יד אליעזר חלק א רסז

מד' הראב"ד פי"א מהל' מעשר הל' י"ג כו' ועוד הק' מד' המחבר באו"ח סי' תצ"ז סעי' ג' שפ' דס' מוכן מותר ביו"ט ב' כו' משום דהו"ל ס"ם כו' וכ' ליישב והאריך בזה

סימן ו כ' הש"ך בדין י"ט דאע"ג דסד"ר לקולא אי כשהס' נפל הוי מדאורייתא אע"ג דבתר הכי מחגלגל הדבר להיות אי' דרבנן לא מקרי סד"ר ועפ"ז מיישב הד"מ סי' נ"ז קושי' הב"י שם על מה דאסר ר"י ס' דרוסה שנתערבה באחרות כל התערובות דאמאי אין החערובות מותר מכח סד"ר והשיב דל"ק דודאי היכא דעיקר הס' הוא באי' עצמו ומצד עצמו הוא אי' דרבנן הולכין לקולא אבל היכא דמצד עצמו הוא ספד"א אלא שמצד אחר בא לו שהוא אי' דרבנן הואיל ונתערב כו' לא מקרי סד"ר וכ"כ הפר"ח ס"ק ח' והביא ד' הד"מ הנ"ל וגם הביא ד' מהריב"ל ח"ג שכ' בהמה שנמצאת ס' טרפה ונתבשלה והכלים עברו עליהם מעל"ע וכלים שאינן ב"י לא אסרו אלא לכתחלה מד"ס ל"א להתיר לבשל בכלים משום דהוי סד"ר ולקולא וכ"כ המשל"מ פ"ד מהל' בכורות הל' א' כהש"ך והפר"ח וכ' הש"ך והפר"ח דא"ל מהא דאמרי' לקמן סי' קי"א באי' דאורייתא שנפל לב' קדירות ויש בקדירה רוב בענין שהוא מותר מה"ת אע"ג דמדרבנן אסור הו"ל ס' שא"י באיזה קדירה נפל סד"ר לקולא וי"ל דשאני התם שאין הס' מצד עצמו אסור מה"ת שהרי הקדירה מותרת לגמרי שהיא של היתר אלא שיש ס' אם יש בה אי' כלל והלכך אמרי' נהי דיש בה אי' מ"מ מה"ח בטל ברוב וא"כ לא הוי אלא סד"ר דכיון שאפשר שאין כאן אי' כלל א"כ הס' בא לו מצד עצמו הוא מדרבנן משא"כ הכא דא"א לומר שמא אין חשש אי' כלל דהא ודאי יש בתערובות זה ס' טרפה עכ"ד ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק י"ט מה שהק' ע"ז מלעיל סי' צ"ח בנתערב ונשפך דידוע שיש כאן אי' ואפי"ה מתירין מטעם סד"ר והניח בצ"ע וכן הק' בשעה"מ פ"י מהל' מקואות כלל ו' וכ' דעיקר קושי' הש"ך והפר"ח ליתא דמעולם לא כ' דכל דמצד עצמו הוא סד"א כו' ל"א סד"ר לקולא אלא דוקא כההיא ס' דרוסה דאם היינו יודעים שהי' ודאי דרוסה הי' כל העדר אסור בודאי אלא שאנו באים עכשיו להתירו מכח שנאמר דעיקר אי' מעיקרא הי' בס' ועתה שנתערב דאי' מדרבנן הוי סד"ר אהא הוא דאיכא למימר דכיון דמעיקרא נאסר מכח סד"א חזר איסורו כודאי ושוב הס' אינו חוזר וניעור להיות ניתר אח"כ מכת סד"ר משא"כ בההיא דב' קדירות וההיא כו' דנשפך דעיקר הס' לא חלו בו. ידים אלא מכת התערובות בשעה שנפל לקדירה שהרי מקודם הי' האי' מבורר אצלינו ועיקר הס' הוא על החערובות כיון שיש בו רוב היתר הו"ל סד"ר ולקולא שהרי אין אנו באים לעשותו סד"ר מכח האי' דבאי' אין בו ס' כלל אלא הס' הוא בתערובות ובתערובות מיהא הא איכא סד"ר עכ"ד ועי' בעצ"ל שכ' ליישב קושי' הפרמ"ג מהא דנשפך עפ"ד הט"ז לעיל סי' ק"ז ס"ק ד' כו' וכ' דאפשר שזהו כונת המנח"י שהביא אח"כ אך חמה דאמאי לא הביא ד' הט"ז דמפרש שם להדיא כן דשם הס' בביטול הוא כו' והאריך בד' הפרמ"ג ועי' בב"י סי' כ"ז שכ' נמי כהשעה"מ ליישב קושי' הפרמ"ג וכ' דזהו בעצמו הטעם שס' א' בגופו וס' ב' בתערובות לא מחשב לס"ס ואין מתירין ג"כ מכח סד"ר דמדאורייתא ברובא בטל והיינו ג"כ כיון שמתחלה נאסר מס' תורה נעשה כודאי אי' והביא ד' מהריב"ל שכ' נמי דזה תליא בפלוגתא דר"ח ור"י לענין ס' א' בגופו וס' ב' בתערובות כו' והאריך בזה ועי"ש עוד בשעה"מ שכ' שיש לו ראי' לדין זה של הד"מ והש"ך והפר"ח הנ"ל מיומא נ"ה ב' כו' דפריך ומי חיישינן כו' וקשה דלו יהי' דניחוש שמא מת להיות אי' דרבנן לא חשיב סד"ר אלא דוקא בבאו זה אכתי הו"ל סד"ר דמדאורייתא כבר נתבטלו ברובא ואין כאן אלא אי' דרבנן דמטבע חשיב ולא בטל וכיון דאינו אלא ס' שמא מת הו"ל סד"ר אלא משמע כיון דמצד עצמו אסור מה"ח אלא שמצד אחר בא לו שהוא מדרבנן לא חשיב סד"ר וכההיא דס' דרוסה שנתערבה עכ"ד עוד הק' הפר"ח ע"ו מהא דקי"ל ביצת ס' נבילה מותרת כגון ביצת תרנגולת שיש בה ס' בשחי' אף דע"י גלגול הוא דרבנן די"ל דש"ה שהם ב' גופים נפרדים כו' ומש"ה אסרינן התרנגולת ושרי' הביצה אבל גבי ס' דרוסה היא עצמה אית בה סד"א אלא שמצד התערובות אנו רוצים לחזור ולהתיר מה שאסרנו וכן בנדון מהריב"ל הס' טרפה עצמה אסרנו משום סד"א ואח"כ אנו באים להתיר פליטת עצמה מצד אחר אינו בדין ועוד שהרי הכלים עצמם בו ביום נאסרו מחמת סד"א ואח"כ אנו באים להתירם, מצד אחר בכה"ג לא נדונם בסד"ר לקולא עכ"ד ועי' בב"י שם שהשיג עליו על חי' הא' כו' וכ' ליישב קושי' הפר"ח דלפמ"ש הא ע"כ הביצה נגמרה קודם שחי' וא"כ עדיין לא הי' בה אי' תורה מעולם וא"כ בא הס' אחר שנעשה דרבנן ולכך מותר בס' והביא ד' הפרמ"ג מ"ש נפ"מ בין ב' החי' של הפר"ח והשיג עליו ועי"ש עוד בשעה"מ שהביא קושי' חכם א' שהק' על הד"מ והש"ך והפר"ח מהא דכ' הרי"ף והרא"ש בפ' כ"ש בפלוגתא דמר עוקבא ושמואל גבי אתבקעו וז"ל וכיון דלא אפסיקא הלכתא לא כמר עוקבא ולא כשמואל עבדי' לחומרא דהו"ל סד"א וה"מ למכלינהו בעינייהו אבל אי משתכחי בהדי בשולא ולא נתבקעו כיון דאי' חמץ במשהו דרבנן לא אמרי' כו' דהו"ל סד"ר לקולא עכ"ל הרי אע"ג דהחטין מצד עצמן אסורין הן מכח סדר"א אפי"ה כי נתגלגל להיות אי' דרבנן לענין תערובות חשיב סד"ר ע"כ קושי' וכ' מתחלה ליישב עפ"ד הפר"ח הנ"ל שכ' דכל שהן ב' גופים נפרדים אסרי' התרנגולת ושרי' הביצה וא"כ ה"נ ב' גופים הן החטין והתבשיל והלכך שרי' התבשיל ואסרי' החטין ואח"כ דחה זה ממ"ש הפר"ח אח"כ וכן בנדון מהריב"ל כו' התם שאני דהס' טרפה עצמה אסרנו משום סד"א ואח"כ באנו להתיר פליטה עצמה מצד אחר אינו ובדין כו', וא"כ ה"נ דכותי' גבי חטין הנמצאין בתבשיל כיון דהחטין עצמן אסרנו משום סד"א ואח"כ באנו להתיר פליטתו מצד אחר אינו בדין וכ' אולם לטעם אחר שכ' הפר"ת דהא דמהריב"ל שאני דהכלים עצמן בו ביום נאסרו מחמת סד"א ואח"כ אנו באים להתיר מצ"א בכה"ג ל"א סד"ר לקולא ניחא שפיר דמטעם זה משום היתר פליטתו לא חשוב כגוף א' אלא כב' גופים נפרדים וכ' אמנם לפמ"ש שלדעת ה"ה בדעת הרמב"ם אפי' בב' גופים נפרדים כההיא דעירב בתרומה ס' טמאה אמרי' כיון דנאסר מכח ס' חזר איסורו כודאי ותו לא חשיב סד"ר קשה טובא שהרי דין תבשיל שנמצאו חטין שאינן מבוקעין שכ' הרי"ף והרא"ש והרמב"ם פ"ג מהל' חו"מ הל' ח' כו' וכ' דע"כ ל"א דאם נתגלגל הדבר אח"ז כההיא דעירב בתרומה וכההיא דס' דרוסה דקודם שנתערב הרי נאסר מכח סד"א והלכך חזר אי' כודאי וכי נתגלגל הדבר אח"כ להיות אי' דרבנן לא חשבי' לי' ס' כלל משא"כ בההיא דתבשיל שנמצאו בו חטין שאינם מבוקעים דהסד"א דהיינו החטין והסד"ר דהיינו התבשיל באו כאחד והלכך אסרו החטין מכח סד"א והתירו התבשיל מכח סד"ר כו' וכ' דלפ"ז בדין ביצה אף ה"ה מודה דהתם נמי באו שניהם כא' דמיד שנאסר התרנגולת מכח סד"א הותר הביצה מכח סד"ר כו' דע"כ לא כ' הרי"ף והרא"ש אלא דוקא גבי תבשיל שנמצא בי' חטין שאינן מבוקעות ומטעמא דב' ספי' באו כא' אמנם אם נפלו חטין שאינן מבוקעות לתוך התבשיל אף הרי"ף מודה דהתבשיל אסור