יד אליעזר חלק א קצ

מדרבנן והאריך בזה והיינו דלא כהפרמ"ג הנ"ל בדעת הרשב"א ועי' בישוי"ע בסי' שאח"ז ס"ק א' שכ' דנ"ט בר ל"ט דאי' אינו אלא מדרבנן והאריך בזה ועי' בס' המנוחה בסוף הס' בבית המנוחה שם שהביא ד' בעה"ג בהל' דם שכ' מדאמרה תורה משרת לאסור טכ"ע דוקא הטעם אסרה תורה ולא ריח וריחא לאו מלתא וכ' דיש לעי' למה בחר הה"ג דוקא אי ילפי' ממשרת טכ"ע ולא כ' סתמא דרק טעם אסרה תורה ולא ריח אף אי ילפי' מגיעולי עכו"ם טכ"ע י"ל כן והביא ד' הפרמ"ג והראש יוסף הנ"ל שכ' דנ"ט בר נ"ט דאי' אינו אסור אלא מדרבנן וכ' דזה תליא אי ילפי' טכ"ע ממשרת או מגיעולי עכו"ם אי ממשרת דמיירי בשרה ענבים במים ושותה המים שם יש במים טעם ראשון שיצא הממש מהענבים ואמרי' רק טעם ראשון אסרה תורה ולא טעם שני אבל אי ילפי' מגיעולי עכו"ם טכ"ע הלא מה שבא בתוך התבשיל הוה נ"ט בר נ"ט בתחלה לכלי מדין בא טעם ראשון ומשם יוצא לתבשיל ובכל זאת הוצרכה התורה הגעלה מוכח דנ"ט בר נ"ט דאי' מה"ת אסור וכ' די"ל דרב ושמואל אזלי בזה לשיטתם דלפמ"ש התוס' בפסחים מ"ד ב' דלר"מ דס"ל דנוטל"פ אסור ואין בג"ע חידוש יליף טכ"ע מג"ע ורב ס"ל נוטל"פ אסור יליף מג"ע טכ"ע ונ"ט בר נ"ט דאי' מה"ת אסור לכן אוסר נ"ט בר נ"ע דהתירא עכ"פ מדרבנן אבל שמואל דס"ל בע"ז ס"ז פר"ש דנוטל"פ מותר וג"ע חידוש הוא יליף ממשרת טכ"ע ונ"ט בר נ"ע דאי' רק מדרבנן אסור ס"ל נ"ט בר נ"ט דהתירא לגמרי מותר דאין עושין גזירה לגזירה והנה הריח קלש יותר מנ"ט בר נ"ט אך לרב דס"ל נ"ט בר נ"ט דאי' מה"ת אסור אוסר גם ריחא אבל לשמואל דס"ל נ"ט בר נ"ע דאי' רק מדרבנן אסיר ס"ל בירושלמי פ"י דתרומות כלוי דריחא לאו מלתא לפ"ז ר"ל דס"ל בע"ז ס"ז כר"מ דנוטל"פ אסור יליף מג"ע טכ"ע ס"ל כרב דריחא מלתא ולדינא קי"ל כר"ש דנוטל"פ מותר ונ"ט בר נ"ט דאי' רק מדרבנן אסור קי"ל בריחא דקלש מנ"ט בר נ"ע דמותר וכ' דא"ל לפ"ז מאי מקשי' מאין צולין ב' פסחים על לוי הרי אמרה תורה שבירה בכ"ח ומוש"ט בכלי נחושת משום פליטת נותר הא הוי נ"ט בר נ"ע ובכל זאת אסרה תורה וה"ה דריחא מלתא בקדשים אך הא דעת הר"ן סוף ע"ז דלא משום פליטת נותר ציותה התורה שבירה ומוש"ט כ"א משום נותר הבלוע בכלי שצריך ביעור ע"י שבירה ומוש"ט וכ"ז שהוא בכלי הוי טעם ראשון אבל טעם שני י"ל דלא אסרה התורה עכ"ד ולפ"ד מוכח דס"ל לבה"ג הנ"ל דנ"ט בר נ"ט דאי' אינו אסור אלא מדרבנן וכמ"ש הראש יוסף והגינת וורדים הנ"ל ומ"ש לדבר פשוט דרב ס"ל נוטל"פ אסור לא נהירא דהא רבא בע"ז ס"ח ב' קא' דמספקא לי' אי ס"ל לרב דנוטל"פ אסור או מותר אך י"ל דכונתו לד' רש"י בפסחים ל' א' ד"ה אמר שכ' דרב ס"ל דנוטל"פ אסור ועי' בתוס' שם ד"ה אמר מ"ש בזה ולפ"ד התוס' אין ראי' מד' רב שם דס"ל נוטל"פ אסור ועי' בשם ארי' ח"א בסוף הס' בתשובות שם סי' ו' שכ' ונ"ט בר נ"ט דאי' אסור מה"ת והביא ד' השואל ת"א סי' רמ"ח דס"ל נמי כן ועי' בד"י סי' תרל"ג וסי' תרל"ט מ"ש והאריך בזה

(י) שבלועים מבשר. עי' ש"ך ס"ק כ"ב שהביא ד' המע"מ סוף ע"ז עמ"ש הרא"ש שם דאם נתבשל בכלי אי' צריכים מעל"ע מבישול אחרון וכ' דמכאן מוכת דס"ל להרא"ש דאמרי' חנ"נ בכל האי' ואשתמיטתי' להטור והב"י ד' הרא"ש ולית נגר ובר נגר דיפרקני' עכ"ד והשיג עליו וכ' די"ל דטעמו דהרא"ש משום דהוי נ"ט בר נ"ע דאי' לכך אע"ג דל"א דנ"נ צריך מעל"ע מבישול האחרון כו' והאריך בזה ועי' בעה"ב ס"ק ז' שכ' דד' המע"מ נכונים ואשתמיטתי' להש"ך ד' הרא"ש פנה"נ ק' שכ' דלשיטת ר"א כו' ניחא ג"כ מה שציוותה תורה להגעיל כלי מדין ב"י כי איך יכשירו יורה גדולה הלא אין בגוים ס' נגד היורה והמים הנפלטים ממנה מתערבים במים שביורה ונו"ט בהם ונעשים כולם חד"א וחוזרים ביורה ולפי' ניחא כי לא נעשו המים כולם נבלה ומעט אי' הנפלט מן היורה חוזר ונבלע בתוכו וחוזר ומגעילו שלית ואותו מעט אי' בעל בס' במים עכ"ל הרי דהרא"ש פ' להדיא דאם לא נ"נ א"צ לשער ס' רק לפי חשבון מה שנפלט ונתערב במים ומה שחזר ונבלע הוא דבר מועט וכשפולט שנית יש בזה ס' וא"כ צדקו ד' המע"מ ראי ס"ד דס"ל להרא"ש ול"א חנ"נ אע"ג דנ"ט בר נ"ע דאי' אסור מ"מ למה צריך מעל"ע מבישול האחרון הא מה שנפלט בבישול וחזר ונבלע הוי דבר מועט כשפולט שנית ובודאי איכא ס' כמ"ש הרא"ש כיון דל"א דנ"נ ואינו אוסר רק לפי חשבון ואיכא ס' נגד זה א"ו דס"ל להרא"ש דנ"נ ומש"ה צריך מעל"ע מבישול האחרון ושפיר ד' המע"מ דלית נגר כו' דמכאן ודאי מוכח דס"ל להרא"ש דאמרי' חנ"נ בכל האי' וכ' דגם הפלתי לא ראה ד' הרא"ש שכ' בפירוש הך סברא כו' והאריך בזה ועי' בישוי"ע ס"ק ז' מ"ש ע"ד הש"ך והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ז (יא) בשר רותח. עי' בעה"ב ס"ק ח' שכ' להסתפק אם הבשר נאסר בהנאה וכ' דלדעת הסוברים דצלי אינו אסור מה"ת א"כ זה לא עדיף מצלי וחם בלא רוטב דינו כצלי דאינו אוסר רק כ"ל כו' ואע"ג דכאן אוסר כולו זהו משום דוחקא דסכינא כו' אבל לענין בישול י"ל דאינו מבשל אך באו"ה מבואר דאסבה"נ ואפשר דס"ל גם בצלי דאסבה"נ כו' והביא ד' הפרמ"ג שס' די"ל דדוקא ע"י דוחקא מבשל ומש"ה כאן בדבר גוש אסור אף בהנאה והא דפכ"ה בלא דוחקא והשיג עליו דדוחקא ל"א רק לענין בליעה ופליטה אבל משום דוחקא אין לומר דמתבשל יותר כו' והאריך בזה יעוש"ה

(יב) בסכין חולבת. עי' בתוי"ק ס"ק ב' שכ' דכל היכי דנקט רותח היינו שהיד סולדת בו כו' ובשבת מ"א א' אמרי' ה"ד יד סולדת כל שכריסו של תינוק נכוית מהן א"כ יש לשער כן כו' והביא ד' הבכ"ש שכ' להחמיר עד שיצא הס' מלבו שאין בו חום כ"כ ותמה על הפוס' שסתמו בזה והביא ד' האו"ה כלל ל"ד דין ד' שהביא ד' הרא"ש בפ' כירה ה"ד יד סולדת בו כל שכריסו של תינוק נכוית מהן וכ' עליו והיינו ג"כ שיד כל אדם בינוני נכוית מהן עכ"ל או"ה וכ' עליו הרי שהמנהג שנהגו בעלי הוראה לשער אם יד סולדת תורה הוא ואין להרהר אחריהם כו' עכ"ד

(יג) אינו ב"י. עי' בעה"ב ס"ק ע' שכ' דאף שהסכין אב"י אם חתכו בהסכין בצלים או שאר ד"ח תוך מעל"ע יש לאסור הבשר אף שאב"י מתשמיש החלב וצריך המורה לשאול ע"ז אם לא חתכו בצלים תוך מעל"ע כי הוא מלתא דשכיחא טובא שחותכין בצלים בסכין כו' והאריך בזה וסיים בצ"ע לענין דינא ואין להקל כזה ועי' בצ"צ חיו"ד סי' ס"ד מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

(יד) אלא כ"ק. עי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק י"ג שהק' בהא דאמרי' בפסחים ע"ה ב' גבי נגע בחרסו של תנור יקלוף כו' והניח בקושי' וכבר קדמו בקושי' זו בפלתי לקמן סי' ק"ה ס"ק י"א והניח בצ"ע ועי' בבית יהודא מ"ש ליישב קושי' זו והאריך בזה יעוש"ה

סימן צה

סעיף א (א) נ"ט בר נ"ט עי' חו"ד ס"ק א' שכ' דלא הוי נ"ט בר נ"ט בשעת בישול כגון אם נפל חלב על הקדרה שמבשלין בה דנים כנגד הרוטב ואח"כ בישלו הדגים עם בשר אפי' בדיעבד אסור אם לא הי' ס' בבשר נגד החלב שנפל בראשונה על הקדרה ול"א כיון שנפל