יד אליעזר חלק א קעג

הרבה בזה ופ' דהחלב אסור ועי' ברמ"ץ חיו"ד סי' ל"ד מ"ש והאריך בזה ועי' בס' משכן בצלאל סי' קפ"ב שהביא ד' הבית לחם יהודא שכ' להטריף דאולי ניקב כים השתן והוא השיג עליו וכ' דהוי ס"ס דהא בניקב כים השתן גופי' יש מכשירין והאריך בזה ופ' להכשיר מטעם ס"ם יעוש"ה

(ה) ומי חלב. עי' בנחלת שבעה סי' כ' שכ' כפרה חולבת שיצאה ממנה דם עם החלב דהחלב אסור וגם הכלים שעמדו בהם החלב מעל"ע אסורין והאריך בזה ועי' בחינוך ב"י סי' ל"ח שפ' נמי לאסור החלב משום דדם נעכר ונעשה חלב וכיון דיש דם בחלב או אדמומית מוכת דעדיין לא נשתנה לגמרי הדם לחלב ע"כ יש לאסור משום דם ממש והחמאה שנעשה מזה ימכור לנכרי כו' והאריך בזה ועי' בטוב טו"ד שם סי' קי"ח קי"ט שפ' נמי לאסור החלב כו' וצריך ס' נגד החלב כו' ואם ראינו דיש ס' נגד הדם אין לחוש שמא הי' שם יותר דאחזוקי איסורא לא מחזקין רק היכי דנפל אי' ולא ידענו כמה נפל אז ודאי אסור מס' כו' והאריך הרבה בזה ועי' בבנין עולם חיו"ד סי' ל' שהשיג על החב"י דאנן לא קי"ל כמ"ד דם נעכר ונעשה חלב כדאיתא בנדה ט' א' כו' ועוד השיג עליו והאריך הרבה בזה ופ' דיש לשער בס' נגד הדם יעוש"ה והיינו כהטוב טו"ד הנ"ל וכן עיקר לדינא וכעת ראיתי ברשמי שאלה חיו"ד סי' ל' שהביא ד' הנ"ש והחב"י הנ"ל והשיג עליהם ופ' נמי דאם יש ס' נגד הטיפי דמים דהחלב מותר וכ"ש הכלים שעמדו בהם מעל"ע דמותרין ולא חיישי' שמא הי' גם בחלב כמה טיפי דמים באופן שלא הי' ס' נגד הדם שנתערב בה דאחזוקי איסורי לא מחזקינן כו' ועוד הקיל שם דהי' אחר שנתבשל החלב ודם שבשלו דרבנן כו' והאריך בזה והיינו כהטוב טו"ד והב"ע הנ"ל ועי' בדברי יוסף סי' תקכ"א ובאו"ה כלל מ"ט דין ג' בזר זהב שם אות ב' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(ו) וי"מ שאוסר בזה. עי' בערוגות הבושם ס"ק ז' מ"ש לענין אם אסור בב"נ להך דעה דאוסר משום אבר מה"ח והביא ד' הפלתי והאריך בזה ובס"ק ח' מ"ש ליישב קושי' הפלתי להך דאוסר מימי חלב מאי מייתי הש"ס ראי' דחלב שרי מהא דחריצי חלב וארץ זבח חלב ודבש כו' והאריך בזה יעוש"ה

סעי' ז (ז) סכנה כו'. עי' ש"ך ס"ק כ"א שכ' אבל אם הוא חולה שא"ב סכנה אסור להחזירו אע"פ שא"ב אלא אי' דרבנן כו' ועי' בעצ"ל שכ' דמוכח מזה דסתם יינם אסור לחולה שא"ב סכנה לשתות דהוי דרך הנאתו ועי' מג"א סי' שכ"ח בשם תשובת רמ"א משמע דמותר והניח בצ"ע ועי' בתשובת רע"א סי' נ"ה מ"ש והאריך בזה יעוש"ה: (ח) כ"ד חדש. והוא מד' הב"י בפי' ד' הרמב"ם ועי' במקמ"ח שהביא ד' הפר"ח שלא פי' ד' הרמב"ם כהב"י אלא כונת הרמב"ם אם פירש בתוך כ"ד חדש דמותר לחזור ולינק היינו עד כד"ח יש לו זמן לינק אבל כשעברו כד"ח אף שהפרישה הי' בתוך כד"א אסור לחזור ולינק אחר כ"ד והביא ד' הפ"ת שהשיג על הפר"ח דמנ"ל הא דאיכא שינוי בזמן החזרה והלא מתני' לא קתני אלא פירש אחר כד"ח משמע דלא תליא מלתא אלון בפירש אחר כד"ח ולא בחזר דאם פי' תוך כד"ח הגם דחזר אחר כד"ת שרי דהא בחזרה אחר כ"ד עסקינן ומחנה שתהי' הפרשה אחר כ"ד דוק מיני' אם הפרשה תוך כ"ד שרי וכ' הוא דד' הרמב"ם מבואר בתוספתא פ"ב דנדה דאיתא התם תינוק יונק והולך עד כד"ח מכאן ואילך כיונק שקץ ד' ר"א ור"י או' תינוק יונק והולך אפי' בן ה' שנים פי' וחזר אחר כד"ח ה"ה כיונק שקץ והנה יש שינוי בתוספתא ממה דאיתא בש"ס דילן דבש"ס דילן איתא פי' אחר כד"ת אבל בתוספתא קתני פי' וחזר דמשמע דפי' בתוך כד"ח וחזר לאחר כד"ח דא"ח כונת התוספתא פי' לאחר כד"ח האי וחזר אין לו הבנה דהו"ל למימר פי' לאחר כד"ת כדקתני בש"ס דילן, א"ו דהכי פי', דפי' בתוך כד"ת וחזר לאחר כד"ת אסור נמצא דינו של הרמב"ם לפי' הפר"ח מפורשת בתוספתא עכ"ד

(ט) בהג"ה חלב נכרית. עי' בדברי יוסף סי' תקי"ט מה שהק' על הרמ"א דאמאי לא הביא דעת ר"ת שהביא הרשב"א דחלב נכריח אסורה והרשב"א הביא ראיות לר"ת כו' והאריך בזה ובסי' תק"כ ובפר"ח ס"ק כ"ו ובחתם סיפר חאו"ח סי' פ"ג מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעי' ט (י) דבש צרעין. עי' בעה"ב ס"ק ט' שהביא ד' המגי"ה במשל"מ סוף פ"א מהל' מכ"א שכ' ליישב קושי' הפר"ח דס"ד לאסור דבש גיזין משום אבר מה"ת אע"ג דמין טהור הוא כו' והשיג עליו דאיך שייך אבר מה"ח במיני חגבים והלא חגבים א"צ שחי' ומותר לאוכלן חיים כמו שפ' הרמב"ם כו' והוא מהתוספתא והגהמ"י והכי פסקי' לעיל סי' י"ג סעי' א' ואיך יעלה על הדעת לאסור דבש גיזין וצרעין משום אבר מה"ח אם בגיזין וצרעין עצמן אין בהם אי' אבר מה"ת ויכול לחתוך מהם אבר ולאוכלם כו' עכ"ד

הלכות דגים

סימן פג

סעיף א (א) שיש לו סנפיר. עי' בישוי"ע ס"ק א' מ"ש ליישב ד' הרמב"ם שס"ל דספי' דאורייתא רק מדרבנן לחומרא מהא דהק' עליו מחולין י"א א' כו' נימא דמטעם ס' מכשירין דכל מה שנא' בתורה על ודאי נאמר כמו דכתיב ממזר לא יבא והיינו ממזר ודאי לא יבא וס' יבא כו' אבל בקרבן דכתיב קרא מן הבקר להוציא את הטרפה דרשי' ג"כ דוקא בקר ודאי ולא ס' טרפה כו' והאריך בזה וכ"כ החו"ד לקמן סי' ק"י בבית הספק ומיישב בזה קושי' הפלתי שם מפ"ק דר"ה כו' קצירכם ולא קציר א"י כו' והאריך בזה ועי' לקמן סי' ק"י בדין ספי' דאורייתא לחומרא מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה

סעיף ד (ב) בהג"ה הדג שלם. עי' בעה"ב ס"ק ב' מ"ש לענין ג' סימנים מצטרפין לענין עגונה אף לדעת הסוברין דב' סימנים אין מצטרפין כו' משום דבג' זימני הוי חזקה כו' ולפ"ז י"ל דמש"ה התיר ר"ת דג ברבוטא כו' והאריך בזה ועי' בישוי"ע ס"ק ד' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ה (ג) אלא מדרבנן. עי' ט"ז ס"ק ו' וש"ך ס"ק י"ד שכ' דאם נשרו יום שלם ה"ל כבוש כמבושל ואסור כו' ואפי' אם ס' אם נשרו יום שלם אסור לפי מאי דקי"ל דכבוש אסור מה"ח ועי' במנח"י כלל כ' מה שהשיג עליהם וכ' דאף בכבוש מעל"ע ג"כ הציר אינו רק דרבנן והאריך בזה ועי' בבית יהודא שכ' דהעיקר כהט"ז והש"ך דבכבוש אסור הציר מה"ח כו' והשיג על המנח"י וגם הביא ד' הנו"ב מהדו"ק חיו"ד סי' כ"ו שהשיג ג"כ על הש"ך הנ"ל וכ' דציר דגים טמאים הוא מדרבנן אפי' בכבוש כו' והשיג עליו וכ' דהעיקר כהש"ך הנ"ל וגם הביא עוד ד'