יד אליעזר חלק ב קנט

יגנזו ומכ"ש בפ' א' גופי' תיבה א' קודם לחבירו כו' והאריך הרבה בזה וסיים וא"כ בנ"ד כיון שכ' ד' אחד בשעת הכתיבה הי' של"כ ולמוחקו ודאי אסור משום מוחק את השם לכאורה הדעת נוטה שצריך גניזה עכ"ד. ועי' בס' אבן שתי' חיו"ד סי' נ"ט מה שדחה תי' של הבאר יצחק הנ"ל על הקושי' דאמאי לא ילפי' בגז"ש כתיבה כתיבה ס"ת ממזוזה לענין של"כ וכ' ליישב עפ"ד רש"י מנחות כ"ח א' כו' והאריך הרבה בזה וכ' לבסוף מיהו לענין דינא כ' דגם בשם הקודש אין בו משום של"כ וכן הוא להדיא ברדב"ז שאלה ב' אלפים קכ"א וכ' ולפלא בעיני שנעלם זאת מעיני כל הגדולים הללו כי לא הביאו כו' עכ"ד יעוש"ה. ועי"ש עוד בבאר יצחק סי' כ"ב שהביא ראי' להחינוך בית יהודא סי' ע"ב שכ' בפשיטות דאין לכתוב השם על הטלאי ממנחות ל' ב' הטועה בשם גורר מה שכ' כו' רשב"א או' משום ר"מ אין כותבין השם על מקום המחק כו' ואין תולין אותו כו' מסלק את היריעה וגונזה ולא לסלק היריעה ולגונזה הא יש עצה שלא יצטרך לגונזה היינו שיקדור למקום שכ' תיבת חול ולתלותו לתיבת חול בין השיטות ויכתוב השם על הטלאי שדבק להס"ת ובע"כ מוכח מזה דאין כותבין את השם במטלית כו' והאריך בזה. ועי' בחתם סופר חיו"ד סי' רנ"ט שהשואל שם הביא משם ס' נטע שעשועים שהביא ראי' ממנחות הנ"ל שאסור לכתוב את השם על המטלית והחתם סופר כ' עליו דדבריו תמוהין דהתם במנחות לא מיירי שהשם נכתב בטעות וקודרים אותו אלא מיירי ששכח לכתוב השם וכ' איזה תיבות לפניו ופליגי אי יתלה השם בין השיטין או ימחוק תיבה ויכתוב השם על אותו המחק או גרר וטלאי מאן דכר שמי' עכ"ד והנה ס' נטע שעשועים אינו ת"י וי"ל דכוונתו להביא ראי' ממנחות הנ"ל דאמרי' מסלק היריעה וגונזה הא יש עצה שלא יצטרך לגונזה אלא שיקדור כו' ולכתוב השם על הטלאי וכמ"ש הבאר יצחק ושפיר ד' הנטע שעשועים ועי"ש עוד בבאר יצחק שהביא עוד ראי' מגיטין נ"ד ב' דמקשה וליעבר עלי' קולמוס כו' דמוכח דאין כותבין את השם טל הטלאי יעוש"ה. אך מד' הש"ך לעיל סי' ער"ה ס"ק ג' מבואר דמותר לכתוב את השם על הטלאי והובא דבריו בחתם סופר שם והאריך בזה ופ' כן וא"כ לענין דינא נ' דדין זה הוי ספי' דדינא

סימן רעח

סעיף א (א) בגידי בהמה. והוא מד' הגמ' מכות י"א א' שפר שתפרו בפשתן פליגי בה ר"י ור"מ חד אמר כשר וחד אמר פסול מ"ד פסול דכתיב למען תהי' כו' ואתקש כל התורה לתפילין מה תפילין הלל"מ לתופרן בגידין אף כל לתופרן בגידין ואידך כי איתקש למותר בפיך להלכותיו לא איתקש אמר רב חזינן לתפילין דבי חביבי דתפירי בכיתנא ולית הלכתא כותי' עכ"ל הגמ' וכ' דפליגי בהא דאמרי' אין דנין ק"ו מהל' אי אמרי' כן בשאר י"ג מדות דמ"ד פסול ס"ל דילפי' ס"ת מתפילין בהיקש ואף דבתפילין גופי' הוא מהלל"מ מ"מ בהיקש ס"ל דילפי' אף בהלל"מ ומ"ד כשר ס"ל דאף בהיקש לא ילפי' מהל' כמו בק"ו וכ"כ בשאגת ארי' במכות שם ובבאר יעקב בכללות הסוגיות כלל י"ב ובמלא הרועים ח"ב אות ה' סי' כ"ה דבזה פליגי הני תנאי וא"כ אנן דפסקי' דאם תפרו בפשתן פסול מוכח דס"ל דבהיקש ילפי' אף מהל' ודוקא בק"ו לא ילפי' מהל' ועי' בתוס' מנחות ל"ב ב' ד"ה הא שהק' דאמאי לא ילפי' ס"ת כתיבה כתיבה ממזוזה לענין שירטוט ואף דבמזוזה גופי' לא ילפי' דבעי שירטוט אלא מהלל"מ מ"מ ס"ל לתוס' דילפי' בגז"ש מהל' וכמו דפסקי' כאן דאין תופרין אלא בגידי בהמה ועי' בקידושין י"ז א' דפריך ונילף ריקם ריקם מעולת ראי' ואף דעולת ראי' גופי' לא ידעי' דהוי בכל שהוא אלא מהלל"מ וכמ"ש התוס' שם ד"ה ונילף ואפי"ה פריך דנילף ריקם ריקם א"ו מוכח דבגז"ש שפיר ילפי' מהלל"מ כמו דפסקי' כאן וכדמוכח מד' התוס' מנחות הנ"ל. ועי' בפסחים פ"א דבעי רבה למילף בטומאות התהום לטהרה בתמיד מפסח ודחי דהא אין דנין ק"ו מהל' ומסיק רבא דיליף בגז"ש מועדו מועדו מפסח וטומאת התהום בפסח הוי הלל"מ ואפי"ה ילפי' בגז"ש תמיד מפסח אלמא דבגז"ש דנין מהל' וכ"כ הרמב"ן בס' המצות שורש ב' דבגז"ש דנין מהל' והביא ראי' מהא דפסחים. ועי' בש"א שם שהק' דמאי פריך בקידושין הנ"ל דנילף ריקם ריקם דלמא ס"ל לר"מ כמ"ד דש"ת שתפרו בפשתן כשר דלא דנין כל י"ג מדות מהל' כו' וכ' ליישב דהתם פריך אליבא דר"מ ובמכות פליגי ור"י ולא קאמר תסתיים דר"מ ס"ל דכשר דאי ס"ל דפסול א"כ ש"מ דדנין כל הי"ג מדות מהל' וקשה לילף ריקם ריקם מהל' עכ"ד. ועי' בבאר יצחק חיו"ד סי' כ"א שכ' נמי כן ליישב קוש' הנ"ל ולא ראה ד' הש"א אלו שכבר הקדימו בזה ובאמת בלא"ה לק"מ וכמ"ש בעצמות יוסף שם דהך גז"ש לא הוי גז"ש גמורה אלא כעין גילוי מלתא בעלמא והביא הוכחה לזה אך רש"י בשבת קל"ב א' ד"ה עקיבא כ' וז"ל שהי' ר"ע דן ק"ו מנין לרביעית דם כו' וא"ל ר"א עקיבא עצם כשעורה הלל"מ שיהא נזיר מגלח עלי' ורביעית דם אתה בא ללמוד ממנה בק"ו ואין דנין ק"ו מהל' דלא ניתנה תורה שבע"פ לדרוש בי"ג מדות עכ"ל, הרי דס"ל לרש"י דאין דנין בל הי"ג מדות מהל' וכ"כ במבוא התלמוד בקיצור כללים מי"ג מדות סוף מדה א' דאין דנין כל הי"ג מדות מהל' וכן ס"ל נמי לס' הכריתות בבתי מדות בית א' ק"ו אות ט' דאין דנין כל הי"ג מדות מהל' ולכאורה קשה על דבריהם מהא דמכות הנ"ל דילפי' בהיקש מהל' לפסול ס"ת דתפרו בפשתן וכן מפסחים הנ"ל דילפי' בגז"ש מהל' תמיד מפסח ומהא דקידושין הנ"ל די"ל דהוי כעין גילוי מלתא בעלמא וכמ"ש בעצמות יוסף הנ"ל אבל מהא דמכות ופסחים קשה אך י"ל כמ"ש בס' נחל אשכול הל' ס"ת סי' י"ב אות י"ט בשם הי"ד דהיכא אמרי' אין למדין דוקא במקום שעדיין לא מצינו ילפותא אחרת ממלמד ללמד אבל אם כבר מצינו שהשוה ב' דברים כגון הכא תפילין לס"ת לענין מותר בפיך שפיר אמרי' לכל השוה ומיישב בזה הקושי' ע"ד רש"י הנ"ל מהא דפסחים דהתם נמי כיון דע"י הגז"ש כבר למדנו תמיד מפסח שדוחה טומאת צבור ה"נ בשארא עכ"ד. וכן ראיתי בצל"ח פסחים שם שכ' נמי כן ליישב ד' רש"י שלא תקשה עליו מד' הגמ' שם ולא ראה הנחל אשכול ד' הצל"ח אלו שכבר הקדימו בזה ועי' בבאר יצחק שם שכ' נמי כן מסברת עצמו וגם הוא לא ראה ד' הצל"ח שכבר הקדימו בזה ועי' בהגהות בן ארי' במבוא התלמוד שם שכ' דההיא דמכות הנ"ל פליגי בסברת הצל"ח כו' אבל מד' הרמב"ן הנ"ל מוכת דלא כהצל"ח ועי' בס' תקרי הלכות סי' י"א שהביא ד' התוס' קידושין ג' א' ד"ה ואשה שהקשה על רש"י מאי פריך שם ה' א' בשטר מנ"ל נילף משדה ולכאורה לפירש"י בקידושין ט' א' דקנין שטר בשדה הוי הלל"מ א"כ הא אין, דנין מהל' וכ' דמוכח מזה דס"ל להתוס' דבגז"ש דנין אף מהל' והיינו כד' התוס' מנחות הנ"ל ואח"כ דחה זה עפ"ד הצל"ח כו' ולפ"ז יודחה ג"כ ראי' זו כו' דגם שם בלא"ה ילפי' הגז"ש לענין כסף המפורש בשדה עכ"ד. וראיתי בבאר אברהם פסחים מ"ג ב' שהביא קושי' הגינת וורדים על התוס' שם שכ' כו' משום דאיכא גז"ש ט"ו ט"ו מצה מסוכה כו' דאיך ס"ד למימר הכי הא קי"ל דאין דנין ק"ו מהל' וה"ה גז"ש כו' וא"כ כמי דגבי סוכה גופי' הוא הל'