יד אליעזר חלק ב קסב

דמד' הרי"ף והרא"ש והטור נ' דאשה כשרה אף לכתיבת ס"ת ואף דהש"ך בס"ק ו' השיג על הדרישה לענין כתיבת ס"ת מ"מ לענין תפירת ס"ת יש לצרף דעת הדרישה ולהכשיר בדיעבד אם תפרה האשה וכהמהר"ם לובלין והב"ע והי"ד הנ"ל וכן עיקר לדינא ועי' בעצ"ל מ"ש ע"ד הט"ז ס"ק ה' והאריך בזה יעוש"ה

סימן רפב

סעיף י' (א) אצל ת"ח. עי' באו"ח סי' קנ"ד סעי' ה' שכ' ס"ת שבלה כו' וגונזין אותו בקבר ת"ח כו' ומשמע דבעי' דוקא בקבר ת"ח ולא אצל ת"ח ולכאורה ד' המחבר סתרי אהדדי וכן ראיתי בס' מלבושי יו"ט ח"ב ביו"ד סי' י"א שהק' כן וכ' ליישב דכבוד התורה הוא להיות קבור דוקא אצל ת"ח ולא אצל איש אחר א"כ אם בידוע שבכל צד שנקבר הס"ת לא יהי' מסביב רק ת"ח או שונה הלכות אז ודאי סגי לקבור אותו אצל ת"ח אבל היכא דבצד אחר יהי' קבור איש אחר שאינו ת"ח או שונה הלכות אז צריך לקבור אותו רק בקבר ת"ת ממש כו' והאריך בזה יעוש"ה

סימן רפד

סעיף ב (א) אסור לכתוב. עי' ט"ז ס"ק א' שכ' דכונת הטור דאף אם לא שירטוט שיטה ראשונה רק שכ' בשיטה הראשונה דברים שא"צ שירטוט ואחר שיטה ראשונה כ' דברים הצריכים שירטוט לא בעי שירטוט דאחר שיטה ראשונה הכתב מיושר ודומה לשירטוט שיטה ראשונה דא"צ לשרטט שאר השיטין וקשה מהא דאמרי' ביבמות ק"ו דהי' כותבין ואקרינין לדידי' מן לא עד יבמי ולדידה מן לא עד לקחתה משום דלא כ' שלש תיבות בלא שירטוט והנה נוסח שטר חליצה יש בה הרבה שיטין קודם ואקרינין ואלו הם דברי חול שא"צ שירטוט וכיון שכבר נכתב שיטה ראשונה ועוד שיטה בלא שירטוט א"כ א"צ לשרטט גם לא אבה יבמי ולא חפצתי לקחתה וכן הקשה בישוי"ע ועוד הקשה מגיטין ו' ב' דקא' דר' אביתר לאו בר סמכא דכתב בני אדם העולין מבבל לא"י קיימו בעצמן ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו וכ' בלא שירטוט ומאי קושי' אפשר דכ' בתחלה שיטה דב"א העולין קיימו בעצמן ושיטה שני' כ' פ' זה ויתנו הילד כו' וכ' דבאמת אם לדין יש תשובה ואין זה דומה לשירטוט שיטה דשם כיון דהראשונה מיושרת ע"י שירטוט יכול לכוין ולכתוב ביושר גם שאר השיטין אבל בכתב הראשונה בלי שירטוט דאז גם הראשונה אינה מיושרת אף שא"צ להיות מיושרת כיון דהם דברי חול מ"מ א"ל דשיטין שאחרי' תהי' מיושרת ע"י הראשונה וכיון ששארי השיטין יש בהם דברי קדושה צריכין שירטוט וכ' דהי' בדעתו לדחות ד' הט"ז כו' אמנם כי כד' הט"ז מבואר ברא"ש מגילה ל"ד שכ' בהדיא דאם כ' שיטה אחת בלי שירטוט חשיב שירטוט לענין שיטה שני' דלאו דוקא כ' ר"ת שבשירטוט שימה ראשונה א"צ לשרטט שני' דה"ה באם כ' שימה ראשונה חשיב שיטה שני' כמשורטטת וטעמו של הרא"ש נ' דסתם ב"א יכולים לאמן ידיהם לכתוב כתב מיושר בלי שירטוט וכונת הדבר דהצריכו לכתחלה שירטוט הוא משום דשמא יכתוב בלתי מיושרת דאף דסתם ב"א יכולים לאמן ידיהם כו' חששו לכתחלה לשרטט אבל אם כבר כתב שיטה ראשונה בלי שירטוט ואנו רואין שהכתב מיושר יכול לכתוב ד' קדושה בלי שירטוט כו' ואח"כ כתב לבאר במה ר"י דקא' ב' תיבות כותבין בלי שירטוט ג' אין כותבין ובברייתא קתני ג' כותבין ד' אין כותבין כו' והאריך בזה ועי' באיל המלאים פנ"ו מ"ש בפלוגתא דר"י עם הברייתא ומ"ש ליישב ד' הרמב"ם דסתרי אהדדי דבפ"ז מהל' ס"ת פ' דג' כותבין בלי שירטוט ובפ"ד מהל' יבום פ' רק ב' כותבין וזה כר"י בגיטין כו' והאריך בזה יעוש"ה

הלכות מזוזה

סימן רפה

סעיף א (א) מ"ע כו'. עי' בספר בית ארי' פ"א אות א' שהביא דברי השואל בב' בעלי בתים קנו מסופר כל א' ו' מזוזות כו' והי' מונחים אצל הסופר כו' ואמר להם רב אחד דלא טוב עשו דיש לחוש דהשליח יערב אלו המזוזות יחד ויהי' לכל א' מזוזת חבירו שאינה שלו ואמר להם זאת עשו שיאמר כל א' לחבירו אם יגיע לו מזוזת חבירו יהי' לו למתנה וכן עשו כו' כי באמת השליח לקח כל הי"ב מזוזות ביחד ונתערבו וכבר קבעו אנשי ביתם המזוזות על פתחיהם והביא דברי הגמ"י פ"ו מהל' חו"מ בשם הרוקח בב"א שאופין מצות של מצוה בתנור א' ויש לחוש שמא נחלפו המצות של זה לזה ואין אדם יוצא י"ח במצה גזולה שיאמר כל מי שיגיע לידו מצה שלי הרי היא לו במתנה כו' א"כ ה"ה באלו המזוזות שאין אדם יוצא במזוזה גזולה וכיון דיש חשש שיתערבו שפיר צריך שיאמר א' לחבירו שאם יגיע מזוזה לידו הרי הוא לו במתנה אלא די"ל דל"ד דבשלמא גבי לולב דכתיב לכם משלכם וכן גבי מנה כו' ילפי' גז"ש לחם לחם מחלה כו' משא"כ כאן במזוזה לא בעי משלכם וכ' די"ל דאף דלא בעי משלכם וכשר בה שאול מ"מ גזול פסול דהוי מצוה הב"ע וא"כ כאן שיש לכ"א מזוזת חבירו הוי מצוה הב"ע לפיכך צריך כל א' שיאמר לחבירו כשיגיע מזוזה שלי בידו הרי הוא לו במתנה והאריך הרבה בדין מצוה הב"ע וכ' דבשוגג כו' ליכא משום מצוה הב"ע ומיישב בזה קושי' התוס' סוכה ל' א' ד"ה משום כו' וגם כ' ליישב בזה ד' הרמ"א באה"ע סי' א' סעי' ו' דמי שיש לו בן ממזר דקיים מצות פו"ר והא הו"ל מצוה הב"ע כו' וגם האריך בד' הש"א סי' צ"ב בענין ברירה והאריך בזה ובספרו מאיל המלאים פ"ט אות ג' מ"ש והאריך בזה ועי' בספרי דברי אליעזר סי' א' מ"ש ע"ד הרמ"א והארכתי בזה ובספרי דמשק אליעזר סי' ס"א ס"ק א' מ"ש ע"ד הרוקח והש"א הנ"ל והארכתי בזה יעוש"ה ואכע"מ להאריך בזה ואי"ה בחיבורי על או"ח אבאר ענין זה דמצוה הב"ע באריכות

(ב) בהג"ה שהיא חובה"ג. והוא מד' הירושלמי סוף מגילה תפילין ומזוזה מי קודם שמואל אמר מזוזה קודמת ר"ה אמר תפילין קודמין כו' ועי' בתשובת רע"א סי' ט' ובחוט המשולש בהחילוקים של הגאון ר' אליעזר יצחק סי' ח' ובארצות החיים סי', כ"ה בא"י ס"ק א' ובבית ארי' פ"א אות ד' ושתפארת ארי' פ"א אות ובאיל המלאים פ"ה אות ט' ופ"ו אות א' ובנחל אשכול הל' תפילין סי' ל' אות י"א מ"ש בד' הירושלמי והאריכו בזה יעוש"ה והגאון רע"א שם והחוט המשולש שם שניהם ס"ל דתדיר ומקודש הואיל דהוי אבעיא דלא אפשטא איזה שירצה יקדים והביאו ד' הרמב"ם