יד אליעזר חלק א קפג

לברורי כו' וא"כ הוי חומרא דרבנן ובדרבנן נאמן עכו"ם מסלפ"ת כו' ומיישב בזה ד' הריב"א בתוס' פסחים ע"ו א' ד"ה תניא מקושי' התוס' שם כו' והאריך בזה והיינו כעין ד' העה"ב הנ"ל אך כ' אח"כ דהא לאו דפסיקא הוא לומר דבב"ח היכא דהוי ס' מוקמי' בח"ה דהנה הט"ז לקמן סי' ק"ה ס"ק ג' הק' דאמאי ס' כבוש אסור כו', ואמאי לא מוקמי' בת"ה שלא נחזיק ריעותא מס' כמו במקוה ותי' הנקוה"כ שכ' באו"ה דהכא איתרע חזקת כשרות כיון שנשרה בו וכונתו דחזקה דאתרע לא הוי חזקה והוא מחלוקת הראשונים וא"כ הכא אפי' בב"ח כיון שנתערבו יחד אתרע החזקה וכ' דדבריו נכונים לשיטת רש"י וסייעתו בקידושין פ' א' גבי תינוק שנמצא בצד העיסה מוכרח דס"ל דחזקה דאתרע הוי חזקה כו' והאריך בזה וכ"כ בכלל כ' שם פרט ד' דרש"י בחולין ק"ט א' ד"ה שמא ס"ל דחזקה דאתרע הוי חוקה ואזיל לשיטתי' בקידושין פ' הנ"ל דס"ל כן והאריך בזה ובכלל י"ט פרט ט' מ"ש והאריך בזה וראיתי בפרט ז' שם שהאריך בד' התוס' חולין צ"ו ב' ד"ה אם ובד' רש"י שם ק"ח ב' וכ' דרש"י ס"ל דחזקה דאתרע לא הוי חזקה כו' וסותר ד"ע דבכלל כ"ב הנ"ל כ' דרש"י בקידושין פ' ס"ל דחזקה דאתרע הוי חזקה והכא כ' דרש"י בחולין ס"ל דלא הוי חזקה ולפ"ד סתרו ד' רש"י אהדדי מקידושין פ' להא דתולין ק"ת הנ"ל ועי' בדורש לציון סי' ל"ב ובעונג יו"ט חיו"ד סי' פ"א מ"ש לענין ח"ה גבי תבשיל והאריכו בזה יעוש"ה

(ב) אותה חתיכה כו'. עי' פלתי ס"ק א' מה שהק' ע"ז ועי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק א' ובישוי"ע ס"ק א' ובשערי תורה כלל כ' פרט ה' ו' מ"ש בד' הפלתי והאריכו בזה יעוש"ה

(ג) אבל אם לא כו' עי' פלחי ס"ק ב' שהק' הא דסני בס' הא כזית מן תלב נבלה וא"כ ליבעי ס"א ותי' דאיסורין מבטלין זא"ז כו' ועי' בבית יהודא מ"ש עליו והאריך בזה עוד הק' הפלתי לשיטת הרמב"ם הא דתנן קדירה שבישל בה חלב ובישל בה בשר בנו"ט ומפרש בגמ' ע"י קפילא מה מהני דלמא בלעה ונעשה נבלה וחזר ופלט וצריך ס' כו' וצ"ל דכבר חלקו הפוס' אי' בלוע יוצא מחתיכה לחתיכה בלא רוטב אבל בלוע בכלי יוצא והטעם דיותר נאחז הבלוע באוכל וקשה לפרוד מן בלוע בכלי דאין לו במה להאחז בו ולפ"ז הא דאמרי' דבשר הבלוע חלב נ"נ ואין רבוי חלב שבקדירה מצטרף עמו לבטל הבשר הוא דהוי בתוך חתיכה דבר נפרד וכ"כ הר"ן אין מה שבחוץ מקושר עמו כלל וה"מ בבלוע בתוך אוכל אבל בלוע בכלי ודאי דאין נדבק בכלי והוא עדיין מחובר עם האוכל סביב לו וא"כ אף דקדירה בולע מן אוכל אין כאן הפסק והבדל וכל מה שבתוך קדירה עמו בחבור אחת ואין כאן הפסק כלל ל"ש נו"ט כלל ולק"מ וצ"ע עכ"ד והוא כ"כ מסברת עצמו ובאמת כן מבואר בתה"ד סי' קפ"ג שהק' לשיטת הראב"ן שהביא המרדכי סי' תרע"ח שכ' דאין או' באי' הבלוע בקדירה וכיו"ב שיאסור את היתר הבלוע בה שיהי' נ"נ ותאסור אח"כ כו' מהא דחולין ק"ח ב' דפריך הגמ' על רב אי אחרת אפשר לסוחטו אסור תלב נבלה הוא כו' וחי' דראב"ן ס"ל שיש לחלק בין הנבלע באוכל לבין מה שנבלע בכלי דהנבלע באוכל אין מה שבתון ומה שבתוכה הכל אחד דאדרבה הוא וחתיכה הכל אחד הואיל ומין אוכלין תרווייהו לא שרינן לה למה שמבחוץ משא"כ הנבלע עכ"ל וכונתו הוא דמקושר החלב שבתוך הקדירה להבלוע לדופני הקדירה ולא נ"נ משא"כ הנבלע במאכל דאינו מקושר כל כך הרי דד' הפלתי מבואר להדיא בתה"ד הנ"ל רק דהפלתי מסביר יותר עפ"ד הפוס' דאין אי' בלוע יוצא מחתיכה לחתיכה בלא רוטב אבל בלוע בכלי יוצא כו' שוב ראיתי בפלתי לקמן סי' צ"ד ס"ק ח' שהוא בעצמו הביא ד' הראב"ן ור' התה"ד הנ"ל דמחלק בין אוכל לקדירה והק' שם על התה"ד מהא דפ' המחבר שם בעי' ו' בצלים או ירקות שבלועים מבשר ובשלם בקדירה חולבת אה ידוע כמה בשר בלוע בבצלים או בירקות א"צ ס' אלא כנגד הבשר ולד' התה"ד הנ"ל בצלים מג' זיתים שבלעו כזית בשר ונפלו לחלב יהי' צריך ג' פעמים ס' דג' זיתים חלב שנכנס לתוך הבצלים נ"נ דהא באוכל אינו מקושר וחוזרין ונפלטין ויהי' צריך ג' פעמים ס' ואמאי פ' המחבר דא"צ אלא פ"א ס' כו' ע"כ קושי' והניח בצ"ע וכ' דעכ"פ דינו של מהר"ם לובלין דמתיר אפי' הבצלים ביש ס' בקדירה ליתא דאף דאנו או' דהחלב הנכנס לתוך הבצל אינו נ"נ דכל הקדירה מצטרף טעם הבשר נ"נ דבזה אינו מועיל טעם הצירוף וכיון דקי"ל הבלוע נ"נ הבשר אסור וא"כ איך יאכל הבצל בלועים מבשר אי' וא"ל דהקדירה ודאי מפליט לי' מן בצלים ז"א דהא דעת הרבה פוס' דא"א לסוחטו אסור דאין זה ברור דנפלט מאכל וכ"כ המחבר גופי' לקמן סי' ק"ו לפי שאי' שבה אינו נפלט לגמרי וא"כ אין מקום להקל עכ"ד ופי' בחו"ד ס"ק א' שכ' ליישב קושי' זו דהנה אפשר לסוחטו דפליגי אי אסור ע"כ הטעם משום דליכא רק טעם קלוש כמו שפי' הר"ן גבי נ"ט בר נ"ט דטעם קלוש בהתירא מותר דא"י לחול עליו אי' חדש ובאי' אסור כו' ומש"ה אפשר לסוחטו דהתירא ג"כ מותר כמ"ש המג"א באו"ח סי' תמ"ז ס"ק ל"ח דזיתים שבלעו חמץ ונתבשלו ונסחטו קודם פסח דמותרים מטעם זה וכן הוא דעת מהר"ם לובלין בתשובה והט"ז והש"ך דמתירין הבצלים ומש"ה אין מחלב הנכנס להבצלים נ"נ כיון דטעם הבשר הבלוע בבצלים ודאי דסופו לסחוט ולעשות טעם קלוש שלא יהי' ראוי לחול עליו אי' בב"ח לא נ"נ החלב דמטעם קלוש אינו נ"נ ועי' בתוס' תולין ק' א' דיה בשקדם דכל שסופו לצאת הוי כאלו יצא כבר ואינו נ"נ מחמתו משא"כ חלב שנכנס לתוך חתיכת בשר דהטעם בשר ודאי לא נסחט מגוף הבשר חלב הנכנס לתוך הבשר נ"נ ומ"מ בקדירה הוצרך הטעם דמקושר דמקדירה של חרס לא נסחט האי' כלל ואפי' בהתירא אסור כו' ואפי' מאן דס"ל אפשר לסוחטו מותר מודה בבב"ח דאסור מדאורייתא עכ"ד ולפ"ד שפיר נמי ד' מהר"ם לובלין ולק"מ קושי' הפלתי הנ"ל וכ"כ נמי החו"ד לקמן סי' צ"ו ס"ק א' ליישב ד' מהר"ם לובלין כמ"ש כאן והאריך בזה אבל באמת דבריו תמוהים דהא התה"ד שם קאי אכף וכף אינו מן חרס אלא של מתכות או של עץ ואפי"ה הוצרך התה"ד לטעם דמקושר ועוד קשה עליו וכמו שהק' הבית יהודא דאמאי הוי טעם קלוש דהא הבשר הבלוע בתוך הבצלים הוא טעם ראשון וכשנכנס החלב לתוך הבצלים נ"נ החלב ומה שהביא ראי' מאפשר לסוחטו דהתירא מותר לכ"ע משום דהוי טעם ז"א רק דהטעם הוא דאף להסוברים דאפשר לסוחטו אסור היינו כיון שתל על החתיכה שם אי' שוב אין להתירה רק אם נסחט האי' מחנה לגמרי כו' אבל כשבלע התירא ל"ש זה דהא לא חל על החתיכה שם אי' גם מה שהביא ראי' מתוס' חולין שכ' דכל שסופו לצאת כו' הנה אדרבה מתוס' הנ"ל מוכח דלא כדבריו דהא התוס' כ' דאין להביא ראי' לד' ר"א כו' מהא דקא' הגמ' ההוא כזית תרבא דנפל לדיקולא דבשרא כו' ולא אמר שתעשה נבלה אותה חתיכה שנפל עלי' כזית חלב ותאסר שאר חתיכות שאין בהם ס' כנגד כולם אין ראי' משם דממ"נ אם אין חלב מפעפע מחתיכה לחתיכה א"כ אינו אסור אלא החתיכה שנפלה עלי' החלב והשאר מותרת ואם הוא מפעפע מחתיכה לחתיכה א"כ בדין הוא שכל החתיכות מסייעות לבטלן ול"א שתעשה נבלה אותה חתיכה שנפל עלי' החלב מאחר שסופו להתפשט בכל החתיכות הרי מוכח מהתוס' דהחלב שנבלע בחתיכה כיון שסופו לצאת לא נ"נ החתיכה ומצטרף עם שאר החתיכות לבטל הכזית חלב אלמא אף באיסורא בלע לא נ"נ כיון שסופו לצאת א"כ קשה אמאי תלב הנבלע בה כזית בשר