יד אליעזר חלק א סד

אבהו ס"ל כר' יוחנן שם דאמר דפ' זו אלי' עתיד לדורשה וכן י"ל דר' אבהו ס"ל כר"ל דח"ש מותר מה"ת וא"כ יאכלו הכהנים פחות מכשיעור ועי' מ"ש בסי' שקודם זה וא"כ י"ל דר' אבהו ס"ל דמפרכסת אסורה לב"נ והדרא קושי' הנ"ל לדוכתי' וצ"ל כמ"ש ביד אברהם ליישב עפ"ד האמונת שמואל הנ"ל ועי' בדרו"ח שם ובמקום שמואל שם ובאו"ת שם ובערוגות הבושם בפתיחה להל' שתי' ובשערי שמחה בפתח השער ובשער ו' בענין אבר מה"ת סי' ט' ובהגה' מהר"ץ חיות בחולין ל"ג א' ובאמרי בינה דיני טריפות סי' ו' מ"ש ליישב קושי' הנ"ל והאריכו בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בפלתי ובחתם סופר שם ובחידושיו לחולין ל"ג א' ובמהר"ם שי"ף שם ובלב ארי' שם ובכתב סופר שם ובאמרי בינה שם ובישוי"ע ס"ק א' ב' וברמ"ץ חיו"ד סי' ל"ת מ"ש בד' הרמב"ם והאריכו בזה ועי"ש עוד מ"ש לענין היכא דנשתטה יפה ונמצאת טרפה כו' והאריכו בזה ועי' בעצי לבונה מ"ש והאריך בזה ועי' בפלתי ס"ק א' ובתב"ש ס"ק א' ובשערי שמחה שם סי' ה' ובמנחת חינוך מצוה רמ"ח אות ב' ובהגהות מהרד"ל בחולין ל"ג א' מ"ש דמנ"ל לרש"י דהא דאסור לאכול מבהמה קודם שת"נ לא הוי רק אי' דרבנן כו' ועי' בט"ז ס"ק א' ובנקוה"כ מ"ש נפ"מ בין נבילה וטרפה ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ב' ובתוי"ק ס"ק א' ובראש אפרים בסוף הס' בכללי חזקה סי' כ"ה מ"ש והאריכו בזה ועי' עוד בחידושי רע"א שהביא בשם התיבת גמא פ' וירא דל"א ספדר"א מה"ת לחומרא רק בל"ת אבל לא בעשה וכ"כ ספרו פרמ"ג באו"ת סי' שד"מ במשב"ז ס"ק א' וכן ס"ל להגאון רע"א ועי' באמרי בינה דיני שחיטה סי' כ"ד שהשיג עליהם מד' התוס' תולין פ"ו א' ד"ה סיפא כו' והאריך בזה ועי' בישוי"ע באו"ת סי' י"ז ס"ק ג' שכ' בפשיטות דאף בעשה להרשב"א הוי ספד"א מה"ת לחומרא דלא כהפרמ"ג ולא הביא ד' הפרמ"ג הנ"ל ועי' בשם ארי' חיו"ד סי' ע"ג שכ' להוכיח מד' מהרי"ט ופר"ח דס"ל דאף בס' עשה מה"ת לחומרא דלא כהפרמ"ג הנ"ל והאריך בזה ועי' בעונג יו"ט חיו"ד סי' ע"א שכ' דאף להרמב"ם בס' מנוה מה"ת לחומרא והביא ראי' מע"ז נ"ג ב' גבי ישראל שזקף לבינה כו' והאריך בזה ולא הביא ד' הפרמ"ג הנ"ל שכ' להיפך ועי' בספרי דמשק אליעזר בכללי תפיסה סי' ת' מ"ש להשיג על הטור האבן סי' י"ב שכ' דבס' עשה אף מדרבנן לקולא והבאתי ראי' מברכות כ"א ב' גבי ס' אמר אנת ויציב כו' ומק"ש למ"ד ק"ש דאורייתא כו' ומבכורות מ"ט גבי פדה"ב דאיבעיא לן יום ל' כלפני ל' כו' דמסקינן לחומרא ומד' הרא"ש ור' יונה בס"פ הי' קורא כו' דהביאו ראי' לענין אבילות דאף יום א' הוי דרבנן כו' דמוכת דאף בס' עשה אזלי' לחומרא והארכתי בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בישוי"ע מ"ש ע"ד הט"ז כדין נשברה המפרקת והשדרה ולא נפסק החוט כו' והאריך בזה

סימן כח

סעיף ב (א) בהג"ה מברך שהחיינו. עי' ש"ך ס"ק ח' מה שהק' על זה והניח בצ"ע ועי' בפר"ח ס"ק ה' ובתב"ש ס"ק ד' ובדע"ק ס"ק א' ובטוב טו"ד מהדורא תליתאי סי' צ"ת מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ג (ב) אינו מכסה. עי' ש"ך ס"ק ט' שכ' הטעם דשמא יבא להתיר חלבו והשיג על הלבוש שכ' הטעם דשמא יטלטל עפר ביו"ט שלא לצורך כו' ועי' בטוב טו"ד סי' צ"ג שהשיג על הש"ך וכ' דעיקר כונת הלבוש הוא משום דטרח טרחא שלא לצורך דאסור ביו"ט ולא מטעם מוקצה כו' והביא ד' רש"י בביצה ח' ב' ד"ה לא וס"ל כן כו' והאריך בזה ועי' בערוגות הבושם ס"ק ג' ובאמרי בינה דיני שחי' סי' כ"ב מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ד (ג) בהג"ה משום העוף. עי' באר היטב ס"ק ו' שהק' דבסי' רצ"ז סעי' ו' כ' בפשיטות דשור הבר הוא מין בהמה וכבר קדמו בקושי' זו בש"ך לקמן סי' רצ"ז ס"ק ה' ועי' בפר"ת ס"ק י' ובביאורי הגר"א ס"ק ז' מ"ש ליישב קושי' זו

סעיף ח (ד) מי ששחט כו'. עי' בש"ך חו"מ סי' שפ"ב ס"ק ד' שכ' כיון דמצוה זו רחמנא רמיא עליו אם נתן לאחר מבטל מ"ע זו וכן כשהאבי הבן יכול למול ונתן לאחר למול מבטל מ"ע כו' ועי' בקצה"ח שם ס"ק ב' ובתב"ש כאן ס"ק י"ד ובפלתי ס"ק ג' ובפרמ"ג במשב"ז ס"ק ח' ובישוי"ע ס"ק א' ב' ובדע"ק ס"ק ה' ובד"ת וביד אברהם ובערוגות הבושם ס"ק ד' ובבינת אדם שער או"ה סי' י' ובהמקנה בקידושין כ"ט א' ובתשובות בית אפרים חחו"מ סי' ס"ז ובגור ארי' יהודא חיו"ד סי' ל"ת ובס' בית הלוי ת"א סי' י' ובס' ראשי בשמים חיו"ד סי' ל"ז מ"ש על הש"ך והאריכו בזה ועי' במקמ"ח שהביא ד' הר"ן פ"ק דפסחים ז' ב' גבי פלוגתא אי מברך על ביעור או לבער כו' דמבואר להדיא דבמצות מילה אם אביו מוהל יכול לפטור ממנה ע"י שלית כו' וכ' דנעלמו מהש"ך והתב"ש והפלתי ד' הר"ן אלו והאריך בזה וכעת ראיתי באבודרהם בברכת המצות ט' ב' שהביא ד' הי"א שכ' הטעם דכל מצוה שאפשר לעשותה ע"י שליח והיא להבא מברכין בעל וכל מצוה שא"א לעשותה ע"י שליח והיא להבא מברכין בלמד כו' וכ' אח"כ וז"ל וא"ת והרי כיסוי הדם שא"א לעשות ע"י שליח ומברכין בעל וי"ל שכיסוי הדם הוא גמר מצוה ולא קרינא בי' להבא אלא לשעבר כו' עכ"ל הרי להדיא דס"ל לאבודרהם דכיסוי הדם א"א לעשות ע"י שלית ועי' במנחת חינוך מצוה ב' אות ג' מ"ש ע"ד הפלתי לענין עכו"ם וחש"ו כו' והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ט (ה) כיסוי אחד כו', והוא מהמשנה בחולין פ"ו ב' ומבואר בסוגיא שם דרבנן ס"ל דאו עוף לא בעי לאורויי דצריך כיסוי לתי' בפ"ע ולעוף בפ"ע אלא דאו אתי לחלק ור"י ס"ל דלחלק מדמו נפקא וע"כ דאו אתי דמכסה לכל א' בפ"ע ועי' בתוס' שם ועי' בחידושי רע"א מ"ש בביאור דבריהם והק' כיון דאנן קי"ל דהוי ס' אם חוששין לזרע האב א"כ ממילא להלכה אנו מספקים אם כר"י אם כר' יונתן נפסוק גם הכא לחומרא דצריך לכסות לכ"א בפ"ע ע"כ קושי' והביא קושי' זו בשם מהר"ם לובלין בתשובה סי' ס"ה ועוד הק' בהא דלקמן סי' רט"ז סעי' י"ו בהג"ה כו' דיכול להלות ברשות השני כו' דקי"ל כר' יונתן והא להל' ע"כ מספקא אי כר"י או כר' יונתן מדקי"ל בספי' אי חוששין לזרע האב והא בהא תליא והניח בצע"ג וכן הק' קושי' זו הבית מאיר בקנין דיעה מעצמו והניח בצ"ע ולא ראה דכבר הקדימו בקושי' זו במהר"ם לובלין ועי' פרמ"ג בש"ד שציין ע"ד מהר"ם לובלין ועי' בשעה"מ פי"ב מהל' שחי' הל' ת' מ"ש והאריך בזה ועי' בספרי דמשק אליעזר סי' ר"צ ס"ק א' מ"ש בענין זה דלחלק יעוש"ה

סעיף יא (ו) כסהו הרוח. עי' בערוגות הבושם ס"ק ו' מ"ש לענין היכא דכסהו עכו"ם או חש"ו כו' אי הוה ככסהו הרוח ונתגלה דחייב לכסות או לא כו' והביא ד' הבשמים ראש סי' י"ת שכ' דאין ספק שאומר לקטן והוא מכסה כמו שיכול לשחוט כו' ודחה ראיתו והביא ראי' מביצה ח' דכיסוי ע"י עכו"ם וחש"ו לא שמי' כיסוי כו' והאריך בזה וסיים בצ"ע ועי' ביד יהודא ס"ק ה' שהאריך נמי בזה והביא ד' הבשמים ראש הנ"ל וגם הביא ד' ר' יהונתן בחולין פ"ו כו' ומסיק דלכתחלה אין לעשות הכיסוי ע"י חש"ו אבל בדיעבד אם נעשה הכיסוי ע"י חש"ו בודאי מהני כו' וע"י עכו"ם כיון שאינו בכלל זביחה כלל פשוט דהוי כמו כסהו הרוח ואם חזר ונתגלה חייב לכסות ועוד האריך שם לענין אי בעי' כונה לכיסוי יעוש"ה ועי"ש