יד אליעזר חלק ב קנז

דאף בשם הוי' לא בעי כסדרן הובא דבריו בחידושי רע"א ועי' בתשו' סת"ם סי' ל"ג שכ' נמי דאף באותיות השם לא בעי כסדרן והביא ראי' מהא דבן קמצר הנ"ל ופ' כן והיינו כהעצ"ל הנ"ל. ועי' בבגדי ישע חיו"ד סי' כ"ז שהביא ד' הג"ו הנ"ל בשם הזוהר וכ' דכוונתו על הזוהר ויקרא י"א ב' דכ' וז"ל ועל דא מאן דבעי למכתב שמא קדישא י' בקדמיתא קוצא חד לעילא כו' לבתר י' ה' דלא מתפרשין דא מן דא לעלמין כו' בן נפיק מתרווייהו והוא דשמא קדישא בת נפסקת מסיטרא דאימה והוא ה' בתראה דשמא קדישא ועל דא בעי למכתב ו' ולבתר ה' כגוונא דא ו' ה' כו' והכי בעי בר נש לאזדהרי' בשמא קדישא דיכתוב שמא קדישא בגוונא דא כו' ואי לאו לא איקרו שמא קדישא ואיקרי פגום עכ"ל הזוהר. והבין הג"ו מדכ' דיכתוב שמא קדישא בגווני דא כו' היינו כסדרן ואי לאו לא אקרי פגום אבל נאמר דאין זה כונת הזוהר אלא כונתו שיכתוב בגונא דא זה אצל זה כסדר השיטה דוקא ולא יתלה איזה אות מהשם למעלה זהו כונת הזוהר דכ' ולא מתפרשין דא מן דא ואם תולה איזה אות מהשם הרי מתפרשין דא מן דא זה למעלה וזה למטה וכן משמע שכ' כגוונא דא ו' ה' כו' היינו כוונתו זא"ז ודין זה איתא נמי במנחות ל' ב' כל השם תולה מקצתו אין תולה כו' אבל שלכ"ס בזמן באותיות השם אין קפידא כלל וא"כ לפ"ז מותר לתקן את הה"א ואף אם נאמר דכוונת הזוהר שיכתוב כסידרן בזמן דוקא וכמ"ש הג"ו מ"מ כיון דלא הוזכר דין זה בש"ם כלל ולא בפוס' ראשונים ואחרונים ש"מ דלא ס"ל דין זה לכן בוודאי תקנה לתקן הה"א עכ"ד. ועי' בשם ארי' חיו"ד סי' מ"ה שכ' כי דין זה אין לו שום שורש בש"ס ופוס' רק מה שנזכר בנו"ב בדרך העברה בד' השואל והג"ו הנ"ל ואלו הי' כדבריהם איך לא הזכירוהו שום א' מהפוס' ראשונים ואחרונים וכ' דאלו הי' בא מעשה לפני כזאת לא הייתי חושש לדבריהם כו' והביא ד' העקרי דינים חאו"ח סי' ז' אות ד' בשם זרע אמת דהוכיח מד' הא"ר דלא שמיע להו מ"ש הג"ו לפסול השמות שנכתבו שלכ"ס וכ' ואף שסמכו דבריהם מד' הזוהר אין לנו עסק בנסתרות כמ"ש הח"צ סי' ל"ו כי אין לנו בדינים והוראות עסק בנסתרות ובתשובת רדב"ז חרה אפו בסופר א' שרצה להגיה בס"ת איזה דבר ע"פ הזהר בפרט שהרבה אחרונים מסקי כן ואין זכרון בזה לראשונים א"כ ודאי הכי נקטי' והביא מתחלה ראי' מהא דבן קמצר דמהני שלכ"ס כו' והביא ד' התיו"ט שם כו' ודחה וכ' דצ"ל שהי' מאמנים את אצבעות ידיהם באופן שיהי' נכתב בב"א האותיות הקטנות והגדולות והיינו שהי' ממהרים בכתיבת ההי"ן ומאחרים בכתיבת הי' וגם הוא"ו באופן שהכתיבה מד' אותיות יצא מת"י בב"א וא"כ אין מזה ראי' לענין שלכ"ס ולפ"ז אפשר לומר דזהו הרבותא ואומנות גדולה שהי' להם בכתב שכ' כל הד' אותיות ברגע א' ולא נשתהו באות גדול ה יותר מאות קטנה ולא זה עיקר האומנות מה שקשרו ד' קולמוסין כו' רק העיקר שנגמרו האותיות בב"א כדי שלא יהי' של"כ וגם שלא יהי' השם חסר רגע א' כו' ועכ"פ אין ראי' מכאן לענין של"כ דכשר ולענין מעשה אני מסכים עם השואל לתקן האות ולא לגנוז היריעה עכ"ד. ועי' בצ"צ חיו"ד סי' רי"ג שתמה על הג"ו והנו"ב הנ"ל דהא קי"ל במנחות ל' ב' תולין את השם ומד' מקצתו אין תולין זהו משום גנאי ולא משום של"כ כו' וצ"ל דהם יפרשו דהא דמקצתו אין תולין משום של"כ דבהשם עצמו יש קפידא של"כ דהא הדין דשל"כ פסול בתו"מ משום דאמרי' בירושלמי אין תולין בתו"מ וא"כ כמ"כ כיון דאין תולין מקצת השם י"ל ג"כ פסול של"כ ומיהו גם שם י"א דהא דאין תולין אינו משום של"כ כמ"ש בסה"ת סי' ר"ה ובתשובת הר"ן סי' ל"ט ובנקה"כ סי' רפ"ח וא"כ מהא דאין תולין מקצת השם אין ראי' לפסול של"כ בס"ת באותיות השם כו' והאריך בזה ומסיק דאין לפסול בס"ת של"כ אף באותיות השם יעוש"ה. ועי' בס' דברי יעקב סי' כ"ח שהאריך בזה והביא ד' הרדב"ז הנ"ל וכ' דמדבריו שם משמע דלכתחלה גם בס"ת יש להדר לכתוב כסדרן דוקא דכל מה דאפשר לתקוני מתקני' כו' ולפ"ז הי' אפשר לומר כיון דגם בס"ת בעי' לכתוב כסדרן אלא שהתירו בו התיקון מפני שא"א אבל באזכרות דטעם זה ל"ש דבהם אין הטעות מצוי שוב דינם שוה לתו"מ דפסול של"כ אף בדיעבד וראוי להחמיר בהם טפי מפני כבוד השם וכ' דד' הרדב"ז צריך הסבר בטעמו כו' דאיך נתיר פסול ד"ת מפני הדוחק כו' וכ' להסביר עפ"ד המג"א סי' י' גבי ציצית כו' והביא ד' המבי"ט בקרית ספר שכ' דהא דפסול של"כ בתו"מ הוא מהלל"מ כו' והאריך בזה וכ' ע"ד הג"ו הנ"ל דאין לדבריו שום פנים בהל' כלל כו' וסיים אם כי מד' הרמ"א באו"ח סוף סי' ל"ב יש להוכיח להצריך לכתוב השם כסדרן היינו למצוה לכתחלה עכ"ד יעוש"ה וא"כ לענין דינא בשארי שמות ודאי יש להקל בדיעבד של"כ וכהא"ר והנו"ב הנ"ל וכמו שפ' בחידושי רע"א אלא אף בשם הוי' נמי נ' דיש להקל בדיעבד בשל"כ וכדס"ל להמג"א והכנפי יונה והקובץ והעצ"ל והבגדי ישע והתשו' סת"ם והצ"צ והש"א וכדברי יעקב הנ"ל וכ"פ בבאר יצחק שם והדברי יעקב הנ"ל לא הביא ד' הב"י בשם הר"י אסכנדרני שכ' הטעם דפסול של"כ בתו"מ משום דכתיב והי' וכ"כ המחבר באו"ח סי' ל"ב סעי' כ"ג הטעם משום דכתיב והי' וכ"כ הלבוש שם והט"ז ס"ק א' הטעם משום דכתיב והי' והוא לא הביא רק ד' המבי"ט הנ"ל ועי' בדע"ק ס"ק ה' שהביא ד' הנו"ב הנ"ל וכ' דאולי רק לכתחלה והביא בשם א' שאמר שאולי עי"ז לא תני במגילה ח' ב' בשיש בין ספרים לתו"מ אודות כסדרן וכ' דזהו קושי' הירושלמי הובא בתשובת הר"ן למה לא תני שיש ביניהם דתולין בספרים ולא בתו"מ לפי' סה"ת ופוס' דטעמא דאין תולין בתו"מ משום דבעי כסדרן וכ' אך א"י שורש לכך ובן קמצר כ' השם בב"א ואין זה כסדר ומסברא בתו"מ פסול כן ורק שלא להפסיק בכתיבת השם נתפרש ומסתמא רק לכתחלה עכ"ד. וכעת ראיתי עוד בתשו' סת"ם הל' ס"ת סי' י"ט שהביא נמי ראי' מהא דבן קמצר והביא עוד ראי' משבת ק"ד ומגיטין כ' גבי הי' צריך לכתוב השם ונתכוין לכתוב יהודא כו' דלא בעי בשם כסדרן כו' והאריך הרבה בזה וכ' לבסוף היוצא מזה שאין לנו ראי' להכשיר בשם של"כ מיהו גם לפסול אין לנו כח וכ"כ דמד' הש"ס ספ"ג דיומא נוטה יותר דכשר של"כ ולדינא אין בידי להכריע ולכך בדיעבד אם אירע כן נ' לקדור איזה שורות עם השם זה שלא יהא נ' כקודר השם לבד כמ"ש באו"ח סי' ל"ב בהשמות עכ"ד. ועי"ש עוד בסוף הס' בהשמטות לסי' רע"ו שהביא ראי' מהא דבן קמצר ומגיטין נ"ד ב' דפריך ולעבור עליו קולמוס כו' דלא בעי' בשמות כסדרן יעוש"ה. ועי' בכתב סופר חיו"ד סי' ק"מ שהביא נמי ד' המג"א והכנפי יונה וגם הביא ראי' מד' הב"י כאן בשם הר"י אסכנדרני דס"ל דאף באותיות השם לא בעי' כסדרן כו' והאריך בזה וסיים ובכ"ז ת"ו להקל לעשות מעשה נגד הג"ו והשמש צדקה והנו"ב כו' ומי ירים ראש להקל ולעשות מעשה כו' ומ"מ מידי ספי' לא נפקא כיון שהמג"א והכנ"י לא ס"ל כן וכן הבאני ראי' מד' אסכנדרני שבב"י וספי' דדינא הוא עכ"ד יעוש"ה. ועי"ש עוד בבגדי ישע שתמה ע"ד המחבר והלבוש אנא מצאו לימוד זה על של"כ דהא מקור דין דשל"כ פסול בתפילין הוא מהמכילתא ותנחומא סוף פ' בא ושם לא אמרו שום טעם על של"כ אלא סתם אמרו כתבו של"כ יגנזו וכן הטור סי' ל"ב לא כ' הטעם מוהי' כו' אלא מביא המכילתא כלשונו גם מהי"מ שבמרדכי שכ' דשל"כ אינו פסול בפ' שמע והי' אם שמוע ודוקא בקדש והי' כי יביאך פסול של"כ מוכח נמי דהא דשל"כ פסול בתפילין בקדש והי' כי יביאך אינו מטעם והי' כו' דהא במגילה ט' א' דנקט הטעם דתו"מ אינן נכתבין אלא אשורית