יד אליעזר חלק ב קפט

דאמר מוחזקין בו שהוא כהן לפי שקרא ראשון בביהכ"נ בחזקת שהוא כהן או בחזקת שהוא גדול פי' דמה שקראו אותו לתורה ראשון אין ראי' שהוא כהן דלפעמים קוראים לישראל ראשון אם הוא גדול כמו רב דקרי בכהני וקשה למה לא קא' שקראוהו לתורה יעמוד פ' הכהן אלא דקריאתו לתורה ל"מ כלל וחתימתו מהני לענין תרומה ש"מ דחתימה עדיף מקריאה לתורה עכ"ד הכני"ח והישוי"ע השיג עליו והביא ד' הרא"ה שם שכ' הך דמבואר בתוספתא עיר שכולה כהנים כהן אחד קורא ז"פ וכ' הרא"ה דיכולים לקרות ז' כהן אחר כהן ולומר בכל פעם יעמיד' פ' אע"פ שהוא כהן והא דקא' בתוספתא כהן א' קורא ז"פ ולא אמרי' ז' כהנים והחזן יאמר בכל פעם אע"פ שהוא כהן משום שבימי חכמי התלמוד לא הי' מנהגן לקרוא פ' הכהן לס"ת וכן מוכח בשמעתין עכ"ל הרא"ה ומ"ש שמוכח בשמעתין היינו מהא דלא קא שיקראו אותו בשם יעמוד פ' הכהן מוכח מזה שלא הי' מנהגן לקרוא אותו לס"ת מבואר מד' הרא"ה היפך מד' הכני"ח והרביתי בתשובה לזה ראיות עכ"ד ועי' בנחלת דוד סי' כ' שכ' דשם של הקריאה לס"ת עיקר נגד חתימתו מפני שהוא מפורסם יותר היינו לכל בני ביהכנ"ס וביהמ"ד אבל בחתימתו אינו מפורסם רק לאנשים פרטים שכ' להם כו' עכ"ד יעוש"ה והיינו כהישוי"ע הנ"ל. ובאמת מבואר דין זה בב"ש בכללים אות כ' שנ' ואם חתימתו ושם שעולה לתורה אין שוים ואינו יודע בעצמו למה הוא חותם כך יש לילך אחר השם שעולה לס"ת עכ"ד ומשמע הא אם יודע א"ע למה הוא חותם יש לילך אחר חתימתו ולא ידענא אמאי לא הביאו הישוי"ע והנחלת דוד ד' הב"ש אלו וכעת ראיתי בג"פ סי' קכ"ט ס"ק צ"ח שכ' דאם חתימתו סותר לקריאתו לס"ת תליא בזה דאם הורגל יותר לעלות לס"ת מלחתום שטרות ואיגרות אזלי' בתר קריאתו לס"ת כו' ואם הורגל יותר לחתום שטרות ואיגרות אזלי' בתר חתימה ואם שקולים יש להקדים השם השני כו' והאריך בזה וס"ק צ"ט מ"ש והאריך בזה והישוי"ע והנחלת דוד הנ"ל לא הביאו ד' הג"פ אלו ועי' בחמדת שלמה חאה"ע סי' ע"ב מ"ש והאריך בזה והביא ד' הג"פ הנ"ל יעוש"ה: (ט) ע"י בתשובת רע"א סי' קט"ו שכ' דא"צ לכתוב שם איציק רק שם יצחק וא"צ לכתוב המכונה איציק ומה שהק' מעכ"ת דיש לשם יצחק עוד שם לעז זעליג כבר כ' מזה הב"ש אות א' בשם אייזיק עכ"ד ועי' עוד בתשובת רע"א הנדפס מחדש סי' מ"ט שכ' בא' שלא רנה לכתוב המכונה איציק נגד הב"ש והנ"ש לזה כ' יצחק איציק וכ' דשגג בזה דאם כ' המכונה איציק הוי רק שפת יתר ואין בזה חשש כלל אבל לכתוב יצחק איציק מגרע דמשמע דקוראים אותו יצחק איציק בב' השמות יחד וכעין האי דסעי' י"ד ראובן שמעון דיש מ"ש דפסול וי"ל דה"ה בכ"מ דצריך לכתוב המכונה או דמתקרי אם כ' ב' השמות בלא דמתקרי והמכונה דפסול עכ"ד ועי' בקונה"ש אות נ"ב בחידושים שם שכ' דמ"ש איצק בלא יו"ד אתר הצד"י הוא משום שבגיללותינו אין מרגישין הברת חיריק תחת הצד"י ונוטה יותר לסגול וכ' דאף שבאהלי שם בש"א אות א' ס"ק נ' לא כ"כ שם כ' למדינתו ואנו לא שמענו כן עכ"ד

(י) בחא"ש סי' ע"ח בשם איסור אם יש לכתוב המכונה או דמתקרי כו' וכ' כי העיקר באם כתוב בתורה תליא מלתא ולו יהא דהוי ספק ראוי לכתוב דמתקרי כיון דאם כתב דמתקרי על המכונה כשר כו' אך היינו דוקא באם שם זה טפל על קריאת שם אדם ושייך לקרוא לאדם בשם זה כז' וכן אהבה המורה ע"ד האהוב לו ויתכן שם זה גם באדם לכך תלינן דהוי על שם הכתוב אבל באיסר אין לו טעם לקראו בשם אדם לכך בזה יש לכתוב המכונה ואפשר עוד דזה נצמח מלשון הש"ס כאיסר האיטלקי וכמה פעמים נמצא איסור והוא שם מטבע ויתכן יותר דנק' על זה דהוי קריאת שם דבר ולכך יש לכתוב בזה המכונה וכמ"ש הרמ"א בשם איסרל עכ"ד. עוד כ' שם באלו השמות שנשתקעו שכותבין אותם בקוויטל לצדיקים זה אינו דומה לשטרות דשם הוי לפרסם הדבר דעיקר שטרות הוי לראי' כו' אבל בזה כו' כיון דאינו לראי' ולא לגלויי מלתא ברבים לכך אינו כלים כו' אך אח"כ חזרתי בי וכתבתי להיפך דבכותב לצדיקים כיון דהוי כדי שיזכירו הם לו בתפלתן א"כ הוי הזכרה בפה וכן עיקר עכ"ד. וחותני הגאון מ' יצחק צבי ז"ל אב"ד דסעמייטיץ כ' עליו על הגליון דל"נ כמ"ש תחלה דחשיב שתקע ואף שמזכירים בפה הם רק מיעוטא דמיעוטא וגם אין מזכירו רק בתפלה עכ"ד ועי' בדברי חיים בשער התשו' שכ' עליו דצ"ע כיון דסוף סוף לא נק' בשם זה רק דהצדיק מתפלל בחשאי לפני הבורא האיך יקרא זה שם כלל הלא אם יכתבו בגט יאמרו הכל אחר הוא וצ"ע עכ"ד. והיינו כעין ד' חותני הגאון ז"ל. עוד כ' שם במקום עיגון ואינו ידוע אם אבי האשה הוי כהן או לא אם יותר טוב לכתוב אבי' בלי כהן או להשמיט שם אבי האשה לגמרי וכ' דיותר טוב להשמיט אביו לגמרי כדקי"ל דיותר טוב לכנוס לספק חסרון מלספק שינוי וכמ"ש היכי דודאי חסרון נמי כשר ואינו מזיק ושינוי מזיק ות"כ אם לא כ' כלל שם אביו ודאי לא הוי שינוי רק חסרון דמידע ידעי דעכ"פ הי' לה אב יהי' מי שיהי' כו' אבל אם יכתבו אביו ולא יכתבו כהן אז כיון דרוב ישראל הוי יאמרו דאביו לא הוי כהן מדלא כתבוהו והוי כשינוי כו' ולא מבעיא בשם אבי' דודאי כשר בחסרון רק אף בשם אבי הבעל שכ' הנו"ב כו' די"ל דפסול בזה אם לא כ' מ"מ נ' במקום עיגון וא"י אם הוא כהן יותר טוב השמיט שם אביו מלכתוב בלי כהן דבזה שייך הטעם שכ' דיותר יש לכנוס לס' חסרון מלס' שינוי עכ"ד וכ' עליו חותני הגאון ז"ל כל הגליון דזה ודאי אינו דמה יועיל שישמוע שם אביו ג"כ יאמרו דהמגרש אינו כהן מדלא כ' הכהן וגם באבי האשה נ' יותר לכתוב שמו בלא כהן ולמיזל בתר רובא דעלמא שאינם כהנים ועי"ל טעמים בזה וצ"ע בזה עכ"ד

(יא) בברית אברהם חאה"ע סי' קט"ו באיש א' הנק' בפ"כ ליב הירש ועולה לס"ת בשמות הקדושים ארי' צבי האיך לכתוב את שמו בגט כו' והאריך הרבה בזה ובסי' קט"ו שם ומסיק דיש לכתוב ארי' צבי דמתקרי ליב הירש דכיון דליכא שום התנגדות על כתיבות ב' שמות הקדושים ביחד וב' שמות הלעז ביחד אך משום דנפרש המכונה ליב אדסמיך לי' על שם צבי כמ"ש הב"ש גבי משה ליב וזה לא שייך רק בכתיבת המכונה דהוא פי' על שה"ק כו' דמוכח מסוגיא דבכורות דכן תעשה הוא פי' מפרשינן לי' אדמסיק משא"כ לשון דמתקרי אינו פי' כלל על שה"ק אך דנק' כך האדם בפ"כ ובאמת הוא נק' בפ"כ ליב הירש ואף השמות לעז ראוי לכתוב המכונה הא כבר מבואר בב"ש דאין קפידא אם כותבין על שמות לעז דמתקרי דהא נק' כך כו' וכן ראוי להורות בכל ענין בזה כו' וראוי לקבוע הלכה כן ואח"כ הביא דאתא לידי גט דשם הבעל צבי אליעזר ונק' בפ"כ הירש לאזר והוריתי ג"כ לכתוב צבי אליעזר דמתקרי הירש לאזר והראה לי א' שמצא בבאר היטב סי' קכ"ט ס"ק כ"ו שהביא ד' מהר"מ מינץ בב' שמות הקדושים וב' שמות לעז לכתוב כל שם חול אחר שה"ק ובלשון דמתקרי היינו משה המכונה ליווא דמתקרי יצחק המכונה לעבליג וכ' דמהר"מ מינץ ס"ל כפשטות ד' הרמ"א כו' דלדידי' ראוי לכתוב ארי' המכונה ליב דמתקרי צבי המכונה הירש משא"כ לפ"ד הב"ש ליכא מימר הכי דהא מתקרי בפ"כ בב' השמות יחד וא"א לכתוב