יד אליעזר חלק ב קצב

הירש דצבי אין לו כינוי אחר רק הירש והירש אין לו ש"ק ע"פ רוב רק צבי ובכה"ג מבואר רש"א אות י' שא"צ כלל לכתוב הכינוי כו' נ' דבכה"ג אפי' בשם הבעל והאשה אין לכתוב הכינוי והביא ד' הט"ג הנ"ל דבדיעבד כשר אם כ' משה יהודא המכונה ליב כהב"ש וגם הביא ד' הבגדי ישע בשם הגאונים הנ"ל שמבואר מדבריהם דאף דלכתחלה יותר נכון לכתוב כהנו"ב הנ"ל אך בדיעבד אם נכתב כדעת הב"ש אין לפוסלו עכ"ד ובס"ק ל"ט הביא ד' הט"ג בלק"ש סעי' ד' וסעי' מ"ב שכ' דאפי' בדיעבד פסול באם כ' כינוי של חול גבי ש"ק שלו ואפי' במקום עיגון וכ' עליו דהפריז על המדה דלכאורה נ' דזה תליא במחלוקת שבין הב"ש והנו"ב בענין שם משה ליב דלד' הב"ש דהמכונה קאי על השם ולא על האדם אין בזה חשש כ"כ וא"כ תימה על הט"ג שהרי בענין משה ליב דעתו שלא לפסול בדיעבד אם כ' כהב"ש וכאן כ' לפסול אף דיעבד במקום עיגון והביא ד' הבגדי ישע בשם הגאונים והישוי"ע והברית אברהם הנ"ל שלא לפסול בדיעבד כו' וכ' דכן ראיתי בתשובה כ"י מהגאון מהר"י אייזיק מטיקטין שדעתו להכשיר בכיוצא בזה בדיעבד בשהד"ח והביא שם בשם הטור האבן בא' שהי' שה"ק שלו צבי יצחק ובפה"כ הי' נק' הירש לבד ונכתב בגט צבי המכונה הירש דמתקרי יצחק והכשיר הגט אע"ג דכ' דמתקרי באמצע בין ב' השמות שהי' נק' ביחד מ"מ הכשיר כיון שב' השמות נזכרים בגט וחלק שם על הט"ג וכ' שכן הסכימו הלכה להעשה גאוני הדור עכ"ד וכן מבואר בהדיא בטור האבן סי' ט"ז דאין לפסול בדיעבד והאריך בזה וכעת ראיתי במעין גנים שהאריך הרבה בזה ודעתו נוטה דבדיעבד אין לפסול הגט אם כ' ארי' המכונה ליב צבי המכונה הירש והביא ד' הישוי"ע הנ"ל יעוש"ה. וכן נ' עיקר לדינא דאין לפסול בדיעבד אם כ' כינוי של חול לגבי ש"ק שלו ובענין ד' הב"ש הנ"ל נ' עיקר לדינא לכתוב לכתחלה משה יהודא דמתקרי משה ליב וכהנו"ב והט"ג הנ"ל ולא כהישוי"ע הנ"ל שכ' לכתוב המכונה משה ליב וכ"כ בנודע בשערים דהעיקר נ' לכתוב משה יהודא דמתקרי משה ליב ולא כהישוי"ע הנ"ל והביא ד' הנו"ב הנ"ל שכ' דהמכונה קאי על האדם ולא על השם כו' וכ' ולפ"ז גם בצבי ארי' ונק' הירש ליב יש לכתוב המכונה הירש ליב ולא חיישי' דב' הכינויים הם לשם אחד והישוי"ע מסתפק בזה והביא ד' התו"ג הנ"ל כו' וכ' ועכשיו נתפשט המנהג ע"פ גדולים לכפול השמות והוא הדרך המובחר לצאת ידי כל החששות עכ"ד ונ' דלאו דוקא כשצריך לכתוב שם הקודש סמוך למדמתקרי אלא ה"ה היכא דשם החול סמוך למדמתקרי כגון שעולה לתורה יהודא משה ונק' בפ"כ ליב משה נמי כותבין יהודא משה דמתקרי ליב משה ולא כהישוי"ע בסי' קנ"ד שכ' דיש לכתוב יהודא משה המכונה ליב משה וכ"כ בט"ג בלק"ש סי' ז' דמי ששמו לעלות לתורה יחיאל אברהם ונק' בפ"כ מיכל אברהם יש לכתוב יחיאל אברהם דמתקרי מיכל אברהם. ואם כ' יחיאל דמתקרי מיכל אברהם פסול וכן מי ששמו ליב משה יש לכתוב יהודא משה דמתקרי ליב משה וכן וואלף יעקב וכיוצא עכ"ד. ובס"ק ת' מ"ש בזה ועי' בעטרת חכמים חאה"ע סי' כ"א שכ' נמי כן במי ששם העריסה הוא זאב דוד וכן עולה לס"ת ובפ"כ נק' וואלף דוד וכ' דנ' נכון בזה כדעת הנ"ש לכפול כתיבת השמות רק שתחת המכונה יכתוב דמתקרי והיינו מי ששמו בנימין יעקב ובפ"כ נק' וואלף יעקב יש לכתוב בנימין יעקב דמתקרי וואלף יעקב ועד"ז מי ששמו זאב דוד יכתוב זאב דוד דמתקרי וואלף דוד כו' והאריך בזה בד' הב"מ במי ששמו יעקב ישראל כו' וסיים ובל"ז כבר נתבאר בתו"ג ובשו"ת בית אפרים שהסכימו לדיעה אתת שאין לחוש לד' הב"מ ע"כ לכתחלה יש לכתוב זאב דוד דמתקרי וואלף דוד עכ"ד והיינו כהט"ג הנ"ל. עוד כ' להשואל שדעתו לכתוב זאב דמתקרי וואלף דוד וכ' אליו דיש לצדד להכשיר בכה"ג בדיעבד והאריך בזה וכ' לבסוף אמנם להלכה בטלה דעתי נגד הגאון ר' זלמן מרגליות שהחליט לפסול כה"ג בדיעבד כו' עכ"ד יעוש"ה והיינו נמי כד' הט"ג הנ"ל שכ' דאם כ' יחיאל דמתקרי מיכל אברהם פסול ועי' בתו"ג ס"ק י"ז שכ' דאם עולה לס"ת בשם יהודא משה ובפ"כ נק' ליב משה כו' דצריך לכתוב יהודא משה המכונה ליב משה והיינו כהישוי"ע הנ"ל ובחידושים ס"ק כ' כ' דיש לכתוב יהודא משה דמתקרי ליב משה והיינו כהט"ג והעטרח"כ הנ"ל ועי' בגליא מסכת חאה"ע סי' ו' שכ' בשם שנק' מעריסה יהודא משה ובפ"כ נק' ליב משה בזה הכל מודים שיש לכתוב יהודא משה דמתקרי או המכונה ליב משה דא"א בענין אחר כו' והאריך בזה. הובא דבריו בפ"ת ס"ק ל"ו והעיקר בזה דיש לכתוב יהודא משה דמתקרי ליב משה וכהט"ג והעטרח"כ והתו"ג בחידושים הנ"ל. ועמ"ש עוד בישוי"ע שכ' דאם הקדים שם משה לשם יהודא וכ' משה יהודא המכונה ליב אני מסתפק אף בדיעבד כיון שהוא נק' יהודא משה ולא כשהוא נק' הוא נכתב ומ"מ נ' דכשר בדיעבד אף בזה דכן דרך ב"א להפך השמות למי שנק' בב' שמות כו' ונ' דאין חשש בזה כ"כ בדיעבד עכ"ד הובא דבריו בפ"ת שם וכ' דדברים אלו צ"ע והביא ד' הג"פ ס"ק ס"ג וס"ק צ"ט שכ' בהדיא דמי שנק' משעת לידה בב' שמות ביחד כגון ראובן שמעון אם הפך השמות וכ' שמעון ראובן הגט פסול עכ"ד וכ"כ בתו"ג בחידושים ס"ק כ' דאם היפך השמות דהגט פסול וכ"כ בתשובות בית אפרים חאה"ע סי' פ"ה דהגט פסול אם היפך השמות והביא ד' הג"פ הנ"ל ועי"ש עוד בסי' צ"ג דמשמע נמי מדבריו דהוי שינוי גמור אם היפך השמות ועי' בצ"צ חאה"ע סי' ר' אות ג' שכ' בפשיטות דהגט פסול אם היפך השמות והביא ד' הג"פ ס"ק ס"ג הנ"ל וכ' אך משמע מדבריו דהוא פסול מדרבנן ובס"ק צ"ט גבי מי ששמו שם טוב וכ' טוב שם כ' דהגט פסול או בסל משמע דמספקא לי' אם פסול מדרבנן או בטל מדאורייתא וכ' דהא דבס"ק ס"ג כ' פסול י"ל דראובן שמעון קיל מטוב שם כיון דכ"א שם מובהק בפ"ע ע"כ אף אם הפך סדרן נוטה יותר דה"ל רק פסולא דרבנן והביא ד' הב"א הנ"ל דס"ל דהוי שינוי גמור ובסי' רצ"ו מ"ש בזה ועי' בס' זכרון יעקב סי' ל"ח שכ' נמי דאם היפך השמות פסול אפי' כשהשם הב' הוא לעז והביא ד' הג"פ והתו"ג הנ"ל ועי' בשו"מ ת"ג סי' פ"ו שב' דשלא כהוגן עשו מה שכ' יעקב אשר והוא נק' לתורה אשר יעקב והצריכו גט אחר ולכתוב אשר יעקב והאריך בזה ומוכח מדבריו שם דאף אם נתגרשה אין להקל ועי' בט"ג בדיני ב' שמות שמת"ח ס"ק ו' שהביא ד' הג"פ הנ"ל דמי שנק' מלידה ראובן שמעון וכ' שמעון ראובן פסול וכ' לחלק בין שמות מלידה כו' ובין שמות שמת"ח כו' והאריך בזה ועי' בשם ארי' חאה"ע סי' מ"ו שכ' שנמצא פסול בגט שנכתב ע"ש אבי המגרש ישראל יעקב דמתקרי יעקב ישראל כי כן אמר הבעל שבפי העולם יש קורין אותו כך ואח"כ נתוודע שלא נק' כלל יעקב ישראל רק ישראל יעקב כמו שחותם ועולה לתורה וכ' דלכאורה י"ל דאין בזה תשש לעז דהרואים לא יאמרו דאיש אחר הוא רק מפני שדרך העולם כן הוא להפך השמות כו' וכמ"ש בישוי"ע כו' לכן נכתב כך ישראל יעקב דמתקרי יעקב ישראל ולא יאמרו דאיש אתר הוא והביא ראי' מהתה"ד סי' קל"ח כו' ועוד הביא ראי' מד' התוס' והרא"ש בגיטין ל"ד ב' כו' וכ' דבשם האב דא"צ לכותבו לא מפסל משום שינוי רק משום לעז וכה"ג י"ל דלא יהי' לעז וכ' דאף לד' הג"פ ס"ק צ"ט שכ' דכשמהפכים השמות כו' דפסול טעמו הוא רק משום דהוי שינוי השם דאף שדרך העולם להפך השמות מ"מ באיש זה שהכל קורין אותו כך בלא שינוי אם כ' להיפך הוי שינוי השם אבל בשם האב דאין הפסול משום כינוי כיון דגם אם לא נכתב כשר רק הפסול משום לעז וכה"ג ל א הוי לעז