יד אליעזר חלק א עט

הלב"ש והאריך בזה ועי' בתב"ש ס"ק ל"ג מ"ש בזה ומה שהק' על הרשב"א בתה"ק שכ' חזקה דלאחר שתי' פי' וה"ז כבא זאב ונטל כו' התחיל בלשון חזקה משמט דהוי ודאי וסיים מטעם דתלי' שכ' וה"ז כבא זאב כו' ועי' בגיה"ק שם וברמ"ץ חיו"ד סי' ל"ג מ"ש ע"ד הרשב"א והאריכו בזה ועי' בתוי"ק ס"ק ג' ובישוי"ע בפי' הקצר א"ק ה' מ"ש לענין אי בעי' דידעי' שהנקב בא מהתולעת כו' והאריכו בזה יעוש"ה

(יב) שנקבוה. עי' ש"ך ס"ק י"ז שהביא ד' הע"ח שכ' דדוקא בריאה אמרי' הכי אבל בכרס ודקין כו' חיישי' דלמא מבחוץ באו התולעים מחיים והביא דבבה"ג קכ"ט א' ובראב"ן סי' רמ"ו כ' דבכרס ודקין נמי אמרי' הכי כו' וכ"כ באו"ה כלל נ"א דין ב' דבכל האברים שהנקב פוסל בהם אמרי' הכי בר ממות כו' ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק י"ד שכ' דאין לעשות מעשה בכרס ודקין להקל כ"פ התב"ש לקמן סי' מ"ח ס"ק ד' להחמיר כהב"ח והאריך בזה וכ"פ בפר"ח סעי' ס"ב להחמיר ועי' בראש אפרים שם ס"ק ע"ג ובתשובות שם שבסוף הס' מ"ש והאריך בזה והפר"ת ס"ק י"ב פ' להקל כהש"ך וכ"פ הט"ז לקמן סי' מ"ח ס"ק ג' כהש"ך להקל וכ"פ בכרתי סי' מ"ח ס"ק ו' ובחכמת אדם כלל כ' סי' ד' להקל כהש"ך וכן מבואר להדיא באשכול הל' טריפות סי' כ' כהש"ך דאף בכרס תולין להקל וכן משמע מ"ד הערוך בערך מראנה שכ' וז"ל מראנה פליגי בה אבא יוסי ב"ד ורבנן פי' תולעת של בהמה שנמצאת תי' במעי' עכ"ל משמע דפלוגתתם הוא בתולעים שנמצאו בכל המעים וע"ז נפסק הלכה דלאחר שחי' פריש וא"כ נ' דבהפ"מ יש להכשיר אף בכרס ודקין כיון דרבו המכשירין וכן ראיתי בעה"ב ס"ק ג' שפ' נמי כן בהפ"מ להקל אף בכרס ודקין והאריך בזה ועי' בעצ"ל שכ' דאם נמצא בועות בדקין ויש בתוכן תולעים וניקב לחוץ או שהבשר רע אתר הוצאת המוגלא דטרפה אף להמקילין בתולעים דל"ש כאן אחר שחי' פי' דהבועא מוכחת עליהן שהי' מחיים והוי כהוגלד פי המכה והם אינם מתירין אלא בניקב מעבר אל עבר בלא בועא ויש בתוכן תולעת או אמרי' ג"כ דלאחר שחי' פריש משא"כ בבועא כ"ע מודים עכ"ד:

(יג) כשרה. עי' שיך ס"ק ט"ז שהביא בשם מהר"ם לובלין סי' קכ"ו שכ' דאם נמצאים התולעים פנינו בין שנמצאו בתוך הנקבים או בחוץ על הריאה יש להכשיר וא"צ לדקדק שיהי' נמצאים דוקא על הנקב או בסמוך לו ממש כו' גם א"צ לדקדק שימצאו כ"כ הרבה תולעים כמספר הנקבים וכ' הש"ך דכן ראיתי נוהגים וכ"פ בלב"ש ס"ק מ"ב ובחכמת אדם כלל י' סי' ז' כהמהר"ם לובלין והש"ך ועי' בשמל"ח סעי' י"ד ט"ו ובתב"ש שם ובפר"ח מסעי' מ"ו עד סעי' נ"ד ובראש אפרים שם מ"ש בזה ועי' עוד בש"ך ס"ק י"ת ובתב"ש ובלב"ש שם ובפרמ"ג בש"ד ס"ק י"ת ובראש אפרים שם מ"ש לענין בדיקת חום השמש דאם נמצא תוך הריאה בעי' שיצא ע"י חום השמש ועי' בפלתי ס"ק ו' מ"ש בזה אך היכא דנמצא נקב או נקבים בריאה ולא נמצא על הריאה שום מורנא כ' המהר"ם לובלין שם והביאו הש"ך דאין להקל ולתלות דע"י המורנא באו ואין לסמוך על הכרת הבודקים שאו' שהם בקיאים לידע איזה נקב בא מחמת מירנא וכ"פ בשמל"ח שם ובחכ"א שם ועי' במא"ע שורש ד' ענף ג' מ"ש והאריך בזה ובאמת עכשיו סומכים הבודקים להתיר כשמוצאים הנקבים שמכירים שהם נקבי מורנא אף כשלא נמצא בחוץ כלל וגם ליתנהו בתוך הנקב רק הם מתפסים בכל חדרי הריאה וכשמוצאים מורנא באיזה מקום שיהי' אף עמוק הרבה ורחוק מן הנקב מכשירין וזהו נגד הש"ך ומהר"ם לובלין והתב"ש הנ"ל ועי' במהר"ם לובלין שם שהביא ראי' מהגמ' חולין מ"ט א' דלא סמכי' אהכרת הבודקים דקא' מורנא פליגי בה כו' משמע דלא איירי פלוגתייהו אלא כשנמצא המורנא לפנינו כו' יעוש"ה ולכאורה עושים הבודקים שלא כדין אך י"ל דסמכו הבודקים עצמם על מה שהביא התב"ש ס"ק כ"ז בשם הז"ע בדיני מורנא ס"ק ד' שכ' שנעשה מעשה בק"ק פוזנן בנקב שלא נמצא שם כלום וחתכו מקום הנקב מראשה לסופה עד שמצאו שם תולע והכשירו עפ"י קבלה מהר"ן מהוראדנא שפ' שם כן ותלה לומר שתולע אתר עשה הנקב ואזל לעלמא ותולע הנמצא לא הי' בו כת לצאת עכ"ד וע"ז סמכו הבודקים להתיר ועי' תב"ש שם מ"ש ע"ד הז"ט הנ"ל וכן ראיתי בעצ"ל שכ' נמי כן דהבודקים סמכו עצמם להתיר עפ"ד הבל"י בשם מהר"ן מהוראדנא כו' והוא כד' הז"ט הנ"ל ועוד כ' שם טעם על הבודקים המתירים עפ"ד התב"ש בסעי' ט"ו והאריך בזה ועי' בעה"ב ס"ק ב' שכ' טעם על הבודקים המתירים משום דמהני טב"ע כו' והאריך בזה ועוד כ' דזה תליא בדין ספק השקול המבואר לקמן סי' נ' ומהר"ם לובלין אזיל לשיטתי' דס"ל בסי' ס"ו כר' יונה דבס' השקול ל"א נשחטה הותרה והובא בש"ך סי' נ' שם ס"ק ג' כו' אבל לפמש"פ הש"ך שם דבהפ"מ אמרי' בס' השקול נשחטה הותרה, א"כ בכה"ג שהנקבים דומים לנקבי המורנא ויש להסתפק דלמא ממורנא קאתי שפיר יש להתיר ולתלות במורנא דלאת"ש פריש כו' ואח"כ כ' דאף לדעת הפוס' דס"ל דבס' השקול ל"א נשחטה הותרה רק דבשכיח יותר להתירא דכיון דאין מכשירין רק כשנמצא ג"כ מורנא באיזה מקום בריאה דהוי רגל"ד דממורנא קאתי א"כ הוי שכיח טפי להתירא כו' וכ' דלכן אין למחות בידם במי שנוהגים היתר אבל במקום שאין מנהג חלילה להם להקל רק להתנהג עפ"ד הפוס' אחרונים והיכא דנמצא המורנא במקום שהי' ממשמשים ידם דטבחא ולא טל הריאה כ' דיש להקל די"ל דמריאה קאתי והנקב הוא ממורנא זאת שנפלה כו' בצירוף הכרה אשר מכירה נקב זה בטב"ע שהוא מנקבי המורנא עכ"ד ועי' במנחת הזבח כלל י"א ובעשרון שם מ"ש והאריך בזה ולענין תולעים שאין עליהם שם מורנא רק שם אחר וקורין אותן מוטעלניצע והם שכיחים בכבד ולא בריאה והם רחבים ולא לבנים והשכיחים בריאה הם לבנים וקטנים עי' בעצ"ל שכ' דלאו שפיר עבדי דמתירים דהתב"ש כ' הטעם דאין לסתור מנהגם דאיכא דשכיח כך אבל התולעים הנ"ל ודאי ל"ש כלל והאיך מלאו לבם להקל אף בזה בלא בדיקת החום שמא אין דרכם לפרוש כלל לחוץ כו' והאריך בזה אך י"ל לפ"ד השיך והט"ז והפר"ת שהבאתי בס"ק הקודם דס"ל דאף בכרס ודקין נמי אמרי' דלאח"ש פריש וכתבתי שם דבהפ"מ יש להקל א"כ שפיר יש להקל בהפ"מ בהני תולעים הנקרא מוטעלניצע אף שהם שכיחים בכבד אפי"ה אמרי' דלאח"ש פריש ועי' בעה"ב ס"ק ג' שכ' דאף לד' הב"ח דס"ל דבכרס ודקין ל"א דלאח"ש פריש מ"ח יש לתלות דלאח"ש ניקב מטעם דנשחטה הותרה ויש לאוקמי בחזקת היתר ולומר דלאח"ש ניקב כו' והאריך בזה ופ' כן דיש להכשיר אף בלא הפ"מ והשיג על הבית אפרים שחוכך בדין זה להחמיר וכעת ראיתי בחתם סופר חיו"ד סי' מ"ד שכ' נמי דאף לדעת הב"ח יש להכשיר והאריך בזה ופ' דאם נמצא נקב במקום מראה ריאה דיש להתיר אם יש תולעים על הריאה ג"כ אע"פ שניכרים שהם מתולעי הכבד שבאו לכאן ועי' בדע"ק ס"ק כ' ובמקדש מעט ס"ק ס"ב ובגיה"ק ס"ק ס' ובראש אפרים בח' התשובות סי' ט"ו ובקונטרס הראיות אות ל' ובמנחת הזבח שם וברמ"ץ חיו"ד סי' ל"ג ובס' ארי' דבי עילאי חיו"ד סי' ד' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה אך היכא דנמצא נקב במקום נקודות אדומות או כתם אדום בזה כ' החתם סופר שם דאין לתלות בשום דבר שהמראה מוכיח שיש בו לקותא כו' א"כ הנקודות עולים לנקבים ומה"ת לחלות במורנא וגם בכתם אדום מ"מ הו"ל נקב שסביבו אדום דאין חולין במורנא ועי' בתב"ש ס"ק ל"ג ובלב"ש ס"ק מ"ג ובר"א ס"ק ס"ט ובמא"ע שם ובמנחת הזבח שם ובמקדש מעט ס"ק ע"ב ובשם ארי' חיו"ד סי' ט"ו מ"ש והאריכו בזה