יד אליעזר חלק ב קעה

והמקום קונה לו החמץ כו' והק' ע"ז דהא דחצר קונה הבהמה או הוא מדין שליחות דאי מדין יד הי' צריך הכותי להיות עומד בסמוכין לו דמה יד בסמוכה כו' וא"כ כיון דמדין שליחות קנוי החצר ואנן קי"ל דאין שליחות לעכו"ם כו' וא"כ תקנה זו לא ידענא דמנ"ל לומר דחצירו של עכו"ם קונה לו ודוחק לומר דעכו"ם לעכו"ם יש שליחות כו'. ומצאתי ברבינו ירוחם חאו"ח נתיב כ' ח"ב שכ' וז"ל ולצאת ידי שניהם יקבל מהעכו"ם מעות בשביל אוזן הבהמה פרוטה וימשוך הבהמה או יקנה להכותי המקום שהבהמה עומדת שם ויקנה לו אגביו אוזן הבהמה עם העובר עכ"ל כו' דלכולהו אית להו פרכא ולדידי' לית לי' פרכא כלל דמבואר שלא מדין חצר קני לי' אלא מתורת מטלטלין אג"ק כו', וגם במכירת חמץ יש לנו להזהר למכור להעכו"ם החדר שהחמץ בתוכו וליקח פרוטה ואקני חדר וחמץ אגבי' ולא שנותנו בתורת חצר וכ' דקלסו רבותיו את דבריו. ובאמת י"ל דאין כונת הרא"ש הנ"ל הוא מטעם חצר אלא כונתו הוא מטעם משיכה ומ"ש הרא"ש ויקנה לו המקום שהבהמה עומדת שם ויקנה לו אוזן הבהמה כונתו שיקנה במשיכה שימשוך הבהמה לאותו המקום שקנה העכו"ם וכן י"ל דזהו נמי כונת הטור שכ' והמקום יקנה האוזן היינו ע"י משיכה שימשוך האוזן לאותו המקום וכן מבואר להדיא בתוס' ע"ז הנ"ל שכ' וז"ל ואם אין לו רשות לעכו"ם מקנה לו הישראל חדר בביתו והעכו"ם ינעול כו' ואח"כ ימשוך העכו"ם הבהמה לאותו חדר עכ"ל. הרי שכ' להדיא שהקנין הוא ע"י משיכה שימשוך הבהמה לאותו חדר וכן הוא נמי כונת הרא"ש והטור מטעם משיכה וכן ראיתי בקצה"ח סי' קצ"ד ס"ק ג' שכ' נמי כן דזהו כונת הרא"ש והטור והשיג על מהרש"ק הנ"ל אבל באמת א"א לומר כן בכונת הטור הנ"ל שהרי כ' בקיצור פסקי הרא"ש בבכורות שם סי' ב' וז"ל מקבל פרוטה מן העכו"ם ויקנה לו המקום שהבהמה עומד לשם ויקנה לו אגבן אוזן הפרה עכ"ל. הרי שכ' דמטעם אגב הוא קונה ולא מטעם משיכה והיינו דלא כהקצה"ח בכונת הטור ומסתמא כן הוא נמי כונת הרא"ש הנ"ל לפ"ד הקיצור פסקי הרא"ש אך מד' התוס' הנ"ל מבואר כהקצה"ח ומהרש"ק לא ראה ד' הק"פ הרא"ש שכ' נמי כד' רי"ו הנ"ל שיקנה לו אגבן אוזן הפרה והיינו מטעם חגב ומד' הק"פ הרא"ש מוכח דכונת הרא"ש והטור הוא מטעם אגב ולא מטעם חצר ולא כהמרש"ק בכונת הטור והרא"ש ועי' בהגהות אמרי ברוך שכ' נמי דכונת הרא"ש והטור הוא מטעם חצר ולא מטעם אגב. וכ"כ בספרו עטרת חכמים חחו"מ סי' י"ד ט"ו והיינו כמהרש"ק ומ"ש בהגהות אמ"ב דמהרש"ק ס"ל דכונת הרא"ש והטור הוא מטעם אגב הוא ט"ס דאדרבה דעת מהרש"ק דכונת הרא"ש והטור הוא מטעם חצר ולא מטעם אגב וכמבואר להדיא בדבריו הנ"ל. ועי' במהרי"ט אלגזי שם שכ' נמי דכונת הרא"ש והטור הוא מטעם חצר ולא מטעם אגב וכהמרש"ק הנ"ל וגם הם המהרי"ט אלגזי והאמ"ב לא ראו ד' הק"פ הרא"ש דמבואר להדיא דהוא מטעם אגב ולא מטעם חצר וכעת ראיתי בעט"ח שם סי' י"ד שהביא ד' הק"פ הרא"ש וכ' דכונתו הוא מטעם חצר ולא מטעם אגב כו' והאריך בזה. אבל באמת פשט ד' הק"פ הנ"ל משמע דהוא מטעם אגב ולא מטעם חצר וכמ"ש ועי' בט"ז ס"ק ז' שכ' דהטור כ' שהדרך הראשון דהיינו שיקנה לו המקום הוא יותר מובחר ונ' טעמו לפי שקנין אגב הוא עדיף ממשיכה כו' עכ"ד. הרי שכ' דכונת הרא"ש והטור הוא מטעם אגב וכדמוכח מד' הק"פ הרא"ש ולא כהמרש"ק בכונת הרא"ש והטור דהוא מטעם חצר וגם לא כהקצה"ח הנ"ל בכונת הרא"ש והטור דהוא מטעם משיכה אלא דהוא מטעם אגב וכמ"ש ועי' בעט"ח שם שכ' דכונת הט"ז נמי הוא מטעם חצר ולא מטעם אגב. ובאמת פשט ד' הט"ו משמע דהוא אגב ולא מטעם חצר וכמ"ש ומוכח מד' הק"פ הרא"ש והט"ז דפי' מטעם אגב ולא מטעם חצר דס"ל דאין חצר קונה בעכו"ם דחצר קני מטעם שליחות ואין שליחות לעכו"ם וכמהרש"ק הנ"ל וכן משמע מד' התוס' בע"ז שכ' דעכו"ם ימשוך הבהמה לאותו חדר משמע דבלא משך לא קני מטעם חצר דאין חצר קונה בעכו"ם משום דאין שליחות לעכו"ם והיינו כמהרש"ק וכ"כ בגליון מהרש"א דכן משמע מד' התוס' ועי' עוד בקצה"ח שהק' על מהרש"ק הנ"ל שכ' דלכולהו איכא פרכא ולד' רי"ו לית לי' פרכא דגם בתורת אגב יש לגמגם לפמ"ש התוס' והרא"ש בב"ק י"ב א' דקנין אגב אינו אלא מדרבנן כו' ולפמ"ש רי"ו כו' דאם קידש אשה עי' מעמ"ש כו' לא הוי קידושי תורה וא"כ בקדושת בכור דהוא אי' תורה לא פקע ע"י קנין דרבנן ואפי' לפמ"ש הב"י באה"ע סי' כ"ח דכיון שתיקנו חכמים שיהי' קונה ה"ל קידושי תורה אכתי יש לחוש לדעת הע"ש והסמ"ע סי' ס"ו ס"ק א' שכ' דלמ"ד מכירת שטרות דרבנן עכו"ם אינו קונה בתקנתם דרבנן כו' וא"כ בקנין אגב דאינו אלא דרבנן אפשר דעכו"ם אינו קונה עכקוש"י וכן הק' במהרי"ט אלגזי שם וכ' מכח זה דע"כ צ"ל דמדין חצר קא' ומ"ש רי"ו וקונה לו אגביו לאו דוקא לשנא דאגב דמצינו לשון אגב שאינו קנין אגב כו' והכונה דאגב דקונה העכו"ם המקום קונה הבהמה מדין חצר כו' עכ"ד. ובאמת פשט ד' רי"ו משמע שהוא מטעם אגב ולא מטעם חצר וכמ"ש מהרש"ק וקושי' המהרי"ט אלגזי והקצה"ח על הרי"ו לק"מ וכמ"ש ליישב בספרי דמשק אליעזר סי' קכ"ג ס"ק ב' די"ל דס"ל להרי"ו דקנין אגב דאורייתא וכן ס"ל להתוס' בקידושין ה' א' ד"ה שכן והריטב"א שם כ"ו ב' דקנין אגב דאורייתא ועי' בקצה"ח סי' ר"ב ס"ק ה' שכ' דגם דעת רש"י כן בר"פ הזורק דקנין אגב דאורייתא וכן ס"ל להרמב"ן דקנין אגב דאורייתא הובא בשימקו"ב ב"מ מ"ז ב' ועי' בנ"י בר"פ הגוזל עצים שכ' וז"ל וכן בדינא דאגב דאפשר דהוי דין תורה דבקידושין מפיק לה מדכתיב ויתן להם אביהם כו' עכ"ל משמע נמי דס"ל דקנין אגב דאורייתא וא"כ י"ל דגם רי"ו ס"ל כן ועי' בקהלת יעקב ממהרי"ט אלגזי בתוס' דרבנן אות א' סי' ל"ב ענין אגב שהביא הוא עצמו ד' הפוס' הנ"ל דס"ל דקנין אגב דאורייתא והאריך בזה ולק"מ קושי' המהרי"ט אלגזי והקצה"ח הנ"ל ושפיר ד' הרי"ו ומד' רי"ו והק"פ הרא"ש הנ"ל מבואר להדיא דיש קנין אגב בעכו"ם ודלא כהתומים סי' קכ"ג ס"ק י"ב שכ' דאין קנין אגב בעכו"ם, וכן ראיתי בקצה"ח שם ס"ק ו' שהשיג נמי על התומים מד' רי"ו הנ"ל אך לא הביא ד' הק"פ הרא"ש שכ' נמי כהרי"ו ועי' בספרי דמשק אליעזר שם מ"ש והארכתי בזה. והבאותי שם ד' הרמב"ן במלחמות בפסחים ל"א ב' וד' השה"ג שהובא דבריו במג"א סי' תמ"א ס"ק א' שס"ל דיש קנין אגב בעכו"ם יעוש"ה. ועי' בלב"ש בח"ד סי' קי"ג שפ' דיש קנין אגב בעכו"ם והיינו דלא כהתומים אלא כהפוס' הנ"ל ועי"ש עוד בעט"ח ובנשמת אדם הל' מכירת חמץ סי' ה' מ"ש והאריכו בזה. ומ"ש הקצה"ח והמהרי"ט אלגזי הנ"ל דאי קנין אגב דרבנן אינו מועיל להפקיע אי' תורה כו' עי' בנש"א שם ובמקו"ח סי' תמ"ח ס"ק ה' מ"ש בזה ועי' בספרי דמשק אליעזר סי' קצ"ד מ"ש והארכתי הרבה בזה יעוש"ה. ועי"ש עוד בתומים שכ' דאין קנין חצר בעכו"ם דהא ר"ל אמר כו' דקטנה אין לה חצר דחצר משום שליחות אתרבאי וקטנה אין לה שליחות וא"כ ה"ה לעכו"ם דל"ל שליחות ואין חצר וא"כ במה יקנה עכ"ד. והיינו כד' מהרש"ק והקצה"ח והמהרי"ט אלגזי שם כ' דיש קנין חצר לעכו"ם ומיישבים קושי' מהרש"ק הנ"ל ומביאים ראי' מע"ז ע"א ב' ותקני לי' כליו וכליו קני מטעם חצר כו' א"כ מוכח דיש חצר לעכו"ם כו' והאריכו בזה וכ"כ המקו"ח שם דבחצר המשתמרת יש קנין חצר לעכו"ם והביא ראי' מד' הגמ' בע"ז והאריך בזה וכ"כ במגן האלף שם ס"ק ה' דיש קנין תצר לעכו"ם והאריך בזה ועי' בטור האבן סי