יד אליעזר חלק א רמט

ומאה כדין תרומה שנתערב כיון דהתרומה מופרשת ואין הקרקע בטילה והא תינח אי נימא דכל קבוע כו' אף שלא נודע מקום הקביעות כו' שפיר דמש"ה אינה בטילה כיון דערוגה אחת היא של תרומה אע"ג דלא ידיע הי מינייהו אפי"ה אין לו דין מדומע לומר דתרומה עולה בק"א כיון דה"ל קבוע אבל אי קבוע שנתערב אין לו דין קבוע כלל הוי מדינא כמו בכל האי' בטלין תד בתרי ה"ה בתרומה דיעלה בק"א כ"נ להביא ראי' קצת דקבוע שנתערב יש לו דין קבוע או מדאורייתא או מדרבנן עכ"ד ובאות י' שם הביא ראי' מהא דפריך הגמ' בגיטין נ"ד ב' ורמי דר' יוסי אדר"י דס"ל בנפלו ונתפצעו שוגג יעלו מזיד לא יעלו מהא דתנן נטיעה של ערלה כו' דמאי קושי' דלעולם אימא דס"ל לר"י כיון דאין מבטלין א"ל אם עירב אסור ולהכי בנפלו ונתפצעו מזיד לא יעלו אבל נטיעה שנתערבה אי נימא דקבוע שנתערב אין לו דין קבוע כלל א"כ אין בו אי' מה"ת אף במחובר ושפיר דלא קנסו בזה אם ליקט אף במזיד אע"כ דקבוע שנתערב אסור מדינא הלכך שייך לומר דאם ליקט במתכוין דקנסו עכ"ד ועי"ש עוד בשערי תורה פרט י' מ"ש והאריך בזה ולהפוס' דס"ל דאף בשאינו ניכר האי' מקרי קבוע יש ליישב קושי' הס' הכריתות הנ"ל מנחל איתן כמ"ש הפרמ"ג שם עפ"ד הרמב"ם פ"ט מהל' רוצח נחל איתן ששוטף בחזקה שמים עוברים בתוכו וא"כ אין אותו מקום ראוי לזריעה וליכא חששא ועוד י"ל קושי' הנ"ל דס"ל להפוס' הנ"ל כמו שכ' בס' לשון לימודים חאו"ח סי' רמ"ג דל"א כל קבוע כו' אלא היכא דשקיל או שפי' בפנינו מהקבוע אבל היכא דלא יצא מתוך הקבוע כגון עיירות דבאפי נפשייהו קיימי אזלי' בת"ר ודאי ודמי לבשר הנמצא דאמרי' כל דפריש כו' עכ"ד והובא דבריו בשעה"מ פ"א מהל' מגילה הל' י"א ומיישב בזה קושי' המ"ק על הר"ן פ"ק דמגילה שכ' ולענין עיירות המסופקות אם הם מוקפות חומה כו' או לא הורו הגאונים שהולכים בהם אחר רוב עיירות שרובן אינן מוקפות תומה כו' דהא קי"ל דכל קבוע כו' והשעה"מ תמה עליו מד' ס' הכריתות הנ"ל אבל הפוס' הנ"ל י"ל דס"ל כהלשון לימודים וכן ס"ל להר"ן לפ"ד הנ"ל ולפ"ד אין ראי' מע"ז הנ"ל דהתם הוי קרקע ועי' בפלתי ס"ק י"ב במוסגר ובס' ארץ צבי חיו"ד סי' כ"ט מ"ש ליישב קושי' הר"ש הנ"ל והאריכו בזה ועי' בחו"ד שם שהשיג על הר"ש דל"ש ביטול קרקע בקרקע דא"כ שדה שאבד בה קבר דמטמא מדאורייתא כו' ניזיל בת"ר ועוד דבהדיא כ' רש"י בגיטין נ"ד גבי נטיעה של ערלה שנתערבה בנטיעות דמחובר לקרקע לא בטל דה"ל קבוע מכ"ש גוף הקרקע דלא בטל עכ"ד הנה ס"ל להחו"ד דכונת הר"ש הנ"ל הוא מטעם ביטול ומש"ה הק' עליו משדה שאבד בה קבר כו' ומגיטין נ"ד גבי נטיעה כו' אבל באמת ז"א וכמ"ש במהריא"ז ענזיל סי' י"ח שם שיש חילוק בין הא דאמרי' כל דפריש מרובא פריש ובין הא דאמרי' דמיעוט בטל ברוב דכל דפריש כו' אנו תולין שאין כאן כלום מן המיעוט אלא כולן מן הרוב אבל הביטול הוא בדבר שאנן ידעי' בבירור שיש כאן מן המיעוט אלא שכך גזרה התורה שיהא המיעוט בטל וכאילו אינו וביטול לא שייך אלא בדברים המטלטלים וראוין להתערב אבל בדברים שאין יכולין להתערב וכ"א עומד בפ"ע ל"ש בי' ענין ביטול כלל כו' ולא עלה ע"ד הר"ש לומר דקרקע של נחל איתן יהי' בטל ברוב שאלו כן לא הי' צ"ל שאינו קבוע מפני שאינו ניכר שהרי לענין ביטול ברוב אין חילוק ואף אי' הניכר במקומו כשרבה עליו היתר בשוגג בטל ומותר כו' אבל כונת הר"ש הוא דאלו לא היתה הקבלה ביד חז"ל כו' דכל קבוע כו' היתה הסברא נותנת דאחר שאמרה תורה אחרי רבים להטות אין חילוק בין פרוש לקבוע דכי היכי דאמרי' בבשר הנמצא ולא פי' לפנינו דחזקתו שבא מאחת החנויות הכשרות מפני שהן מרובות וע"כ אנו או' שאותו האדם שלקח הבשר מאחת החנויות נכנס אל אחת הכשרות שהן הרוב ולא אל הטרפה שהוא מיעוט כך ראוי לנו לומר גם בשעה שאנו רואים כשנכנס אל אחת מהן דודאי נכנס אל הכשרות שהן הרוב דגם בפי' אנו תולים דתחלה נכנס אל אחד הכשרות מפני שאנו תולים הפגישה יותר בחלק מחלקי הרוב מבחלקי המיעוט מה לי פי' בפנינו מה לי שלא בפנינו אבל כך באה הקבלה שכל דבר הקבוע במקומו כשהוא ניכר יהא האחד חשוב כמו הרוב ויהי' כמעמ"ח וכשפי' לפנינו ממקום הקבוע ע"י אדם כו' ונולד הס' במקום הקבוע תשיב האחד כמעמ"ח אבל כשפי' שלא בפנינו ולא נולד לנו ס' במקום קבוע אע"פ שהס' על זמן קדום שהי' אז קבוע כיון שלא הי' אז ידוע למי שמסתפק כבר אבד הקבוע חשיבתו והרי הוא ככל הספי' דאזלי' בת"ר כיון דאמרי' דאי' שאינו ניכר לא חשיב קבוע הדרי' לכללא דאחרי רבים להטות הלכך אם נתערבו החנויות ולא נודע ולא ניכר החנות הטרפה במקומו והלך א' ולקח בשר מאחד החנויות כיון דליכא חשיבות קבוע הולכין אחה"ר ותלי' דבאחת הכשרות נכנס שהן הרוב מפני שאנו תולים הפגישה יותר באחד מחלקי הרוב מבחלקי המיעוט כמו בפי' שלא בפנינו שאין בין זל"ז כלום דליכא חשיבות של קבוע אבל לא יעלה עה"ד לומר שתתבטל החנות הטרפה ולא הבשר שבתוכה כיון שאינם מתערבים ואינם עומדים להתערב כ"ש כשהם של כמה ב"א וזהו תשובתו של הר"ש הנ"ל כו' מפני שלא ניכר האי' במקומו לא מקרי קבוע ואמרי' על כל קרקע שנפגוש בה שהיא מן הרוב שאינה נחל איתן כמו דאמרי' בפי' ואין אנו צריכין לבטל הקרקע של נחל איתן כמו שאין אנו צריכין לבטל מיעוט איילונית ומיעוט בהמות טריפות ומיעוט הנשואות בעולות אבל אנו או' זו הקטנה היא מן הרוב שאינן איילונית וזו הבהמה מן הרוב השלמות וזו האשה מן הרוב שנשאות בתולות כו' וא"כ נסתלקו הקושי' מעל הר"ש הנ"ל דבשדה שאבד בה קבר לאו מדין קבוע אתינן עלה אלא מדין ס"ט ברה"ר ובבקעה בימות הגשמים הוא דמטמא מדאורייתא כו' אבל בבקעה ביהמ"ח דהוי ברה"ר אינו טמא אלא מדרבנן כו' ויתור של ערלה קודם שנטעו הי' דבר המטלטל ומתערב ושייך גבי' ביטול אבל אחר שחבירו נעשה ד"ת ולא בטל והפירות שנלקטו בטלו חשיבותן והוי כמו אגוזי פרך שנתפצעו ולכך רמי החם דר"י אדר"י ואין זה ענין להא דהר"ש הנ"ל כו' והקו' של החו"ד קו' פריכא דחשיבות הנטיעה היא מפני שעושה פירות וכשהיא מחוברת עושה פירות משא"כ בתלושה אבל קרקע בעלמא שהיא עפר הארץ לא שמענו שיהי' ד"ת אדרבה עפר שוה לתבן כו' ובטל לגבי שאר קרקע עולם כו' ואין כונת הר"ש שיתבטל קרקע של נחל איתן ברוב קרקע עולם אלא כונתו דעל כל שדה אנו או' שהיא מן הרוב שאינה נחל איתן ואע"ג דלא פריש כיון דאין לו דין קבוע יש לו דין פריש ואזלי' בת"ר כו' והאריך בזה יעוש"ה ושפיר ד' הר"ש הנ"ל ועי"ש עוד בסי' י"ט ובטוב טו"ד מהדורא תליתאי סי' רי"ב מ"ש ע"ד החו"ד והר"ש הנ"ל והאריך בזה יעוש"ה

ג] והנה המרדכי פ"ק דחולין סי' תקצ"ג הק' דהא עיקר קרא דאחרי רבים להטות בסנהדרין הוא וסנהדרין קבועין הן בלשכת הגזית כו' וכל קבוע כו' וחיי דל"ש לומר כל קבוע כו' אלא היכא דאיכא ספי' לברר הדבר כגון גבי ט' חנויות כו' וא"י מאיזה לקח וכן בט' ישראל ועכו"ם א' ביניהם שא"י על מי זרק אע"פ שבודאי יודע שהיהודי שם ונתכוין לזרוק ביניהם מאחר דעכו"ם א' ביניהם פוטרין לי' אבל אם מתכוין ואמר לאותו ישראל אני מתכוון חייב אע"פ שהעכו"ם עומד ביניהם וה"נ בסנהדרין כיון דיודעין ורואין מי הן המזכין ומי הן המחייבין דין הוא שנלך אחריהן ועוד דאין עושין מעשה בגופן אלא אחר הדבור הנבדל והנפרש מפיהם והוי כבשר הנמצא דאמרי' בי' כל דפריש מרובא פריש עכ"ל והובא בפר"ח שם וכ"כ הרוקח