יד אליעזר חלק ב קלו

בידו למנוע הרוח וזה שאלדד ומידד הי' מתנבאים במחנה והי' נ' זה בעיני יהושע כגנאי למשה לכך אמר אדוני משה אתה הוא הצנור ובידך למנוע מהם הנבואה ע"כ כלאם כלומר מנע מהם שלא יהי' נ' כאלו הם אינם תלוים בך עכ"ד. ועי' בפרשת דרכים דרוש ט"ו שהק' בשם רבותיו בהא דאמרי' בברכות ד' א' גבי דוד שאמר ולא עוד אלא שכל מה שאני עושה אני נמלך במפיבושת רבי כו' דהיכי קרא דוד לרבו בשמו כו'. וכ' מתחלה ליישב עפ"ד הרמ"א הנ"ל דכיון דאמר מורי שרי להזכיר שמו וא"כ הכא שדוד הי' או' מפיבושת רבי ליכא איסורא ואח"כ דתה זה וכ' די"ל דווקא כשמזכיר התאר מקודם כגון אדוני משה או מורי פ' שרי אבל לומר פ' מורי שמזכיר שם העצם קודם התאר אסור כו' והכא גבי דוד שהי' או' מפיבושת רבי אסור ולהכי מסיק כתי' רבותיו דמפיבושת אינו שם העצם כי אם שם התאר כו' והאריך בזה. ועי' בדרו"ח מהגאון רע"א בשבת קט"ו הבאתי דבריו לעיל סי' ר"מ ס"ק ד' שהביא בשם בנו הגאון ר' שלמה שכ' נמי לחלק בין היכא שהזכיר התאר קודם ובין היכא דמזכיר שם העצם קודם כו' והביא ד' רש"י בעירובין ל"ו א' ד"ה דידי' ומתני' דרבי אבטולמוס הוא ולא ראה ד' הפרד"ר הנ"ל שכבר הקדימו בזה. ועי' בברכ"י שהביא בשם אור יקרות שהשיג על הפרד"ר מגיטין י"ד ב' מי נתן לינאי אבא ומפסחים קי"ב א' אני או' ליותאי אבא ובמעילה י"ז ב' אלו הי' יוחאי אבא כי' דאין חילוק בזה בין שהזכיר שם העצם תחלה או שם התאר תחלה וא"כ שפיר י"ל כתי' הפרד"ר וכן השגתי נמי לעיל סי' ר"מ שם על הגאון ר' שלמה איגר מהא דיוחאי אבא הנ"ל וגם השגתי עליו מד' המחבר שם ועי' בצל"ח בברכות שם שהביא ד' הפרד"ר הנ"ל שכ' דש"ה דאמר מפיבושת רבי והק' עליו מד' השיך הנ"ל שכ' דבפניו אפי' אמר רבי פלוני אסור והרי כאן אמר דוד שאמר לו מפיבושת רבי יפה רנתי כו' א"כ אליו הי' מדבר כן וכ' ליישב דלפמ"ש דמפיבושת לא הי' רבו מובהק ניחא דברב כזה אפי' בפניו מהני באו' רבי פ' עכ"ד. והיינו כתי' רבותיו של הפרד"ר הנ"ל והוא כ' ליישב זה אף לפ"ד הש"ך הנ"ל

סעיף לא (ד) בהג"ה חכם שאסר כו'. עי' בהגהות יד שאול מ"ש ליישב קושי' התוס' נדה כ' ב' ד"ה אגמרי' גבי ילתא כו' כיון דכל הטעם משום דשוי' אנפשי' חר"א א"כ אשה נשואה דמשועבדת לבעל ל"ש שוי' אנפשי' חד"א ויכולה לשאול עכ"ד. וזה דבר חדש ומעולם לא שמענו שיהי' חילוק השואל הוראה בין אם השואלת פנוי' או נשואה וכן ראיתי בס' א' מחכמי זמנינו נקרא דרכי הוראה סי' י"ג שהשיג כן והאריך בענין זה יעוש"ה

סעיף לב (ה) בהג"ה ואסור לבזותו. עי' במהר"ם שיק שם שכ' ליישב בזה קושי' האהל דוד בר"פ שבועות העדות דאמאי אמרי' דאם העדים ת"ת מושיבים אותם ואתי עשה דכבוד תורה ודחי עשה דועמדו כו' והא יכול למחול ואז ליכא עשה. ותי' דזה מקרי בזיון ולבזותו ל"מ מחילתו כו' וכ' עוד חי' ליישב והאריך בזה, ועי' בספרי דמשק אליעזר סי' כ"ח ס"ק י' מ"ש אי זה מקרי בזיון כו' ומ"ש שם ליישב קושי' זו והארכתי בזה יעוש"ה

(ו) הש"ך בסיף הסי' בפלפול בהנהגת הוראות באו"ה הכריע דבדאורייתא ודאי יש לפסוק כהרמב"ם וסיעתו דאף אם המחמיר הוא הקטן הולכין אחריו ובדרבנן קשה להקל כיון שרמ"א וגם הב"ח פוס' כהרשב"א כו' בפרט שגם רי"ו וריב"ש ור"מ אלשקר והג"א ס"ל כן והאריך בזה. ועי' בס' דברי נחמי' חאה"ע בריש הס' בכללים וספי' דפלוגתא מ"ש ע"ד הש"ך והאריך הרבה מאד בזה. ועי' בבנין עולם חיו"ד סי' נ' ובצ"צ סי' קצ"ז ובס' דרכי הוראה שם סי' ט"ז מ"ש על הש"ך והאריכו בזה יעוש"ה. ועי' עוד בש"ך מ"ש ע"ד הרמ"א בתו"מ סי' כ"ה שכ' דאפי' אין הרבים מסכימים מטעם א' כו' מקרי רבים כו' ועי' בדברי נחמי' שם ובצל"ח הנדפס מחדש במנחות מ"ה ב' מ"ש ע"ד הש"ך והאריכו בזה. ועי' עור בש"ך מ"ש ע"ד הג"א פ"ק דע"ז לענין אם זה גדול בחכמה וזה גדול במנין כו' ועי' במקום שמואל בחידושי דינים ובשערי תורה ת"ג כלל ד' פרט ג' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סימן רמד

סעיף א (א) מ"ע לקום. עי' בשאילתות פ' קדושים שאילתא ק"א שכ' וז"ל ומאן דלא קאים מוקמינן לי' בע"כ למיעבד יקרא דאורייתא עכ"ל ועי' בש"ש שם אות ק"י שכ' דכונתו לומר שכופין על מ"ע זו ואע"ג דאמרי' בקידושין ל"ג א' כל שאינו עומד בפני רבו אינו מאריך ימים כו' לא מקרי מ"ע שמתשב"צ כו' דד"ת מד"ק לא ילפי' כו' ותמה על הפוס' שהשמיטו ד' השאילתות אלו ועי' בהעמק שאלה שם אות ה' מ"ש בזה יעוש"ה

(ב) בן ע' שנה. והוא מד' הטור בשם הרא"ש וכ' הב"י דהוא משנה מפורשת דאבות פ"ה בן ע' לשיבה וע' במנ"ח מצוה רנ"ז אות ג' שכ' דלפ"ד הת"א דפי' על שיבה מן קדם דסבר באורייתא ועל זקן פי' מפני סבא א"כ לדעת צריך לעמוד מפני בן ס' דמבואר במשנה דבן ס' לזקנה כו' ואף שאינו חכם צריכין לעמוד דלהת"א זקן הוא אף שאינו חכם כו' וכ' דזהו כונת האריז"ל שכ' בתחלת הסידור קודם התפלה דמפני בן ס' צריכין לעמוד כו' משום דחשש לדעת הת"א כו' ופ' דיש להחמיר כהת"א והאריז"ל לעמוד מפני בן ס' ועי"ש עוד מ"ש לענין אשת חבר לאח"מ חבר ועי' במהר"ם שיק מצוה רנ"ז מ"ש לענין אשת תבר אם יכולה למחול וכ' דא"י למחול ומיושב בזה קושי' התוס' בשבועות ל' ב' ד"ה והאמר ועי' בנחלת עזריאל בשבועות שם ד"ה והאמר מ"ש בזה יעוש"ה

הלכות מלמדים

סימן רמה סעיף ד (א) לבנו. עי' ש"ך ס"ק א' שהביא בשם הכ"מ פ"א מהל' ת"ת דה"ה לבן בן בנו כו' ועי' בקובץ שם מ"ש ע"ד הש"ך: (ב) בהג"ה והי' כופין כו'. עי' בנחלת צבי שהק' דהא הוי מ"ע שמתשכב"צ דאין כופין עלי' כו' והאריך בזה ועי' לעיל סי' ר"מ ס"ק ג' מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה

סעיף כב (ג) בהג"ה אפי' בנו כו'. והוא מד' הרמב"ם ר"א מהל' מלכים הל' ז' שכ' וז"ל