יד אליעזר חלק א פד

הגאון ר' אברהם תאומים שכ' דנ' ברור לסמוך על הבדיקה שאינו מבצבץ וא"נ נקב למראית העין וא"צ לקלוף הקרומים כי בדבר הזה א"א לעמוד על הבירור ובדיקה זו קשה מאוד וא"צ לה עכ"ד אך בסי' ו' שם הביא תשובת הגאון ר' שלמה קלוגר שהאריך בדין זה להחמיר וכ' דנ' לדינא ודאי סתם שוחט שאינו מבין בין מראה למראה ולהרגיש אם יש שם נקבים די לו בבדיקת פושרין וא"צ להחמיר לקלוף הריאה כו' דלחוש לתרתי ולומר דיש נקב וגם יש דם הסותמו לזה לא חיישי' אבל הבדיקה בפושרין הוי חיוב כמ"ש הלב"ש סי' ל"ח אבל השוחט המבין להבחין בין מראה למראה ומרגיש שיש כאן נקב אם ברור לו שהוי כאן נקב יטריף אפי' בלא קליפת העור ואם אין ודאי לו אך קרוב הדבר בעיניו שיש נקב מחויב לקלוף העור ולראות על הנקבים אם הם עגולים טרפה ואם אין עושה כן הוי כמעלים עין מן הטריפות כו' דאם ראינו נקב ודאי דאין ראי' ממה דאינו מבצבץ דיש לחוש לטיפת דם ועוד לתלות בידא דטבתא לא תלי' רק היכי דהנקב מצוי יותר מכח ידא דטבתא מן ריעותא אחרת כגון בבועא כו' אבל גבי מראה אדומה כו' דשכיח שם נקבים כו' א"כ גם מחיים יכול להיות כן א"כ הוי שקול זה כמו זה וכל הדבר השקול אזלי' לחומרא בפרט היכא דאיכא ריעותא כו' עכ"ד יעוש"ה ועי' בטוב טו"ד שלו מהדו"ת סי' מ"ד שכ' בעצמו להכשיר בזה שכ' שם בריאה שהי' בה מראה ונקודות אדומות ותחתיהם נקבים דקים והמראה הלכה לה והנקבים אין רוח יוצא מהם בזה יש להכשיר אף שהחמיר התב"ש היינו אם לא בדק כלל אז ל"ש לומר נשחטה הותרה כיון דיצא מן הרוב דיש לו נקבים אדומים אבל אם בדק ולא בצבץ אז איכא תרי רובא רובא דכשרות ורוב נקבים אינם מבצבצים ומש"ה כשרה עכ"ד והיינו כהדע"ק והזית רענן והגאון ר' אברהם תאומים הנ"ל ובסי' י"ח שם חזר בו וס"ל דל"מ בדיקת פושרין דאולי טיפת דם סותם הנקב ולכן אינו מבצבץ ע"כ צריך דוקא לקלוף הקרומים ולראות אם אין בהם נקבים וכ' לחלק בין שו"ב שאין מבין על הנקבים די לו בבדיקת פושרין ובין שו"ב שמבין על הנקבים וקרוב בעיניו שיש נקב מחויב לקלוף את העור ולראות על הנקבים כו' והיינו כמ"ש בתשובה להדעת חכמים הנ"ל ובסי' נ"ג שם מחמיר עוד יותר דאפי' לקלוף ולבדוק ל"מ דהוי תר"ל דאודם מנגלד ואף אם אחר שקלף ראה שאין אגדם בקרומין רק בבשר טרפה דחיישי' שמא הי' המראה אודם בקרום עליון רק כיון שנגלד אין המראה ניכר וגם שמא בקרום התחתון יש המראה רק שלא ניכר דשמא ניקב גם הוא עכ"ד ועי' במקדש מעט בתר"ל אות נגלד ס"ק ח' שהשיג על הטוב טו"ד וכ' דודאי הפי' הפשוט בשמל"ח הנ"ל הוא כו' דצריך להשגיח בעיון על הקרומים שם אי ליכא נקבים כו' די"ל דסגי בבדיקת ראי' ע"ג הריאה היטב ואף פושרין א"צ ואפי' נימא כו' דכונת השמל"ח דבעי בדיקת פושרין וכמ"ש הדע"ק מ"מ להצריך לקלוף הקרומים קודם בדיקה ליכא למ"ד ואי חיישי' שמא טיפת דם סתם הנקב ולכן אין מבצבץ אפי' כשקלף הקרומים ניחוש להכי כדחיישי' בחיצון דושט שטיפת דם נכנס לתוך הנקב וסתמו כו' אע"כ ל"ח להכי אלא בושט שיש בו רוב דם השחי' משא"כ כאן דאינו רק אודם בעלמא ולא דם הנעשה טפין טפין וביותר מ"ש בסי' נ"ג דאפי' אי אחר שקלף ראה שאין אודם בקרומין רק בבשר חיישי' שמא הי' המראה גם בעליון כו' מה בכך שהי' המראה גם בעליון כיון דתחתון שלם ונקי לא יהא אלא נגלד כל העליון דכשר כו' ובסי' ע"ח שם הוסיף דביש מראה בקרומים לא מהני כשקולף הקרומים והמראה רק בבשר כו' כיון דבהיותה נפוחה נראה המראה מבחוץ ל"מ מה כשקלף אין ניכר מראה בהם דעיקר דנינן כמו שהוא כשהיתה נפוחה הבל הוא דאין זה רק גילוי מלתא כיון שכשנקלפו הי' נקיים ממילא מוכת דבחי' נקיים הם בעצמותן ומה שנראה המראה בחוץ מקודם היינו משום שהקרומים הם עצם דק וזך ונראה לעינים המראה שבבשר שתחתיהם כו' וה"נ מה שהפריד הבשר המשונה במראה ונשארו הקרומים נקיים היינו ממש כהורקת המוגלא כו' והנכון בהנהו נקודות אדומות כיון שהעליון נגלד ונגדו האדים תחתון הוי כהאדים נגד מב"ד אבל בקלף והי' האודם רק בבשר ולא בשום קרום כשר ונהגתי כאשר בא לפני נקודות אדומות כאלה בריאה וכניקב שם העליון צוויתי למרס שם העור מעט בשעת נפיחה ואז דרך העור ליפרד במקום המירוס ולהגביה א"ע מהבשר ואז בודק השו"ב בפושרין מקום הנקודה ואם לא בצבץ צוויתי לחתוך אותו שטח העור המופרק וכשהי' אותו שטח העור נקי מבלי אודם וגם לא נראה שום נקב נגד השמש במקום הנגלד הכשרתי אבל רובא דרובא נשאר העור אחר פרידתה כאלו עב מעט מבפנים ורושם אודם וכשגררתי העובי ורושם אודם שיהי' נשאר העור שם נקי נראה נקב דק מפולש נגד השמש לכן קשה לסמוך על הבדיקה בזה אם לא לצורך גדול והפ"מ יעשה כנ"ל ואם יהי' נקי ושלם כשר עכ"ד ועי' בס' בית שלמה ביו"ד ח"א סי' ס"ד שהאריך בזה וכ' דבהנהו נקודות שהם אדומים ביותר שפיר יש לחוש לזה דאינו מבצבץ משום שהדם סותם וגם מצד תר"ל נכון מאד להטריף ובפרט שכבר בחן כ"פ ומבצבץ וברור לו שע"י המירוס לא עשה נקב בתחתון הוא לאות שהדם סותמו וא"א להכשיר עד שימרס מקודם כו' ואח"כ יבדוק והמקילין שהביאו ראי' מהשמל"ח שכ' דצריך לבדוק ולא כ' שצריך למרס דהוא מיירי בלא ראה שום נקב וגם אין צרירות דם משא"כ בנ"ד שהי' נקב וגם בחן כ"פ כנ"ל ובפרט דאינו מבואר בתב"ש ודאי דלא יצאו יד"ח עד שיעשו כנ"ל כו' עכ"ד והיינו כד' המקדש מעט הנ"ל ועי' בס' ראש יוסף החדש בביאורים ס"ק ז' ובחידושים ס"ק ל' שכ' להחמיר בזה משום דהוי תר"ל כו' אך אם הלכה המראה ע"י נפיחה ומירוס דכבר אין כאן תר"ל דמראה כשרה שהלכה ע"י נפיחה ומירוס אין כאן ריעותא כלל כו' וכ' אח"כ דעדיין יש מקום לחוש דדם הנצרר תחת הנקודה אשר סתם לרוב פעמים הנקב אשר בקרום התחתון שם שלא יבצבץ ואפי' אם ראינו לפעמים שאין שם נקב כלל מ"מ יש להחשיבו לניקב קרום העליון ובקרום הב' יש קו"ד דטרפה כו' ולענין קו"ד נגד הנקב ל"מ מה שהלכה ע"י מירוס ונפיחה דקו"ד זה הלכה לפעמים אפי' ע"י מליחה והדחה ודנתי הרבה אם צרירות דם זה תשיב כמו קו"ד או לא וכעת אין אני או' בזה לא איסור ולא היתר בנתלבנה כולה ע"י נפיחה ומירוס ולא נשאר רושם אדמימות ובדקוהו בפושרין ולא בצבץ בזה הנני בספק וצריך שאלה לגדול היודע מזה וראה היטב בעיניו בהריאה ענין זה עכ"ד ועי"ש עוד בדעת חכמים סי' ז' מ"ש והאריך בזה ואח"כ הביא בשם הרב מבענדין להחמיר בזה כו' וכ' אבל היכי שלא נראה נקב העליון כלל רק בסתם נקודות אדומות ודאי דאין לקלוף הקרומין כלל דסני בבדיקת פושרין עכ"פ ואולי אף בדיקה במראית עין סני כו' והאריך בזה ובסי' א' שם מ"ש עוד הרב מבענדין והאריך בזה ובסי' ה' ובסי' ט"ו מ"ש בדעת חכמים והארוך בזה ועי' בתשובת הרי"מ חיו"ד סי' ב' מ"ש להרב מבענדין הנ"ל והאריך בזה יעוש"ה ועי' במאמר מרדכי סי' כ"ו שהאריך נמי בזה וכ' דצריך השו"ב לתת עין רואה ותעיד אולי יש נקב נראה לעין ואם עינו לא יראה וגם במשמוש היד לא מצא נקבים תחת הנקודות אז צריך בדיקה בפושרין כיון דבלא"ה דעת בה"ג להצריך לכל ריאה בדיקת פושרין וכ"ש בזה אבל בבדיקה סגי וא"צ יותר אם רואה שאינו מבצבץ אתר הבדיקה ומה שנוהגים השו"ב סלסול בעצמם לחתוך מקומות אלו מהריאה ולגרר הבשר מעבר הב' ואח"כ רואים העור נגד השמש ולפעמים מראים נקבים בענין זה לדעתי חומרא יתירא היא כו' דאולי ע"י הגרר נעשה הנקב אף