עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › יד אליעזר חלק א

יד אליעזר חלק א רנא

Yad Eliezer part 1 251 · יד אליעזר חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

הרבה בזה ופ' דבס' טרפה דיש להקל בקבוע בס"ס אבל אם בחנות האחת ס' נבלה נ' דתליא במחלוקת הפוס' אי מהני ס"ס במקום חזקה כו' ומ"ש בסוף הס' בנעילת שערים סי' ג' מ"ש והאריך בזה ובסי' ז' שם מ"ש באם הי' אי' דרבנן בקבוע אי הוי כספי' דרבנן לקולא או לא כו' והאריך בזה יעוש"ה עוד כ' הפרמ"ג שם להסתפק אי אזלי' בתר חזקה גבי קבוע אי נימא כיון דגלי לן קרא דבקבוע לא אזלי' בת"ר א"כ ה"ה דלא אזלי' בתר חזקה כו' א"ד היכי דגלי גלי כו' עכ"ד ועי' בחו"ד בחידושים שם שכ' בפשיטות דלא אזלי' בחר חזקה בקבוע ומד' הרמב"ן הנ"ל שהביא הר"ן בגיטין ס"ד שחולק על התוס' וס"ל דמדינא אסורות כל הנשים לו וכ' וז"ל ומה שלכ"ע מותרות הנשים להנשא הוא משום שיש להם חזקת פנוי' משא"כ לדידי' אסורות הנשים שיש קרובות שאין חזקת הקרובות מועלת כאן משום שאין באין לפנינו לדין כו' עכ"ל מוכח דס"ל דבמקום שיש חזקה להתיר לא מהני דין קבוע לאסור וכן ראיתי בב"י שם סי' ד' שכ' להוכיח כן מד' הרמב"ן וכ' אבל לפ"ד התוס' שכ' מהך קושי' דלמה אין הנשים אסורות לכ"ע דאין זה מדינא אלא מקנסא מוכח דס"ל דאף במקום חזקה אסור קבוע וכ' אך לפ"ז יהי' ד' התוס' אלו סותרים למ"ש בפסחים ט' ב' גבי ט' ציבורים שהק' על רש"י שפי' דהבעיא הוא לענין בדיקה דהא הבית הוא בחזקת בדוק הרי מוכח דס"ל במקום חזקה אין קבוע מועיל וכדעת הרמב"ן וכ' דאפשר לדחוק בד' התוס' נזיר ולומר דגם הם מודים לזה דאזלי' בתר חזקה רק שהק' דהא ע"כ ס"ל לר"י דאין חזקה מועיל כאן דאל"כ למה אסורות למקדש העמיד הקרובות בחזקת פנוי' ולא ס"ל כסברת הרמב"ן דמשום שאין באין לפנינו לדין דלא יועיל חזקה שלהם ולכן הוצרכו לומר דאין זה מדינא אלא מקנסא וא"כ שפיר י"ל דגם ר"י ס"ל הכי ומ"ש דלכך אין אסור מדינא משום שאין האי' ניכר ולא כ' משום חזקה לרווחא דמלתא כ"כ ולפי האמת גם משום הך טעמא אין זה מדינא וכיון שמד' התוס' דפסחים מוכח להדיא כן ואף שיש לדחוק ולחלק בין אם החזקה הוא בקבוע עצמו כגון שאר נשים שבתערובות דבזה לא מועיל החזקה למחשבי' בודאי היתר אלא כספק השקול משא"כ חזקת הבית שעומדת בחזקתה אין הס' אוסרו מ"מ כיון דהרמב"ן כ' בפירוש דמהני חזקה ופשט ד' התוס' דפסחים מורין כן למה נשווי פלוגתא בין הפוס' בכדי כיון שיש ליישב ד' התוס' דנזיר וכ' ומהך סוגיא דספ"ק דיבמות כו' דחוששין לקידושין משום דוכתא דקביעי י' שבטים משמע קצת דחזקה אין מועיל דא"כ למה חוששין לקידושין העמיד האשה על חזקת פנוי' אך לפמש"ל דהא דמסיק שם דעשאום כעכו"ם גמורים מוכח דאין זה קבוע דאורייתא רק הוא חששא דרבנן ולחומרא לבד א"כ א"ש דבאמת במסקנא אזלי' בתר חזקה וכמ"ש עכ"ד ועי' בשערי תורה שם פרט ד' שהביא ד' הפרמ"ג והחו"ד הנ"ל וכ' דלפמ"ש התוס' בנדה י"ח א' ד"ה אחר דבט' חנויות איכא חזקה כנגד הרוב דבהמה בחזקת אי' עומדת קשה אמאי בקבוע הוי ס' השקול נימא כיון דאמרת דהוי כמעמ"ח והוי ס' השקול נוקי בחזקת אי' ויהי' ודאי אי' דחזקה הוא כודאי ונפ"מ טובא בין ודאי לס' עי' סי' ק"י סעי' ז' ולכאורה מוכח כו' כהחו"ד דלא מהני חזקה בקבוע וכ' דדין זה הוי ספי' דדינא עוד כ' שם להשיג על הפלתי לעיל סי' ס"ג ס"ק ג' שכ' דבט' חנויות ליכא חזקה כו' מד' התוס' הנ"ל ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק כ"ב שהשגתי נמי כן על הפלתי מד' התוס' הנ"ל ועי"ש עוד בשערי תורה מ"ש ליישב קושי' הש"ש שמעתא ד' פ"ג על התוס' הנ"ל ומ"ש דאמאי נקטו הש"ס וקמאי ט' חנויות כו' דאחת מוכרות בשר נבלה ואמאי לא נקטו גם באחת מוכרות בשר טרפה כו' והאריך בזה יעוש"ה. עוד כ' הפרמ"ג שם להסתפק אי אזלי' בתר קורבא בקבוע כו' מי נימא כיון דקבוע לא אזלי' בת"ר כ"ש בתר קורבא א"ד ל"א כו' עכ"ד ובחו"ד שם כ' בפשיטות דלא אזלי' בתר קורבא בקבוע ועי' בפלתי ס"ק ז' שכ' נמי להסתפק בזה והביא קצת ראי' לזה מנזיר י"ב הנ"ל דאמר התם כו' דאסור בכל הנשים שבעולם כו' משום דה"ל קבוע כו' וקשה אותה עיר שהשליח שוכן בה יאסרו הנשים ואידך יהי' מותרים דהא הם קרובים לשליח משארי נשים שבעיירות אחרות ואזלי' בתר קורבא דקורבא דאורייתא ועכצ"ל הואיל דחדית לן רחמנא דקבוע דוחה רוב ורוב עדיף מקורבא אף לקורבא דוחה ולא אזלי' בתר קורבא כלל ומידי ספי' לא נפקא עכ"ד ועי' בגליון מהרש"א והנה ראי' זו אינה אלא לפי שיטת הרמב"ן הנ"ל דס"ל דמדינא אסור משום דה"ל קבוע אבל לפ"ד התוס' הנ"ל דלאו מדינא אסור אלא משום קנסא ליכא ראי' וכ"כ הב"י שם סי' ה' אך כ' דלפמ"ש האחרונים דהך חזקה דשליח עושה שליחותו לא ברירא כאן דאין ביד השליח לקדש דשמא לא תתרצה האשה להתקדש א"כ י"ל דכאן אין ראי' לומר דמסתמא מעיר הקרובה דשמא שם לא מצא אשה שרוצה להתקדש ועכצ"ל דלכך אסור משום דבכל העולם א"א לומר שלא ימצא איזו אשה שתרצה להתקדש וא"כ אין כאן קורבא כלל ואח"כ האריך בד' הגמ' ב"ב כ"ד א' בהא דאמר אביי כו' דם הנמצא בפרוזדור כו' ומסיק דהך דינא אי אזלי' בתר קורבא בקבוע הוי ספי' דדינא וצ"ע עכ"ד ועי' בתשובות בית אפרים חאה"ע סי' י"א שכ' דקורבא מהני בקבוע והביא ראי' לזה ממתני' פ"ג דערלה והובא בקידושין ל"ט א' ספק ערלה בארץ אסור כו' ופי' הר"ן שם וז"ל כגון שבתוך הגן יש נטיעות של ערלה ונטיעות של היתר ופירות נמכרין חוצה לו בפתח הגן וקא' דבארץ אסור דכיון שעל פתח הגן הן נמכרין מוכחא מלתא דמפירות הגן הם וליכא אלא חד ספי' עכ"ל משמע שאלו לא הי' זו דנמכרין על פתח הגן הו' כאן ס' שמא מכרמים אחרים וא"כ קשה אמאי לא ניזל בת"ר דכרמים של היתר דעדיף מקורבא וע"כ לומר כיון דהם נמכרין על פתח הגן עדיין לא פירש ממקום קביעתו והוי כמעמ"ח ואפי"ה מטעם דקורבא אסרי' לי' ואמרי' דמכרם זה בודאי הם ואין כאן רק ס' אתר וכ' אך המרדכי בסוף הפ' מפרש מתני' דערלה מיירי שאין שם שום כרם של היתר סביבותיו ואפי"ה הוי ס' ערלה כיון שנמכרין חוצה לו ובסוריא שרי כו' דלא ס"ל כן והק' עליו ואח"כ הביא ראי' מד' הראב"ד פ"י מהל' ע"ז דאזלי בתר קורבא בקבוע כו' ודחה זה ואח"כ הביא ראי' מד' המרדכי סוף חולין כו' הק' ר' משולם לר"ב הא דאמרי' חורי הנמלים כו' דאזלי' בחר קורבא בקבוע ואח"כ דחה זה והאריך הרבה בזה ומשמע דדעתי' דאזלי' בחר קורבא בקבוע יעוש"ה:

ה] ולענין היכא דאיכא רוב חנויות דמוכרות בשר שחוטה וחנות אחת המוכרח בשר נבלה ויש בחנות הזו הרבה בשר נבלה יותר ממה שיש בשר כשר בכל הט' חנויות אי אזלי' בתר רוב המוכרין או בתר רוב בשר הנה החו"ד כאן בס"ק ג' כ' בפשיטות דאזלי' בת"ר המוכרין כו' כיון דהס' הוא מאיזה מוכר נלקח אזלי' בת"ר המוכרין ולא בת"ר בשר עכ"ד וכ"כ בחידושים ס"ק י"א ולעיל בסי' ס"ג כ' החו"ד בס"ק ב' להסתפק בזה כו' וכ' דבשקלים פ"ז מ"א גבי טעות שנמצא בין שקלים לנדבה כ' הרע"ב והתיו"ט דאזלי' בח"ר מעות וכן בפסחים ז' א' גבי תיבה שנשתמש בה מעות כו' אזלי' בת"ר מעות שבציבור וכן בב"ב סוגיא דניפול בנמצא בין ב' שובכות אזלי' בת"ר יונים ולעומת זה יש הוכחה להיפך מאבידה וברוב ישראל חייב להכריז אף דהעכו"ם עשירי טפי ויש להם רוב מעות וכ' לחלק דבדבר שפירש ממילא או אפי' לקחו אדם וא"י מאיזה מקום לקח דאזלי' בת"ר בשר ורוב מעות שבציבור והטעם דהא אם הי' הציבור הגדול של היתר