יד אליעזר חלק א מג

כלל כו' רק אנו דנין על היתר הולד לשחיטה כו' הרי כל מה שאנו דנין הוא רק על הולד אם מותר לאכילה כו' כה"ג ל"ש כלל לומר להעמיד האם על חזקת מעוברת בכדי שנאחר זמן לידת הולד כו' והביא דכעין זה כ' בתוס' ב"מ קט"ז א' וב"ב נ"ב ב' ובשבועות מ"ו ב' גבי גנובים כו' וגם הביא ד' הר"ן בגיטין ס"ד סוגיא דשליש שהביא בשם הרמב"ן והר"ן בכתובות כ"ב שכ' כעין זה והאריך בזה ועי' באמרי בינה שם סי' ט"ו שכ' נמי דל"ש כאן חזקת מעוברת ל"מ אם הביא הולד לפנינו ולא ידעי' מאיזה פרה נולד דודאי דל"ש חזקת מעוברת דאנו דנין על הולד וכי לא יש בעולם ולדות שהם בני ת' ימים ואינו דומה לד' התוס' ב"מ הנ"ל דשם אנו דנין על האם הידוע שהחליף אלא אף אם ידעי' את הפרה ג"כ א"ד לד' התוס' הנ"ל דשם אנו דנין על הזמן שהחליף הפרה בחמור ושם בשעת החליפין היינו מחזיקין להפרה בחזקתה הראשונה שעדיין היא מעוברת לכן אף דהשתא נמצא שילדה אמרי' דאח"כ ילדה אבל כאן אין אנו דנין על הפרה כלל רק על הולד ל"ש חזקת מעוברת עכ"ד ועי"ש עוד ובדרך חיים מ"ש לענין חזקת קטנות ובאמת ל"ש כאן חזקת קטנות וכמ"ש בחידושי רע"א דדוקא מקטן לגדול שייך חזקה דברגע אחד יוצא מקטנות לגדלות ונשתנה שייך לומר דאוקמי בחזקת קטן משא"כ ביום ת' אינו משתנה ענין הבהמה כו' והח' ימים לגלויי דמעולם לא הי' נפל אבל לא שיהי' ענין שינוי והתחדשות בהגיעו לח' ימים פשיטא דליכא חזקה עכ"ד ועי' בגידולי הקדש ס"ק ג' מ"ש בזה יעו"ש עוד בחידושי רע"א שכ' דלא הוי כאן חזקת נפל דמיד שנוצר הוי ס' אם הוא בן קיימא או לא ודחה מכת זה ד' השואל דס"ל דחזקת נפל הוי חזקה אך כ' דהוי כאן חזקת שאינו זבוח וכ"כ לעיל דלא הוי כאן חזקת שאינו זבות וא"כ אי נימא דלא הוי כאן רק אי' דרבנן אמאי אין עכו"ם מסלפ"ת נאמן כיון דלא הוי אתחזק אי' ואף לפ"ד החידושי רע"א דס"ל דכאן הוי חזקת שאינו זבוח מ"מ הא כ' דלא הוי רק דרבנן משום דאמרי' סמל"ח וזהו דלא כהנו"ב והנחל איתן והיד אברהם והעונג יו"ט הנ"ל וראיתי בס' בית הלוי שם שהק' על התוס' שכ' דלא הוי רק מדרבנן ואמאי לא הוי אסור מדאורייתא לפ"ד הריב"ש סי' שע"ט דב' חזקות עדיף מרובא והא הכא איכא ב' חזקות חזקת שאינו זבוח וגם נוקים את הולד בחזקת שלא כל"ח וכמו שהי' אתמול וצ"ל אסורה מדאורייתא ע"כ קושי' והאריך הרבה בזה יעוש"ה וכבר כתבתי דלא הוי כאן חזקת נפל ולא חזקת שאינו זבוח ואף לפ"ד החידושי רע"א לא הוי רק חדא חזקה חזקת שאינו זבוח ולא הוי רק אי' דרבנן וכנ"ל וא"כ אמאי אין עכו"ם נאמן וכעת ראיתי בישוי"ע ס"ק ב' שהק' נמי קושי' הנ"ל דאמאי א"נ עכו"ם כיון דלא הוי רק אי' מדרבנן וכ' מתחלה ליישב משום דהוי נגד החזקה חזקת מעוברת כו' והיכא שסותר החזקה אף באי' דרבנן אין עכו"ם מסלפ"ת נאמן ואח"כ דחה זה דא"כ אף ע"א כשר לא יהי' נאמן וזה ודאי ליתא וע"כ צריכין אנו לחלק דדוקא היכא שאנו דנין על ענין ידוע שייך לומר אוקמא אחזקה משא"כ בזה שהובא לפנינו עגל אחת והדבר ידוע שיש בעולם עגלים שעברו עליהם ח' ימים והעכו"ם מסלפ"ת שהעגל זה הוא מאותן שעברו עליהם ח' ימים בזה אינו סותר להחזקה וביוצא בזה העלה הר"ן לענין חזקת חי דל"ש כ"א כשאנו דנין על אדם ידוע מוקמינן האי גברא בחזקת חי משא"כ בס' ג' ימים ל"ש חזקת תי לומר השתא הוא דמת כיון דאין אנו דנין על אדם פרטי ובודאי יש בעולם אדם שמת זה כמה יותר מג' ימים עכ"ד ובס"ק ג' כ' ליישב קושי' הנ"ל משום דאמירת עכו"ם סותר חזקת אי' דבהמה בחי' בח"א עומדת כו' עכ"ד וכ"כ בס"ק א' שם דכאן הוי חזקת אי' והיינו כהדגמ"ר והנו"ב והבש"א והנחל איתן והעונג יו"ט הנ"ל אבל לפמ"ש הד"ת והגאב"ד דפיעטרקוב בדעת חכמים הנ"ל דגבי נפל ל"ש חזקת אי' בין לפי' רש"י ובין לפי' התוס' בביצה הנ"ל א"כ הדרא קושי' לדוכתי' אמאי אין עכו"ם נאמן אך בס"ק ב' שם כ' ליישב דמש"ה ל"מ עדות עכו"ם מסלפ"ת אף דבאי' דרבנן מהימן היינו היכא דלא הוי דשיל"מ אבל היכא דיכול להמתין ת' ימים אף באי' דרבנן א"נ וכה"ג כ' הט"ז ס"ק ד' דמש"ה ל"מ ס"ס כו' משום דהוי דשיל"מ כו' וכ' דלכאורה מבואר מד' הרמ"א באו"ח סי' תקי"ג להיפך שכ' שם ס' בעכו"ם שהביא ביצים ביו"ט ראשון ומסלפ"ת שנולדה מאתמול דסומכין עליו משום דלא הוי רק אי' דרבנן והרי ביצה שנולדה ביו"ט הוי דשיל"מ ואפי"ה נאמן העכו"ם משום דל"ה רק אי' דרבנן כו' אמנם אין זה סתירה כלל דבאמת רוב ביצים המובאים לפנינו נולדו מאתמול אך דרובא ל"מ משום דהוי דשיל"מ כו' ומש"ה מהני התם עדות עכו"ם דל"ש להחמיר משום דהוי דשיל"מ כיון דכל ענין החומרא דלא סמכי' ארוב אינו אלא מטעם זה דהוי דשיל"מ וכבר עשה את פעולתה לגרע כח הרוב ע"כ אין לנו להוסיף עוד חומרא בשביל זה לומר דגם עכו"ם לא יהי' נאמן במסלפ"ת משום האי חומרא ע"כ מהני שם עדותו משא"כ בנ"ד דהא דל"מ הרוב הוא מדינא דיש לנו לחוש להמיעוט כו' לכך לא מהני עדות העכו"ם במסלפ"ת אף דל"ה רק אי' דרבנן משום דהוי דשיל"מ דחשיב כמו אי' תורה כו' והאריך בזה ועי' בטוב טו"ד שם סי' ס"ח ובערוגות הבושם ס"ק ד' שכ' נמי כן ליישב קושי' הנ"ל משום דהוי דשיל"מ כו' ולא ראו ד' הישוי"ע הנ"ל שכבר הקדימו בזה וכ' נמי להקשות מד' הרמ"א באו"ח הנ"ל וכ' ליישב דש"ה דאיכא ג"כ סברא דרוב ביצים מקודם יו"ט הם כמ"ש הר"ן והמ"מ רק דהר"ן מפקפק דאין לסמוך על רוב בזה משום דהוי דשיל"מ א"כ כשנצרף עוד אמירת עכו"ם במסלפ"ת מהימן כיון דאיכא תרתי רובא וגם מסלפ"ת כו' ואח"כ הק' מד' הרמ"א באו"ח שם סי' תקע"ו סעי' ג' שפ' דעכו"ם מסלפ"ת נאמן שלא נלקט היום ולא ניצוד היום הרי מפורש דדעתו דבכ"מ מהימן עכו"ם מסלפ"ת ואף דהוי דשיל"מ והדבר צ"ע דכיון דאין סומכין עליו באי' דאורייתא מכ"ש דאין לסמוך עליו בדשיל"מ דמחמירינן בו יותר מבשל תורה בכמה עניינים ע"כ קושי' והביא ד' הפר"ח סי' ס"ט שפ' דמסלפ"ת לא מהימן כלל ואף באי' דרבן וכ' דאף שאין לנו אלא ד' הש"ע דס"ל דמהימן בדרבנן מ"מ בדשיל"מ נ' דיש להחמיר שלא להאמינו כו' עכ"ד ובחידושי רע"א כ' ליישב קושי' הנ"ל דצ"ל כיון דשורש אי' הוא מדאורייתא ל"מ מסלפ"ת ודלא כמהרש"ל שהביא המג"א באו"ח סי' תקי"ג שכ' להקל בעכו"ם המסלפ"ת שהביא ביצים ביו"ט אחר שבת דאף דגוף האי' הוא מדאורייתא מ"מ החשש הוא רק מדרבנן מטעם דשיל"מ דמד"ת אזלי' בתר רובא והכי מוכח מד' הרמ"א לקמן סי' שמ"ו כו' והוא מפסקי מהרא"י סי' ק"ל שכ' דבעזים שדרך שחולבות בלא ולד לא סמכי' אמסלפ"ת כו' יש לעי' דהא הך כללא דאין מסלפ"ת נאמן זהו דוקא בדאורייתא או בדרבנן באתחזק אי' אבל בדרבנן ולא אתחזק נאמן ואלו הכא בעזים כו' מדרבנן הוא דהחמירו בזה לומר סמל"ח כו' וכיון דמדרבנן הוי פו"פ וליכא חזקת אי' אמאי אין מסלפ"ת נאמן וצ"ל כיון דאי' בכורה הוי דאורייתא אף דהחשש הוא רק דרבנן מ"מ ל"מ מסלפ"ת והמהרא"י אזיל לשיטתי' דפ' בסי' ע"ט בקונה מעכו"ם ביצים ביו"ט אחר השבת דל"מ עכו"ם מסלפ"ת כו' אף דמ"מ מה"ת הוי רוב דנולדו כבר אלא מדרבנן אסור דהוי יל"מ מ"מ אין מסלפ"ת נאמן כיון דעיקרו דאורייתא וכיון דהרמ"א פ' כהתה"ד בעזים חולבות ממילא מוכת דבעיקרו דאורייתא והחשש דרבנן אין מסלפ"ת נאמן דלא כרש"ל והתי' על המג"א דאזיל בשיטת רש"ל כו' וא"כ אמאי בעזים חולבות אין מסלפ"ת נאמן ע"כ קושי' וכן הק' בתשובה סי' ל"ז והניח בצ"ע וכן הק' בד"ח שם סי' ד' והאריך בזה ועי' בהיד החזקה שם סי' י"ב שכ' נמי כהחידושי רע"א דאף