יד אליעזר חלק א מז

ג"כ הכונה מתחלת מעל"ע השמיני ולא סתרי אהדדי כלל כו' א"ו משמע מרומיא דר' אפטוריקו דלילה מפסיק בין הז' ימים שכלים בסוף ז' ימים ללידתו אף שנולד באמצע היום ובין יום הח' שראוי להקרבה כו' והאריך בזה ומסיק דנ' פשוט לדינא דלא בעי' מעל"ע יעוש"ה וכן עיקר לדינא דלא בעי' מעל"ע אך הד"ח שם כ' דזה דוקא במצטרפין יום הלידה ליום שלם אבל אם נולד בלילה לכ"ע בעי' ז' ימים שלימים וביום השביעי אסור לשחוט עד הלילה כו' וכן מבואר בנו"ב שם וכ' דמורה אחד הורה בעגל שנולד בליל שבת ונשחט ביום ו' עש"ק שמותר לאכול וכ' דטעה כו' דלא התירו רק להצטרף רק היום הלידה כו' אבל אם נולד בלילה אסור הבשר באמצע יום ז' עכ"ד ועי' במנחת הזבח שם בקומץ אות ב' ובעשרון אות ד' שפ' נמי כן ועי' בארץ צבי שם סי' ט' שהביא ד' המנחת הזבח והאריך בזה ופ' כן ולא הביאו הד"ח הנ"ל שפ' כן וכן עיקר לדינא ועי"ש עוד בד"ת סי' ד' מ"ש לענין אם תרי או' שהוא בר ת' ימים וב' או' שאינו בר ח' ימים כו' ועי' באמרי בינה שם מה שהשיג עליו ומה שהשיג על החידושי רע"א שהביא מד' תשובת הרא"ש לענין תרי ותרי המכחישין זא"ז אם חי הולד ל' יום כו' והאריך בזה ועי"ש עוד בחידושי רע"א מ"ש לענין ע"א נגד ע"א והאריך בזה ומסיק דעא"נ ומה דתליא בהכחשת עדים אם באו בב"א הוי עדות מוכחשת וכמאן דליתנהו דמי ואם בא ע"א המתיר תחלה הוא כב' ואין דבריו של א' במקום ב' וכדאיתא לקמן סי' ל"ט לענין סרכות הריאה כו' ואף לדעת הריטב"א הובא בש"ך סי' קכ"ז דס"ל דבאי' עא"נ ול"צ להיות כב' ל"א דהוי כב' מ"מ הא בסי' ל"ט פ' בפשיטות דגם באי' הוי כב' ועכ"פ מידי ספי' דרבוותא לא נפקא אם הוי כב' וממילא בדרבנן אזלי' לקולא כו' עכ"ד ובאמת מבואר להדיא בבעה"ע שם דבעד נגד עד אזלי' לחומרא ואף אם באו בזה אח"ז שכ' וז"ל ומסתברא דוקא דליכא סהדי אחרינא דקמכחיש לי' אבל אי איכא סהדי אחרינא דמכחיש לי' לאסור הא אתחזק אי' בע"א והו"ל ספי' איסורא והא דאמרי' כ"מ שהאמינה תורה. ע"א הרי כאן שנים במקום דאתחזק אי' הוא אבל ע"א דנאמן באיסורין לא האמינוהו אלא משום דליכא חזקה ומש"ה סמכי' עליו לאיסורא ולהתירא עכ"ל וכונתו דדוקא במקום דאתחזק אי' ואפי"ה האמינוהו כגון בע"א או' מת בעלה דמדינא, א"נ דהוי אתחזק אי' וכיון שהאמינוהו הו"ל כתרי ואין דבריו של א' במקום שנים אבל ע"א היכא דלא אתחזק אי' הא דנאמן לא משום דהוי כב' לכן כשבא ע"א להכחישו הו"ל כחד לגבי חד והיינו דס"ל כדעת הריטב"א הנ"ל ומ"מ אין סתירה מדבריו לד' חידושי רע"א הנ"ל דהבעה"ע אזיל לשיטתי' דס"ל דהוי אי' דאורייתא וגם ס"ל כדעת הריטב"א הנ"ל ומש"ה ס"ל דאזלי' לחומרא אבל החידושי רע"א ס"ל כהפוס' הנ"ל דלא הוי רק אי' דרבנן ובדעת הריטב"א הנ"ל כ' דהוי ספי' דרבוותא אם הוי כב' ומש"ה פ' דאזלי' לקולא ועי' ביד יהודא ס"ק י"א מ"ש בד' בעה"ע הנ"ל והאריך בזה ופ' נמי דאזלי' לקולא וכהחידושי רע"א הנ"ל ועי' בדעת קדושים ס"ק ה' מ"ש לענין עד נגד עד אם יש לסמוך על הסי' הנ"ל משום דהו"ל אתחזק ואיקבע תשש אי' כו' ועי' בגידולי הקדש שם ס"ק ה' מ"ש על הדעת קדושים והאריך בזה ועי' בספרי דמשק אליעזר סי' ל"א ס"ק א' מ"ש לענין תרי ותרי נגד הסי' ומ"ש שם עוד ובספרי דברי אליעזר סי' י"ז בדין עא"נ באיסורין מ"ש לענין עד נגד עד אי אמרי' דלאו כלום הוא או אמרי' דהוי ספי' והארכתי בזה יעוש"ה ועי' בס' אבן שתי' חיו"ד סי' כ"ז מ"ש לענין אם עא"נ נגד הסי' הנ"ל והביא ד' הפרמ"ג בסוף הס' בדיני סימנים דס"ל דע"א א"נ אף נגד סי' אמצעי והשיג עליו והביא ראי' דעא"נ נגד הסי' הנ"ל והאריך בזה ופ' כן ועי"ש עוד מסי' כ"ח עד סי' ל"ד ובראשי בשמים שם מ"ש והאריכו ועי"ש עוד בערוגות הבושם ס"ק ד' מ"ש להקל לענין אם נתערב עגל אחת שלא נודע שהיא בר ת' ימים בין שאר עגלות שנודע שהם בני ח' ימים כו' והאריך בזה ועי' ביד יהודא ס"ק י"ב שכ' נמי להקל בזה ומ"ש להשיג על הלב"ש בחידושי דינים דין ב' ודין י"ב והאריך בזה ומ"ש על הראש אפרים סי' ב' ג' והאריך בזה יעוש"ה ועי' במהרש"א ביצה ו' א' ד"ה וכי שכ' דעגל שנולד קודם יו"ט ויום ח' שלה הוא ביו"ט דאסור משום דלא הוי חזי ביהש"מ אפי' לכלבים עכ"ד וכ"כ הבינה לעתים בסי' תצ"ח כהמהרש"א ועי' בצל"ח שם שהשיג עליו דהא דלא חזי מאתמול הוא רק מטעם ס' נפל ועכשיו שהגיע יום ח' נודע למפרע שמותרת היתה גם אתמול כו' והאריך בזה ופ' להקל וכ"כ בשמחת יו"ט שם ובספרו משיבת נפש סי' ט"ו להקל בזה ועי' בדרך חיים ס"ק ג' מה שהשיג על הצל"ח אך דחה ד' המהרש"א הנ"ל מטעם אחר לפ"ד התב"ש שכ' דהלכה כרשב"ג לכתחלה או מדרבנן לבד א"כ י"ל דאין כאן מוקצה משום ביהש"מ עכ"ד ועי' בבגדי כהונה חיו"ד סי' א' שדחה נמי כן ד' המהרש"א הנ"ל דכיון דלא הוי כאן בס' נפל רק אי' דרבנן וכיון דביהש"מ לא הוי מוקצה רק מחמת אי' דרבנן ל"א מגו דאתקצאי ביהש"מ אתקצאי לכולי יומא כו' והאריך בזה ועי' בארץ צבי שם סי' ט' שכ' נמי כן ליישב קושי' המהרש"א הנ"ל והאריך בזה ועי' בישוי"ע באו"ת סי' תצ"ה ס"ק ו' וסי' תצ"ח ס"ק ח' שס"ל דלא כמהרש"א הנ"ל ועי' בס' תמד משה שם סי' תצ"ח ס"ק פ' שפ' ג"כ דמותר לשחוט ביו"ט עגל שכלה ת' ימים שלה ביו"ט דלא כמהרש"א וכן משמע מד' הקהלת יעקב מהגאון מליסא שם סי' תצ"ח ס"ק ה' ועי' בפרמ"ג שם בפתיחה כוללת שכ' נמי דאם כלה יום הז' ביהש"מ מוקצה לשעבר לא אסרי' אם נימא דלא הוי רק אי' דרבנן והביא ד' מהרש"א הנ"ל אך מד' הפרמ"ג סי' תצ"ח במשב"ז ס"ק ב' משמע דס"ל כהמהרש"א הנ"ל ועי' בדעת חכמים שם סי' י"א וי"ב בתשובת הגאון ר' שלמה קלוגר מ"ש והאריכו בזה וכיון דנתבאר לעיל דלא הוי כאן רק אי' דרבנן א"כ עגל שנולד ביו"ט ויום ח' שלה ביו"ט דמותר כיון דלא הי' ביהש"מ מוקצה רק מחמת אי' דרבנן ל"א מגו דאתקצאי לביהש"מ אתקצאי לכולי יומא וכהאחרונים הנ"ל וכן עיקר לדינא ועי' בתשובת ר' חיים כהן סי' ו' מ"ש והאריך בזה ועי' במקמ"ח ובספרו תשובת מהרי"מ סי' ו' מ"ש ע"ד הט"ז ס"ק ג' והאריך בזה יעוש"ה

סימן טז

סעיף ב (א) שהדבר ספק. עי' פלתי ס"ק א' שכ' להסתפק אם מותר לשחוט האב או הבן ביהש"מ דגם זה ספי' כו' וא"כ הו"ל ס"ס ס' לא חיישי' לזרע האב ואת"ל חיישי' דלמא יום. שעבר או יום של אחריו הוא כו' עכ"ד והניח בצ"ע ועי' בזכרון יצחק סי' ק"א שהשיג עליו דהא קי"ל דבדשיל"מ אין להתיר מטעם ס"ס א"כ לענין אי' או"ב לא מהני ס"ס להתיר דהא ישל"מ לאתר שתחשך עכ"ד הובא דבריו בפ"ת ס"ק א' והנה אין הס' זכרון יצחק ת"י ובאמת לפמ"ש הש"ך לקמן סי' ק"י ס"ק נ"ו דבס"ס שלא ע"י תערובות מהני אף בדשיל"מ א"כ שפיר ד' הפלתי הנ"ל דיש כאן ס"ם ואף דהוי דשיל"מ כיון דהוי שלא ע"י תערובות ושפיר מהני ס"ס ואין השגת זכרון יצחק כלום על הפלתי הנ"ל

(ב) נוהג בזכרים. עי' בב"ש אחרון חיו"ד סי' י"ב שהביא ראי' לדעת הרי"ף דאין או"ב נוהג בזכרים והאריך בזה יעוש"ה: שם סעיף ג (ג) ויש מי שאוסר. והוא דעת בה"ג הובא ברא"ש פ' או"ב סי' ה' והק' הגאון רע"א בדו"ח בעירובין ל"ב א' על הפוס' דס"ל דבדשיל"מ לא אזלי'