יד אליעזר חלק ב קמו

סי' ל"ו על הרא"ש הנ"ל דא"כ אם יש לו ס"ת בכל ענין שיהי' כיון שיכול ללמוד ממנה קיים מצוה זו א"כ אמאי אמר רבה בסנהדרין כ"א ב' אע"פ שהניחו לו אבותיו לאדם ס"ת מצוה לכתוב בשלו הרי יכול ללמוד מס"ת זו שהניחו לו אביו מדמצוה לכתוב משלו מוכח דמצות כתיבת ס"ת היא מצוה בפ"ע ולא תליא בלימוד עכקוש"י. כבר הרגיש החינוך שם בזה וכ' וז"ל וצונו האל ב"ה שיהי' לכ"א וא' מב"י ס"ת מוכן אצלו שיוכל לקרות בה תמיד ולא יצטרך ללכת אחרי' לבית חבירו ואע"פ שהניחו לו אבותיו למען ירבו הספרים בינינו ויוכל להשאיל מהן לאשר לא תשיג ידו לקנות וגם למען יקראו בספרים חדשים כל א' מישראל פן תקוץ נפשם בספרים הישנים שהניחו להם אבותיהם עכ"ל. הרי דהרגיש בקושי' הש"א ומיישב בטוב ולא ראה הש"א ד' החינוך אלו וכ"כ בנחל איתן שם דהש"א לא ראה ד' החינוך שמיושב בטוב. עוד כ' הש"א שם סי' ל"ה דאין להביא ראי' להרמב"ם מפ' השולח מ"ה ב' ס"ת תפילין ומזוזות שכתבן מין עכו"ם ועבד אשה וקטן כותי וישראל מומר פסולין שנא' וקשרתם וכתבתם כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה וכל שאינו בקשירה אינו בכתיבה והשתא הא דתפילין שכ' נשים ועבדים פסולין א"ש דהא אינן בקשירה דמ"ט שהז"ג הוא כו' אבל לענין ס"ת אי ס"ד דנשים חייבות בכתיבת ס"ת כו' מנלן דפסולין לכתיבה דאין לנו ללמוד מתפילין כו' דשאני תפילין שאינו במצות הנחתן אבל במנות ס"ת הן מצווין עלי' דבשלמא אינך דקאחשיב להו דפסולין לכתוב כו' כמו נכרי וקטן כו' י"ל דילפי' ס"ת מתפילין דכמו דאין ראוין לכתוב תפילין מהיקשא דוקשרתם וכתבתם ה"נ אין ראוין לכתוב ס"ת מה"ט גופי' כו'. אבל לענין נשים ועבדים אין לנו ללמוד ס"ת מתפילין דש"ה שאינן בקשירת תפילין הלכך אינן בכתיבה אבל במצות ס"ת הא איתנהו ותהא כתיבתה נמי כשר בהן א"ו דנשים ועבדים פטורים ממ"ע דכתיבת ס"ת והשתא דמי לתפילין דגלי קרא דכל שאינו בקשירה אינו בכתיבה ה"ה דאיכא למילף לכתיבת ס"ת מיני' שיהא נשים ועבדים פסולין לה מה"ט אבל אין זה ראי' כלל דהא נשים ועבדים דפסולין נמי לכתיבת מזוזה אע"ג דחייבין במזוזה כו' וע"כ דה"ט דפסולין לכתיבת מזוזה משום דהני קראי דוכתבתם במזוזה כתיב ודרשי' כל שאינו בוקשרתם דתפילין אינו נמי בוכתבתם במזוזה דסמוכי קראי אהדדי וא"כ ילפי' לס"ת ממזוזה דאע"ג דחייבין במזוזה פסלן קרא לכתבן מהיקשא ה"נ פסולין לכתיבת ס"ת אע"ג דאיתנהו במצות ס"ת עכ"ד. ויש לדחות דבריו וכמ"ש בנחל איתן שם דל"ד למזוזה דמזוזה אין חיוב כתיבה על בעה"ב רק לקבוע אותה על מזוזת ביתו ויכול לקנות הכתיבה כבר וקיים שפיר המצוה בקביעות ומש"ה לא תליא חיוב קביעתה בראוי לכתוב ושפיר חייבה רחמנא לנשי לקובעה אע"ג דאין ראוי' לכתוב אבל גבי מצות ס"ת עיקר המצוה היא הכתיבה ואינו יוצא בלקיחתו הכתובה מאחר וא"כ כיון דקי"ל דנשים פסולות לכתיבת ס"ת איך אפשר שיהי' חייבות במצות כתיבתה ואיך יקיימו אותה וגם אם יצוו לשליח לכתוב לא הוי השליח כמותן כיון דאין יכולין לכתוב בעצמן וכדאיתא בנזיר י"ב ב' לא משוי אינש שליח אלא במלתא דמצי עביד כו' עכ"ד. ולפ"ד שפיר מוכח מהא דגיטין מ"ה ב' דנשים פטורות ממצות כתיבת ס"ת וכ"כ בשם ארי' שם ומפ"ז כ' נמי דיש להוכיח מהא דגיטין הנ"ל דנשים פטורות ממצות כתיבת ס"ת והאריך בזה וכ"כ בכתב סופר שם ובנחל אשכול הל' ס"ת סי' י"א אות י"ד כהנחל איתן והשם ארי' הנ"ל והאריכו בזה ועי' באמרי בינה חאו"ח סי' י"א שכ' נמי כהנחל איתן והש"א והביא דכן מבואר בפנים יפות פ' ואתחנן והאריך בזה. ועי' במנ"ח שם שכ' נמי כהנחל איתן והש"א והאריך בזה וכ' דאף להמח"א הל' שלוחיו סי' י"א שכ' דאף בהני דלאו בני שליחות נינהו מ"מ פועל עדיף היינו דוקא התם דהתורה מיעטה מגזיה"כ אמרי' שפיר דפועל ידו כיד המשלח כו' אבל היכא דהחסרון מצד המשלח דהוא א"י למעבד אדרבה הא דאמרי' ידו כידו מגרע גרע דידו א"י לעשות זאת ול"ש לומר פועל עדיף עכ"ד. ועי' בסוף הס' בקונטרס קומץ שם שהביא ראי' לזה מד' התוס' תמורה ד' ב' ד"ה קתני כו' והאריך בזה ועי' בספרי דמשק אליעזר סי' קפ"ח ס"ק מ"ש להשיג על המח"א והעלותי דאין חילוק בין פועל לשליח והארכתי בזה יעוש"ה א"כ בלא"ה ניחא ד' הנחל איתן והש"א והכתב סופר הנ"ל ועי' עוד בספרי דברי אליעזר סי' א' ס"ק י' מ"ש בזה יעוש"ה. ועי' בשו"ת סת"ם הל' ס"ת סי' ע"ד שהביא בשם חכם א' שכ' נמי לדחות ד' הש"א כהנחל איתן והכתב סופר כוהשם ארי' והנחל אשכול הנ"ל וכ' הוא דד' הש"א נכונים כו' והאריך בזה ומסיק דבשכר מהני אף במה דלא מצי עביד וא"כ יכולה לשכור סופר ולכתוב עכ"ד יעוש"ה והיינו דלא כהמנ"ח הנ"ל שכ' דאף להמח"א לא מהני כאן ועי"ש עוד בשם ארי' מ"ש ליישב עפ"ד הש"א שם שהק' על הרמב"ם מהא דאמרי' בקידושין ל"ד א' דהא דתנן כל מ"ע שאהזמ"ג נשים חייבות לאו כללא הוא דהרי ת"ת ופ"ו ופדיון הבן דנשים פטורות אע"ג שאהזמ"ג ולמה לא חשיב גמי הא דמ"ע דכתיבת ס"ת כו' והוכיח מזה דנשים חייבות במ"ע דכתיבת ס,ת וכ' דמש"ה לא חשיב הך מ"ע דכתיבת ס"ת משום דא"א לקיים להם מ"ע זאת לא ע"י עצמם ולא ע"י שלוחם כו' והתם לא קחשיב רק מצוה דיש בידם לעשותה ועכ"ז פטורים כו' עכ"ד. ולפ"ד החינוך הנ"ל בלא"ה לק"מ דמ"ע דכתיבת ס"ת הוא בכלל ת"ת ות"ת קחשיב לי' התם והש"א כ' שם דזה דוחק הוא דהא ודאי ב' מילי נינהו היינו לפי שיטתו דסי' ל"ו הנ"ל אבל לפ"ד החינוך הנ"ל לק"מ וכמ"ש וא"כ שפיר י"ל דנשים פטורות ממ"ע דכתיבת ס"ת וכהרמב"ם והחינוך ודלא כהש"א הנ"ל דהוכיח מכח קושי' הנ"ל דנשי חייבות ועי"ש עוד בנחל איתן ובכתב סופר ובבאר יצחק חיו"ד סי' י"ט מ"ש ליישב קושי' הש"א הנ"ל והאריכו בזה. ועי"ש עוד בש"א שכ' די"ל דמ"ע של כתיבת ס"ת הוי מ"ע שהזמ"ג דנשים פטורות משום דאסור לכתוב בשבת ויו"ט כו' והאריך בזה ומסיק דהעיקר כהרמב"ם הנ"ל דנשים פטורות ממ"ע דכתיבת ס"ח וכן משמע פשט ד' המחבר והרמב"ם פ"ז מהל' ס"ת הל' א' ומד' הסמ"ג עשין כ"ד שכ' מ"ע על כל איש מישראל לכתוב כו' משמע דוקא איש חייב אבל אשה פטורה ממ"ע דכתיבת ס"ת. ועי' בקובץ על הרמב"ם שם שדייק נמי כן מד' הרמב"ם אלו והביא דכ"כ בבר"י סי' ר"ע שכ"כ הרמב"ם בס' המצות ומוכת כן מד' הסמ"ג עשין כ"ד וכ"נ עיקר לדינא דנשים פטורות ממ"ע דכתיבת ס"ת וכהרמב"ם בס' המצות והחינוך הנ"ל וכדמשמע נמי מד' המחבר והרמב"ם והסמ"ג הנ"ל וכ"פ הנחל איתן והמנ"ח והכתב סופר והשם ארי' ודלא כהש"א הנ"ל וכן עיקר. ועי' במהר"ם שיק מצוה תרי"ג שכ' נמי בפשיטות דנשים פטורות ממ"ע דכתיבת ס"ת דכתיב ולמדה את ב"י ולא בנות ישראל ונשים פטורות מלימוד ועי' בס' מהר"י הכהן מהדו"ת הל' ס"ת אות א' ובס' בית הלוי ח"א סי' מ"ש והאריכו בזה ועי' בש"א סי' ל"ו שהוא בעצמו כ' דבזמה"ז יש לפטור נשים ממ"ע דכתיבת ס"ת ומ"ש שם דבזמה"ז אין שום מצוה דכתיבת ס"ת דאפי' בימי האמוראים לא הי' בקיאים בחסרות ויתירות כדאמר בקידושין ל' כו' והרי ס"ת שחסר או יתר אפי' אות א' פסולה אין בידינו לקיים מצוה עכ"ד עי' במנ"ח שם שכ' ליישב זה דיש ב' מיני חסרות ויתירות א' דע"י החסר או יתיר נשתנה פירוש התיבה או יוכל להשתנות כו' דכתיב בסכת חסר וע"י זה דרשי' דסוכה שתחת הבית פסול או שתים כהלכתן דסכך חסר משמע אחד א"כ בכתב מלא משתנה הדין דסוכה ולא משמע להיפך או כדומה קרנות מלא או חסר כו' וכן נפשות מלא או חסר ל"מ למאן