ"ד דכיון דאמר בעת הגט דהי' חותם כן במכתביו ע"כ א"נ לחזור מדבריו הראשונים במה שאמר דעשה איסור אז דהי' כונתו לקלקלה וא"נ לעקור למה שהוחזקה כבר למגורשת בפנינו ואף שבעירו לא נודע בשם יעקב יוסף רק בשם יוסף לבד מ"מ יכול להיות כי במכתביו שהי' כותב לאשתו וחותמו הי' חותם בשם יעקב יוסף בן מנחם נחום ויכול להיות כי גם שם העריסה שלו הי' כן בשם זה ואין זה מקרי נשתקע כיון דלפעמים הי' חותם בשם זה וגם הא שם הנשתקע דפסול אין זה רק מדרבנן וכמ"ש החמד"ש סי' ס"ו ומתיר צונן כדי שלא לעקור דבריו הראשונים כיון דנאמנים בזה וכן בשם האב אם החזיק כן בשם זה לשם אביו כו' וגם הא בנוסח יש לסמוך ע"ד העבה"ג וע"כ לדינא אין לנו לכופה להוציאה מבעלה עכ"ד יעוש"ה הנה הוא כ' דשם הנשתקע אינו פסול רק מדרבנן וכהחמד"ש ועי' בנודע בשערים ח"ב באה"ע סי' נ"ח שגם דעתו נוטה שאינו פסול רק מדרבנן ומ"ש שם אם יש חילוק בין אם הוא שם הראשון או שם השני והאריך בזה יעוש"ה

(פה) בחא"ש סי' כ"א בנכתב בגט שם הבעל ארי' המכונה ליב ואח"כ הוגבה עדים בב"ד שהי' עולה לס"ת בשם יהודא והתרו בה שלא תנשא כו' ועמדה ונשאת כו' ויש עלי' מערערים והפרישו אותה ושאלה אם מותרת ליושב תחת בעלה והאריך הרבה בזה וכ' ג' התירים בצירוף דעת ר' יואל דבשינה שם האיש והאשה בגט אינו פסול רק מדרבנן ומסיק אך בתנאי דוקא אם הוא מקום עיגון או שהאשה מעוברת כו' לכן אני מצרף להתירה בזה אבל אינה מקום עיגון ואינה מעוברת לא מצטרפינא להתיר רק תצא מזה ומזה ואף אי הוי תד מהני או עיגון או מעוברת צריך ב"ד של ג' להתירה כו' עכ"ד ובסי' כ"ב שם מ"ש והאריך בזה הרבה יעוש"ה ולכאורה יש סתירה בדבריו מסי' קע"ה שהבאתי לעיל סי' ע"ח בשינה שם אביו מארי' ליב ליהודא ליב וכ' שהגט כשר וצ"ל דהתם מיירי בשינוי שם האב והכא מיירי בשינוי שם המגרש מש"ה ס"ל דבעי' מקום עיגון וצריך ב"ד של ג' להתירה והצ"צ סי' קצ"ג ס"ל דאף בשינוי שם האב דהגט פסול באם שינה מארי' ליהודא והבאתי דבריו לעיל סי' ע"ט וכ"ש בשם הבעל עצמו בודאי דהגט פסול לגמרי וכ' דקרוב לומר שיש בזה פסול דאורייתא ומשמע דאף במקום עיגון הגט פסול דלא כהחא"ש הנ"ל בסי' כ"א וכ"ש דלא הוי כהחא"ש דסי' קע"ה הנ"ל שכ' דהגט כשר והצ"צ ס"ל דהגט פסול

(פו) באורי וישעי סי' נ"ד כ' להשואל אשר כתבת לכתוב בשם הבעל יחיאל מיכל דמתקרי מיכל כו' והביא ד' זקנו התועפת ראם חיו"ד ס' י"א שכ' להקדים השם איסור ולכתוב אח"כ דמתקרי ישראל איסר אף שנק' לס"ת בשני השמות ובפ"כ בשם איסור לחוד והדבר דומה לנ"ד וכ' דכן הוא ראוי לכתוב דבגוף הדבר שכ' הט"ג בשם הגאון מפ"ב סברא קלושה היא דאיך יתכן לומר בשביל שנק' לתורה בשה"ק ובהכינוי יחדיו נתקדש הכינוי ג"כ שיהי' ראוי לחול עליו ולכתוב דמתקרי ג"כ ויש לחוש לזה לדעת הב"ח ובעל מנ"ש והג"פ דפסלו גט כזה דכ' דמתקרי במקום המכונה ועי' בט"ג כו' דחש לדעתם וכ' דצריך לזה לדקדק הרבה כיון דאיכא דיעות לפסול ולהיפך להקדים השם מיכל ולכתוב אח"כ דמתקרי יחיאל מיכל עדיף טפי ויצאנו בזה כל החששות דבאמת חניכה שהכל קורין בו חשיב כמו עלי' לס"ת ועדיף טפי דכשר לדעת הרמב"ם כו' ושם עלי' לס"ת אינו מוכשר אלא בדיעבד כו' גם הט"ג בלק"ש סעי' ה' ו' כ' דהרוצה לחוש שמא יפרשו דקאי אדסמוך לי' יוכל להיות נשמר מזה החשש באופן שיקדים הכינוי ליבר או ליב ואח"כ לכתוב שם העלי' הנך רואה דמפני חשש רחוק כזו כו' אעפ"כ כ' דרשאי להקדים הכינוי ומכ"ש בנ"ד שיש לנו לחוש עוד להרבה פוס' הפוסלים גט כזה ע"כ מהראוי להקדים השם מיכל שנק' בפ"כ ואח"כ לכתוב השם עלי' יחיאל מיכל והביא תשו' כת"י אביו הגאון בשם יוסף יאסקא ובפ"כ נק' יאסקא לחוד שהעלה ג"כ להקדים השם יאסקא ואח"כ יוסף יאסקא עכ"ד ובסי' נ"ה שם האריך נמי בזה ובסי' נ"ו האריך נמי הרבה בזה והעלה דראוי להקדים החניכה קודם ואח"כ השם עלי' לס"ת והיינו כד' החא"ש סי' ק"ל ובסי' קנ"ז שהבאתי לעיל סי' ע"ב יעוש"ה

(פז) בס' עזרת ישראל סי' מ"ג בגט שסידר הרב וכ' יצחק יהודא הלוי דמתקרי יצחק ליב וכ' לו שהי' לו לכתוב יצחק יהודא דמתקרי יצחק ליב הלוי כמבואר ברמ"א סי' קכ"ט סעי' ו' דכשכותבין דמתקרי כותבין הלוי לבסוף וע"ז כ' כת"ר להמליץ בעדו דאין כונת הרמ"א כו' רק דבמתקרי אין קפידא אם כותבין הלוי קודם או אח"כ וכ' עליו דזה א"א אחרי שכ' הרמ"א דבמתקרי כותבין הלוי לבסוף וגם מ"ש דהרמ"א מיירי בדינו של מהרי"ק כו' והביא דברי המ"ח והגמ"ק שפקפקו על הרמ"א וטעמם אחרי שעולה לתורה וחותם בשם העיקר מהראוי לכתוב הכהן אצל שם העיקר כיון דבשם העיקר קורין אותו לתורה ואז קורין אותו כהן או לוי אבל בשם שקורין אותו העולם אין קורין אותו אז כהן או לוי ולזה רצו לומר דהרמ"א מיירי בשם מקים כתיבה ומקום נתינה והשיג עליהם דאין להוציא ד' הרמ"א כו' והאריך בזה וכ' דכהן ולוי קאי על האיש לא על השם והביא דכן מפורש בט"ג בשמות העיירות שהביא גיטין שנכתבו לפני הגאב"ד דעיר ורנקורט והי' כ' שמואל בן נתן דמתקרי נטע הכהן חזינן דאף דלתורה לא נק' בשם נטע כו' ומ"ח כותבין דמתקרי נטע קודם הכהן וכ"נ להורות דלא כהגמ"ק והמ"ח עכ"ד יעוש"ה

(פח) בקונטרס השמות סי' נ"ב מי ששמו מעריסה יצחק צבי וכן עולה לתורה ורובא דאינשי קורין אותו איצק הירש ומיעוטא קורין אותו יצחק הירש יש לכתוב בגט יצחק צבי דמתקרי יצחק הירש והמכונה איצק הירש ועי' בחידושים שם שהביא ד' אהלי שם כלל ז' ס"ק ל"ז בענין שם יצחק יהודא דמקצת קורין אותו יצחק ליב ומקצת קורין אותו איצק ליב דכ' כו' דכיון שיש קורין אותו איצק ליב צריכים להזכיר גם שם זה ויש לכתוב אנא יצחק יהודא דמתקרי יצחק ליב ודמתקרי איצק ליב כו' והביא ד' הט"ג ש"א אות נ' וד' תשובות בית אפרים חאה"ע סי' ק"ה כו' והאריך הרבה בזה וכ' דלדעת הט"ג די לכתוב יצחק צבי דמתקרי יצחק הירש ולאהלי שם שחולק על הט"ג יש לכתוב ג"כ והמכונה איצק הירש וכיון דקי"ל דקיצה"ש אף במקום שא"צ לכותבו אינו מזיק סי' נכון לכאורה לסדר גט הנ"ל יצחק צבי דמתקרי יצחק הירש והמכונה איצק הירש ואף שרק מיעוטא קורין לו יצחק הירש הרי באהלי שם סיים שם דנ"ל דאפי' רובא קורין לי' איצק ליב ופורתא יצחק ליב מ"מ יש להקדים יצחק ליב והביא ד' החא"ש סי' קי"ז גבי מרדכי הירש כו' והאריך בזה וכ' דמש"כ איצק בלא יו"ד אחר הצד"י הוא משום שבגילותינו אין מדגישין הברת חירי"ק תחת הצד"י ונוטה יותר לסגו"ל ואף שבאהלי שם כו' לא כ"כ שם כ' למדינתו ואנו לא שמענו כן עכ"ד יעוש"ה

(פט) בזכרון יעקב סי' מ"ד כ' להשואל שכ' הכהן אחר הכינוי דהנה מבואר בהדיא סי' קכ"ט במקום שכותבין הכינוי והוא כהן או לוי צריך לכתוב הכהן או הלוי קודם הכינוי והביא הב"י והרמ"א שם והג"פ והתו"ג בפשיטות אך אם כ' בהיפך אם כשר בדיעבד לא כ' מזה כי אולי לפי החשש הטעם של דין זה דחיישי' שמא יטעו ויאמרו דגם הכהן או הלוי הוא כינוי לו ובאמת איננו כהן