יד אליעזר חלק ב רז

(נ) בחא"ש סי' מ"ח באיש אחד שלא הי' נק' בפי העולם זיסקינד וכ' הב"ד בוי"ו ואמרת דכשר חדא דאין ידוע איך הי' חותם אם ביו"ד או בוי"ו וכדאי מהר"ן לובלין הנ"ל לסמוך עליו עכ"פ בספק איך הי' חותם ומצורף לזה דהרי היו"ד והוי"ו המה מאותיות המתחלפין אותיות אהוי' והצ"צ מקיל בזה ואף דמשמע מכמה מקומות להיפך היינו היכי דנק' בפי העולם בענין אחר אז היכי דהוי שינוי בקריאה ל"מ מה שבאמת מתחלפין סוף סוף הקריאה נשתנה אבל היכי דלא נק' כלל בזה רק חותם עצמו אז בחתימה התלוי במכתב לבד בזה שפיר הולכין בתר המתחלפין ולא נחשב שינוי ובפרט דהוי מעשה בשם אבי המגורשת דבזה יש בלא"ה צד הכשר בשינוי לדעת הלבוש כו' ולכך בנ"ד ודאי יש להקל והכשרתי ליתן הגט הזה לכתחלה עכ"ד ועי' בד"ח בשער התשו' שכ' עליו דבאמת זה ליתא כלל כמבואר בתשו' מהרי"ט ומהרח"ש ומהריב"ל ובמקומות עצמו מלספר דכלל זה דאותיות המתחלפות לא שייך בנקודות עכ"ד

אות

(נא) בעין יצחק ח"ב סי' ל"ב בשם אבי המגרש שהי' נק' שמו לתורה בשם צבי חייקל ובפ"כ הי' נק' חייקל והי' נצרך לכתוב צבי חייקל דמתקרי חייקל והמסדר הגט כ' צבי חייקל המכונה חייקל וכ' כי זה ברור דמהראוי הי' לכתוב צבי חייקל דמתקרי חייקל וכמ"ש הב"ש סי' קכ"ט ס"ק כ"ה כו' וכמבואר בט"ג בלק"ש סעי' ט"ז וסעי' כ"ט ולכן י"ל לכאורה כיון דמין הדין הי' לכתוב דמתקרי ונכתב המכונה דהגט פסול כמ"ש הב"ח בתשובה סי' צ"ה דאם כ' המכונה במקום דהי' צריך לכתוב דמתקרי פסול אבל באמת יש להקל בנ"ד דהא עיקר טעמא של הב"ח הוא דהיכא דב' השמות ניתנו לו בעת שמכניסין התינוק לברית כו' אז יכתבו המכונה משא"כ בשם חדש של לעז שנק' בו אחר כמה שנים כו הנה אין זה שם כינוי לשם העברי אלא שם אחר לגמרי ע"כ פסול בכ' המכונה א"כ דבריו נאמרים רק היכא דהוא שם אחר לגמרי כמו עובדא דהב"ח שם בשם יצחק אייזיק דמתקרי לובא דשם לובא אין לו שום שייכות כלל לשם יצחק אייזיק אבל בנ"ד כיון דבשם הראשון צבי חייקל כלול בתוכו שם חייקל ג"כ ע"כ לא מקרי שם חייקל בשם אחר לגמרי לכן גם לד' הב"ח אין מקום להחמיר ועוד כ' דאף לד' הב"ח יש להכשיר בנ"ד כו' והביא ד' הב"ח עצמו בסי' צ"ה שם כ' דאם כ' המכונה אפשר שהוא פסול אלמא דלא הי' ברור להב"ח שהוא פסול בודאי וכ' ועוד דבעיקר מלתא דנא זהו רק לשיטת הב"ש דס"ל דהמכונה קאי על השם אבל לפ"ד הנו"ב מהדו"ת חאע"ה סי' קי"ט שכ' דהמכונה קאי על האדם אין חשש כ"כ במ"ש המכונה חייקל והביא ד' החא"ש סי' קל"ו שכ' בשם מנחם שהי' נק' לס"ת בשם זה ובפ"כ נק' מענדיל שכ' מנחם מענדיל דמתקרי מענדיל דיש לחוש לזה לד' הב"מ גבי יעקב ישראל דמתקרי ישראל דפסול כו' משום דנ' דהוי שינוי בשם ישראל עצמו כו' ולכך יותר טוב לכתוב המכונה מענדיל דאז נודע דקאי רק על הכינוי בלשון ב"א כו' כ"כ יש לדון בנ"ד בשם צבי חייקל כו' דאף לכתחלה יכתבו המכונה חייקל מטעם זה ולכל הפחות כשר בדיעבד וגם יש לדון בנ"ד דזהו בשם אבי המגרש דדעת עבוה"ג להקל בשינה שם אביו כו' והאריך בזה ומסיק להכשיר הגט בפשיטות ומותרת להנשא יעוש"ה. ובאמת האחרונים חולקים ע"ד הב"מ אך לסניף יש לצרף ד' הב"מ הנ"ל

(נב) בס' זכרון יעקב סי' ל"ה באיש א' שהי' שמו חייקיל ונק' כן בפ"כ גם לעלות לתורה קורין אותי בשם חייקיל גם אמר ששמו הוא לזכרון אמו הנק' חיינקא אם נכתב רק חייקיל לחוד ולא חיים יען שכל מי ששמו חייקיל קורין אותו חיים חייקיל גם פעם אחת הי' בעיר אחרת וקראוהו לעלות לתורה בשם חיים חייקיל וכ' דא"צ לכתוב רק חייקיל לחוד כי לא נק' כלל לתורה בשם חיים וגם אינו חותם כלל בשם חיים ואם נכתב חיים מחזי כשינוי השם כו' והגם אם נניח כי נגזר משם חיים הוי שם חייקיל ככינוי שהכל קורין באותו כינוי דכשר אם נכתב כך ומכ"ש בנ"ד שאינו ידוע מהיכן נק' שמו ואולי על שם אמו כמו שאמר והביא דכה"ג כ' בט"ג אות ח' גבי חי' חייקא שכ' שאם אינו ידוע ששם העריסה חי' ונקראת חייקא אז יכתוב חייקא לבד יען שהוא חניכה שהכל קורין אותה ובנ"ד נמי דומה לזה וזה אין סברא לומר כיון שנק' פ"א בעיר אחת בשם חיים להוי כמו שמיעוט קורין בשם חיים כי לא הוי אפי' מיעוטא דמיעוטא עכ"ד ומד' העין יצחק שהבאתי בסי' הקודם לא משמע דמי ששמו חייקיל דקורין אותו חיים חייקיל גם הזכרון יעקב כ' שם חייקיל ביו"ד אחר הקו"ף ובעין יצחק הנ"ל כ' שם חייקל בלא יו"ד אחר הקו"ף ונ' דמן הסתם יש לכתוב חייקל בלא יו"ד אך אם הוא חותם ביו"ד יש לכתוב הייקיל ביו"ד אחר הקו"ף

(נג) שם חנה אם לכתוב בה"א או באל"ף יש לכתוב בה"א כן כ' בט"ג ש"א אות ח' ס"ק י"ג וכ' אע"ג דבש"ס איכא מובא אמוראי הנק' חנא כגון רב חנא בגדתאה כו' מ"מ זימנא טובי איכא בש"ס רבה בר חנה או רבה בר בר חנה וכתובים בה"א וכיון דמלת חנה בעצמו הוא לה"ק יש לכתוב בה"א ואע"ג יש ג"כ בשם האשה אלא דזה בפת"ח וזה בקמ"ץ וא"כ הי' אפשר לומר שיכתוב באל"ף שאין זה בשם האשה אין לחוש לזה והרבה שמות יש השוים לאיש ולאשה ומה בכך אם חותם עצמו חנא באל"ף אין לשנות חתימתו כו' ואם לא נודע חתימתו וכ' באל"ף ג"כ כשר בדיעבד כשטורח לכתוב אחר עכ"ד וכ"כ בקונטרס השמות אות ל"ד דיש לכתוב חנה בה"א וציין ע"ד הט"ג וראיתי בהסכמה של מהרש"מ הכהן על הקונטרס השמות אות ו' שכתב על הט"ג הנ"ל שמצא בשו"ת שערי תשובה להגאונים סי' י"ט דהוי בן בנה של בת ר"ח שהי' שמה חנא וא"כ הוא ג"כ שם אשה עכ"ד והנה השערי תשובה אינו ת"י אבל אין כאן שום השגה על הט"ג דשפיר קא' הט"ג דבכ"מ דנזכר בש"ס רבה בר חנה או רבה בר בר חנה נקט חנה בה"א ועי' בתוס' סנהדרין ה' א' ד"ה רבה וא"כ יש לכתוב חנה בה"א לכתחלה ושפיר ד' הט"ג הנ"ל

(נד) בקונטרס השמות. סי' ל"ה מי ששמו בפ"כ חאנציה ועולה לתורה חנה או פעם תנה ופעם אלחנן וחותם אלחנן יש לכתוב אלחנן דמתקרי חנה המכונה חאנציה ואם עולה אלחנן או פעם חנה ופעם אלחנן וחותם חנה יש לכתוב חנה דמתקרי אלחנן המכונה חאנציה ואם עולה פעם אלחנן ופעם חנה ואינו חותם א"ע או שגם בחתימתו משנה כפעם בפעם ואין ידוע איזהו הרוב יש לכתוב חאנציה דמתקרי אלחנן ודמתקרי חנה ואם ידוע שהי' שמו מעריסה אלחנן יש לכתוב אלחנן דמתקרי חנה המכונה חאנציה ועי' בחידושים שם אות ל"ה שכ' על הדין הראשון דבזה אין הקריאה שפ"כ מכריע כיון דשם חאנציה קיצוה"ש הוא לזה ולזה ואין הכרעה למי מהשמות להיות הוא העיקר שוב להקדים שם החתימה כיון דע"ש החתימה לא שייך דמתקרי ואף שעולה לתורה פעם אלחנן ופעם תנה שוב יכולין לכתוב דמתקרי גם ע"ש החתימה כיון שנק' כן פעם לתורה ואין זה שם החתימה לבד כו' מ"מ כיון דבכה"ג אין שום הכרעה מעלי' לתורה כיון דנקרא בב' השמות שוב הולכין אחר חתימתו כיון דאין העלי' מנגדתו ולא סתרי אהדדי כו' והאריך הרבה בזה ובביאורים שם אות ל"ה מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

(נה) בחא"ש סי' נ"ב באיש אשר בפ"כ היה נקרא בשם חנא וכן כתב בגט של בנו בשם אביו חנא ואח"כ מערער המגרש שאביו הי' שמו חנא וואלף וכ'