יד אליעזר חלק ב קכה

ל"ו א' כו' ומ"ש ע"ד הנו"ב שם שנסתפק אם חלות הטומאה מקרי מוסיף לענין אי' כו' והאריך בזה ועי' באבי הנחל דרוש ז' מ"ש להשיג על הטעה"מ ומ"ש ע"ד הנו"ב והאריך בזה ועי' בפה"ב שם ענף ז' וענף י' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

ד) והנה המהרי"ט הק' בהא דאמרי' בקידושין ע"ח א' הבא על אחותו עשאה זונה חזר ובא עלי' עשאה ג"כ חללה דמאי נפ"מ הא א"א חע"א וכ' בתי' הב' דנפ"מ אם התרו בו משום חללה ולא משום זונה חייב דנהי דא"א חע"א היינו דאין חללה חייב ב' מלקות אבל עכ"פ אם התרו בו משום אי' הב' ולא משם הראשון שפיר חייב משום ב' וכ"כ הפ"י שם וקשה מהא דאוכל נבילה ביוה"כ דפטור לר"ש משום דלא אתי אי' יוה"כ וח"ע נבלה אמאי ל"א הא ס"ס ע"א נבילה אינו חייב כרת וא"כ יתחייב כרת ע"א יוה"כ לפ"ד מהרי"ט וכן הק' בפה"ב שם ענף ב' וכ' ליישב בדוחק כיון דלא מלקי' לי' משום יוה"כ כשלוקה משום נבלה א"כ הוי כמו דליכא אזהרה ביוה"כ בזה ואין עונש בלא אזהרה. עוד הק' עליו מפסחים ל"ה ב' הנ"ל דקא' מצה של טבל א"א יי"ח בפסח משום שאין אי' משום ב"ת חמץ רק משום טבל כו' ולד' מהרי"ט שפיר אי' משום ב"ת חמץ אם התרו בו משום חמץ ולא משום טבל וכ' ליישב דמ"מ עיקר אי' משום טבל אם מתרי' משום שניהם ביחד לא מתרי' רק משום טבל וכ' עוד תי' ליישב קושי' זו וע' בס' דברי שאול דרוש לשה"ג בפסחים ל"ה שהק' נמי קושי' זו וכ' ליישב והאריך בזה ולא הביא ד' הפה"ב. עוד הק' על מהרי"ט מחולין ק"א ב' דקא' אם הזיד בשבת ושגג ביוה"כ פטור מקרבן דא"א יוה"כ תל ולהמהרי"ט נימא ג"כ כיון דליכא לחיובי קרבן על שבת מחייבי לי' על יוה"כ וכ' ליישב די"ל דשאני היכא דהוי מזיד ע"א ראשון ושוגג על הב' עוד הביא קושי' הטעה"מ על מהרי"ט משבועות כ"ה א' דפריך מתנה לעני הא מושבע ועומד הוא והא לענין מלקות איירי ובמתנה לעני ליכא מלקות וכ' עליו דז"א דבנשבע לקיים המצוה אף החולקין על מהרי"ט חלה השבועה רק דקרבן לא מחייב דליתא בלאו והן אבל מלקות חייב לכ"ע וקושי' הש"ס בנשבע שלא אתן דאז לכ"ע לא חל אף לדעת מהרי"ט דלא חל לבטל אף עשה ולקיים פטור מקרבן דליתא בלאו והן. עוד הביא קושי' הטעה"מ על מהרי"ט ממכות כ"ג א' דפריך ולתני שבועה שלא אחרוש ביו"ט כו' ומשני אי' כולל ל"ל ואכתי לתני כגון שהתרו בו משום זורע דיו"ט ולא משום חורש וחייב אזריעה דיו"ט ואחרישה דשבועה וכ' ליישב דהש"ס שם אזיל אי מתני' אתיא כר"ע ולא איירי כלל במחפה וא"ל דאכתי תקשי למ"ד דמתני משום מחפה לתני שבועה כו' י"ל דתנא ושייר א עוד הביא קושי' השעה"מ על מהרי"ט מיבמות ש ב' בתוס' ד"ה חמותו שכ' דל"ל אם התרו בו משום א"א נימא א חייב משים דהוי כולל א"כ מוכרח מדבריהם דאי לאו דהוי כולל אמרי' דא"א א"א חע"א חמותו כלל וכן בסנהדרין פ"א ב' ד"ה לידון כ"כ קשה ג"כ כנ"ל גם רש"י פכ"ה קי"ד א' ד"ה ומר כ' דאם לא התרו בו משום חלב רק משום בב"ח אין לוקה א"כ מוכח דלא כמהרי"ט והעלה מפ"ז דלא כמהרי"ט והוא הסכים עמו ובאמת לק"מ מד' התוס' יבמות ל"ב הנ"ל וכמ"ש בשערי שמחה שם סי' ד' די"ל דמהרי"ט לא כ"כ רק לפי האמת דתי' רבא מעלה אני עליו כאלו עשה ב' אי' כו' וע"כ מוכח מכאן דאף במקום דא"א חע"א מ"מ האי' הב' עליו היא אי' גמור ודוקא לענין עונשין אינו חל על הראשון כו' ולכן ס"ל למהרי"ט כיון דאי' הי' עליו ממילא היכא דלא התרו בו מחמת הא' ח"ב מחמת הב' משא"כ לס"ד שם דלא הוי ידע מזה כו' וס"ל כיון דא"א חע"א פקע האי' לגמרי ואינו חל עליו כלום אף לענין אי' בעלמא אז בודאי גם אם אח"כ לא התרו בו משום אי' הא' רק מחמת הב' אפי"ה הוא פטור לגמרי דכיון דאין אי' הב' חל עליו כלל מהכ"ת יהי' מחויב עליו כו' וכ' אח"כ אמנם רובם דחו ד' מהרי"ט כי גם מסוגיא מוכח דלא כדבריו דהא רש"י כ' במלתא דר"ש פטור מחטאת והא לענין אי' נבלה ליכא חטאת ויהי' חייב מחמת אי' דיוה"כ עכ"ד וכן מוכח מד' רש"י פכ"ה הנ"ל דלא כמהרי"ט וכמ"ש השעה"מ והפה"ב הביא ראי' דלא כמהרי"ט משבועות כ"ג בתוס' ד"ה דמוקי וממכות כ"ב ב' דפריך וליחשוב נמי זורע דיו"ט כו' ומיבמות ל"ג דקא' נפ"מ לקוברו בין רשעים גמורים כו' ומסנהדרין פ"א א' דפריך חמותו ונעשית א"א ולדון נמי משום א"א דהא מודה ר"י באי' מוסיף כו' והאריך בזה ליישב וסיים מ"מ לדינא לא נ' כותי' כאשר גדולי הראשונים חולקים עליו וכן עיקר לדינא וכהשעה"מ וכפה"ב והשערי שמחה ודלא כמהרי"ט והפ"י הנ"ל ועי' בטעה"מ שם ובאבי הנחל דרוש ז' מ"ש ע"ד מהרי"ט הנ"ל עוד תי' המהרי"ט שם דא איירי כשבא עלי' כשהוא קטן בן ט' שנים דעשאה בביאתו זונה כו' ועי' בפה"ב שם ובענף ה' מ"ש ע"ד מהרי"ט והאריך בזה

ה) עוד הביא השעה"מ שם ד' הריב"ש שכ' דל"ש אי' כולל אלא כשהפעולה אחת אבל אם נשבע שלא יאכל מצה ושלא ילבש בגדי משי לא חשוב כולל כיון שהן ב' פעולות והק' עליו מחולין ק"א ב' גבי שבת ויוה"כ דחשיב אי' כולל אע"ג דאכילה ומלאכה ב' פעולות ותי' דהמעי' בד' הריב"ש שם יראה שלא כ"כ אלא דוקא גבי שבועה ומטעמא דכיון שהן ב' פעולות חשיב כאלו פרט שבועה אכל א' וא' משא"כ אי' דעלמא עכ"ד. ועי"ש בפ"ח מהל' מכ"א הל' ו' שהק' על הריב"ש ממכות כ"א ב' דקתני כהן ונזיר והא נזיר ג"כ ה"ל כולל ב' פעולות היכי חייל אאי' טומאת כהן וכ' נמי ליישב דהריב"ש לא כ"כ אלא דיקא גבי שבועה ומטעמא דכיון שהן ב' פעילות חשיב כאלו פרט שבועה לכל א' וא' משא"כ גבי נזיר דל"ש ה"ט כלל עכ"ד והיינו כמ"ש בהל' א"ב הנ"ל ועי' בטעה"מ בהל' מכ"א שם מ"ש ע"ד השעה"מ והאריך בזה ועי' בפה"ב שם ענף ה' מ"ש בזה ומ"ש לענין אם כולל בפעולות חלוקות חל גם לבטל את המצוה בשב וא"ת כו' והאריך בזה ועי"ש עוד בשעה"מ שהביא ד' התוס' פד"א ל"ב ב' ד"ה אי' שכ' בשם ר"י דלההוא לישנא דקא' התם דר"י ס"ל אי' כולל ס"ל דא"א ונעשית חמותו לא חשיב אי' כולל אע"ג דאתסור בשאר קרובות כיון שאינם משם אחד וזה כלל גדול דכל שאינם משם א' ל"א אי' כולל והק' מהא דחולין ק"א הנ"ל גבי שבת ויוה"כ דחשיב אי' כולל דמגו שנאסר באכילה נאסר במלאכה אע"ג דאינם משם א' וכ' ליישב דהתוס' לא כ"כ אלא לר"י דס"ל דא"א ונעשית חמותו דנידון בזיקה הראשונה אבל לרבנן דס"ל דנידון בחמורה ע"כ דס"ל דא"א ונעשית חמותו חשיב אי' כולל דאל"כ אמאי חייב משום חמותו הא א"א חע"א וקי"ל כרבנן כו' וא"כ מש"ה קא' התם דיוה"כ חשיב לגבי שבת אי' כולל לריה"נ דס"ל כרבנן דר"י ומפ"ז כ' להקשות על הלח"מ פי"ב מהל' א"ב הל' ז' מ"ש ליישב השגת הראב"ד לענין הבא על בת בתו מנשואתו כו' והניח בצ"ע ועי' בא"מ שם סי' ט"ו מ"ש בזה

ובאי' מוסיף כ' התוס' שם דחשיב אפי' כשאין השמות שוין כדמוכח בפ' אמרו לו י"ד ב' גבי הבא על בת בתו חייב משום כלתו ועי' בפה"ב שם ענף ד' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה עוד הביא השעה"מ שם ד' התוס' סוף נדרים צ' ב' ד"ה ותהא שהק' דאיך חל נדרה על תשמיש היהודים בעודה א"א הא א"א חע"א וי"ל דהוי אי' כולל מגו דחל על תשמיש דבעל שהוא היתר חל נמי על האחרים עכ"ל והק' דהא הוי אי' מוסיף דאתוסף אי' אחפצא דמעיקרא לא היתה אסורה אלא לכל העולם וכי נדרה מגו אש אי'