יד אליעזר חלק א רנט

מיני' לכל התורה דספי' מותר ועי' במהרי"ט שם מה שהק' על הרמב"ן כו' וכ' ליישב דכי שרי רחמנא ס' ממזר לגמרי שריא מתורת ודאי ולא מס' ונפ"מ שיהא מותר בבת ישראל ובממזרת בב"א אף דהוי תרתי דסתרי כו' ועי' בשיש שם פ"א מה שהק' עליו והאריך בזה ועי' בפר"ח שם מה שהק' עליו והאריך בזה וכ' אח"כ ליישב דאצטריך קרא לס' ממזר הבא מא"א שנתגרשה ס' גירושין דאית לה חזקת אי' דבעלמא כה"ג אסור והכא שריא רחמנא כו' עכ"ד ועי' בפ"י בקידושין שם שכ' דהא דכ' רחמנא ס' ממזר להתיר היינו אפי' היכא דאיכא רובא לאיסורא כו' וכ' ראי' דכי היכא דכ' רחמנא להתיר ס' ממזר אפי' היכא דאיכא חזקה א"כ ה"ה אפי' היכא דאיכא רובא כו' והאריך בזה וכ"כ בעצי ארזים באה"ע סי' ד' ס"ק מ' כהפ"י ומיישב בזה ד' השה"ג בפ"ק דכתובות והאריך בזה ועי' בבית מאיר שם סעי' כ"ו שכ' נמי כהפ"י הנ"ל והאריך בזה ועי' בש"ש שם שהשיג על הפ"י וכ' דודאי היכא דאיכא רובא אזלי' בתרי' אף בס' ממזר כו' ואף הפר"ת נמי לא מיירי מחזקה גמורה דכל היכא דאיכא חזקה גמורה ה"ל ממזר ודאי אלא מיירי בס' גירושין באופן דחזקת א"א איתרע וס' זה אסור מה"ת משום דאיקבע אי' וכמ"ש הרמב"ם פ"ו משגגות כו' וא"כ שפיר ד' הפר"ת דמשכחת ס' ממזר מס' גירושין דכה"ג בעלמא אסור משום דאיקבע אי' ובס' ממזר מותר אבל היכא דאיכא חזקה ודאית שלא נתגרשה או רובא כה"ג לאו ס' הוא כו' והאריך בזה ובד' מהרי"ט הנ"ל ובפ"ב שם כ' דאצטריך למשרי ס' ממזר בנתערב במחבואה ממזר בולד כשר דכה"ג בעלמא אסור דאיקבע אי' ובממזר ספי' מותר והביא ד' המשל"מ פט"ו מהל' א"ב שכ' דאע"ג דס' ממזר שרי מ"מ ממזר שנתערב לא שרי כיון דכה"ג מביאין א"ת ובס' אין מביאין א"ת והשיג עליו דמה בכך דמביאין א"ת כיון דמידי ספי' לא נפקא והתורה אמרה כו' ולא ממזר ס' וזה ס' הוא כו' והאריך בזה ועי' בהיד החזקה סי' א' מ"ש ע"ד מהרי"ט הנ"ל והאריך בזה ובסי' ב' שם מ"ש ע"ד הפ"י הנ"ל והאריך בזה יעוש"ה ועי' בפלתי שם שכ' דאצטריך קרא היכא דס' ממזר נשא לבת ישראל והולידה בת ונשאת לכהן ויש כאן ס' אם הולד כשר לכהונה כו' וגילתה התורה כו' ולא ס' כו' והרי הוא מותר לגמרי ואף בנו הנולד מבתו ג"כ אינו בכלל הס' ועבודתו כשרה כו' והאריך בזה ועי' בב"י שם מה שתמה עליו כו' והאריך בזה ועי' בגינת וורדים כלל ז' שכ' ליישב דאצטריך קרא בממזר אף דאיכא בממ"נ אי' כו' והאריך בזה ועי' במלא הרועים שם אות כ' שכ' דהא דס"ל להרמב"ם מדרבנן לחומרא דוקא בס' המקרה כו' כגון חתיכה ס' של תלב ס' של שומן דהס' ההוא אינו ס' קבוע כ"א שקרה פעם אתת בחתיכה א' כו' בזה הקילה התורה כו' אבל בס' קבוע שהוא קבוע תמיד כו' והוא כולל לכל העולם כו' בזה לא מקילין בספי' כגון ביום השבח ביהש"מ כו' ומיישב בזה ד' הרמב"ם שלא תקשה עליו מס' ממזר כו' והאריך בזה ובס"ק י"ד שם מ"ש ליישב קושי' הנ"ל והאריך בזה ועי' עוד בהגהות מלא הרועים ביומא פ"א ב' מ"ש בזה ועי' בכפ"ת שם מה שהק' על המהרי"ט והפר"ח הנ"ל ומ"ש ליישב בכונת רבא בהא דס' ממזר מותר מה"ת כו' ועי' בשעה"מ שם מה שהק' עליו והאריך בזה ועי' בקונטרס הספי' שם סעי' א' מ"ש ליישב ד' דבא כו' והאריך בזה ועי' במלא הרועים שם אות ח' מ"ש ליישב ד' רבא והאריך בזה עוד הק' הרשב"א והר"ן שם על הרמב"ם וז"ל דא"כ א"ת למ"ד לא בעי חתיכה משתי חתיכות היכי משכחת לה והא ספי' מותר לכתחלה ואשם היכי מחייב ואע"פ שסתם מתני' דפ' כל היד כמ"ד דבעי חתיכה מב' חתיכות הא תנא דברייתא לא בעי חתיכה מב' חתיכות ואי נימא דבהאי דינא פליגי אי ספי' דאורייתא אסור או לא ולתנא דברייתא שתוקי אסור לבא בישראל אין אלו אלא ד' תימא עכ"ל ועי' במהרי"ט שם שכ' ליישב דאכתי איכא למימר בהא פליגי דלר' אליעזר דלא בעי חתיכה מב' חתיכות אי' דאורייתא הוא אבל לרבנן דאמרי היכא דלא נתחזק אי' ליכא א"ת היינו משום דס' אי' רחמנא שריא דאחזוקי אי' לא מחזיקינן כו' ואין דוחק לומר מי לימא דבהא פליגי דודאי במשמעות קראי אלי' הלמד דדריש מקרא דקרי' מצוות ובעי' חתיכה מב' חתיכות דוקא אין אי' מה"ת בספי' אלא כשהוקבע אי' אבל למאן דדריש מסורת דמצות כתיב ומחייב א"ת אף בחתיכה אחת כו' משמע דאפי' בכה"ג קפיד רחמנא אספי' עכ"ד וכ"כ הפר"ח די"ל דודאי בהא פליגי דאם איתא דאסור מה"ת בחתיכה אחת אמאי לא חייבה תורה א"ת נמי בכה"ג אלא משמע דהא בהא תליא דבמידי דאסור מה"ת דהיינו חתיכה מב' חתיכות חייבה א"ת ובמידי דלא אסור מה"ת דהיינו חתיכה אחת לא חייבה א"ת אבל מאן דמחייב א"ת אף בחתיכה אחת ודאי ס"ל דכל ספי' אסורין מה"ת אלא דלא כותי' עכ"ד וא"כ ס"ל להרמב"ם דבעי' חתיכה אחת מב' חתיכות דאתחזק אי' ואיקבע אי' ועי' בס' חידושי מהרשד"ם אות ס' ענין ספי' דאורייתא שכ' ליישב עפ"ד מהרי"ט ופר"ח את הספרי דיליף דטרפה פטור מן המתנות כו' והאריך בזה ועי' בכפ"ת שם ובדברי אמת שם ובשעה"מ שם ובב"י שם ובחמדת שלמה בפחת השער מ"ש בד' פר"ח הנ"ל והאריכו בזה יעוש"ה ובאמת לק"מ על הרמב"ם מא"ת וכמ"ש בקונטרס הספי' שם סעי' ג' דשאני א"ת משאר אי' דבהא הוי לחומרא משום דאם אמר לבו נוקפו חייב א"ת כו' והביא ד' הירושלמי פ' האשה רבה דאיתא ב' או' נתקדשה כו' א"ל ר"י לא תגמינה לחלבין שכן אפי' אמר לבי נוקריני מביא א"ת דאינו דומה לשאר ספי' ולק"מ קושי' הרשב"א כו' עכ"ד ועי' בציון ירושלים שם שכ' נמי כן ליישב קושי' הרשב"א הנ"ל וכ' דנ' דזה דוקא למ"ד דאף בחתיכה אחת מביא א"ת שפיר שייך לומר דמביא א"ת משום דלבו נוקפו אבל למ"ד דאינו חייב אלא בב' חתיכות א"כ חזינן דלא משום דלבו נוקפו חייבה תורה א"ת רק משום דאתחזק אי' או איקבע אי' א"כ לאו משום דלבו נוקפו דהרי בחתיכה אחת לא חייבה התורה אף דשייך לבו נוקפו וכ' ומיהו קושי' הרשב"א ממ"נ מיושב דלמ"ד אחת מב' חתיכות אין ראי' דהא זה הוי איקבע אי' או אתחזק אי' ואין ראי' לשאר ספי' בלא אתחזק ואיקבע ולמ"ד חתיכה אחת משום דלבו נוקפו ומיישב בזה ד' רש"י בכתובות כ"ב ב' ד"ה באו' ברי לי כו' מקושי' הר"ן שם יעוש"ה. עוד הק' הרשב"א והר"ן על הרמב"ם מהא דאמרי' בחולין י"א דאזלי' בת"ר משבירת עצם בפסח ודכותי' כו' וניחוש שמא ניקב קרום של מות אלא דאמרי' זיל בת"ר ואם איתא מאי ראי' לרובא דעלמא דאתחזק אי' דהא הנהו אפי' לא אזלי' בת"ר שרי דס' טריפות נינהו וכל ס' אי' רחמנא שריא א"ו דמאי דאמרי' דס' דאורייתא לחומרא דבר תורה ולא מדבריהם עכ"ל ועי' במהרי"ט בתי' ה' ובפר"ח שם שכ' ליישב דכי שריא רחמנא לספי' היינו כשלא נתברר כגון חתיכה ס' חלב ס' שומן שאין בידו לבררו אבל ס' דסמי' בידי' לברורי ולבדוק אם יש בו טריפות כי האי ס' לא שרי רחמנא ותדע דהא איכא מ"ד בכריתות דטעמא דמ"ד חתיכה מב' חתיכות דב' חתיכות אפשר לברר אי' חתיכה אחת א"א לברר אי' ואע"ג דלא קי"ל הכי אלא כאידך טעמא דאיקבע אי' מ"מ אף לההוא טעמא ס' דיכול לברורי לא יכניס עצמו בס' אי' ולא שרי' אלא דומיא דחתיכה אחת דא"א לברר אי' עכ"ד ודבריהם תמוהים