יד אליעזר חלק א קיד

מוקמי' אחזקה וכמ"ש וכן ראיתי בתוי"ק שם שכ' נמי כן בדעת הרשב"א כמ"ש והאריך בזה יעוש"ה וכן הוא דעת הר"ן דבס' השקול היכא דנולד ריעותא מחיים לא מוקמי' אחזקה שהרי הביא בפ"ק דחולין ד' הר' יונה הנ"ל בסתם ומ"ש הר"ן בנדה כ"א שם דמוקמי' אחזקה דלא כהרשב"א הנ"ל עי' בב"א שם סי' י"ז מ"ש ליישב זה וגם כ' ליישב שלא תקשי מד' הר"ן בריש קידושין גבי נתן הוא ואמרה היא כו' והאריך בזה לחלק וכן ס"ל להש"ך והפר"ת והתב"ש והתוי"ק שם דדעת הר"ן הוא דבס' השקול היכא דנולד ריעותא מחיים לא מוקמי' אחזקה ומד' סה"ת וסמ"ג עשין ס"ג שכ' וז"ל והיכא דנשבר העצם ולא ידע אי מחיים או לאחר מיתה או שמוטת ירך ולא נודע אי נתעכלו ניביו דיש לאסור דל"ד לזאב דהתם יש רגלים לדבר משא"כ הכא דהספי' תלוי בחסרון חכמה עכ"ל ומשמע מפשט דבריהם אא דהיכא דהוי ס' השקול מוקמי' אחזקה אך י"ל דהא דכ' דשאני הכא דהס' תלוי בחסרון חכמה דכונתם משום דליכא למתלי בהיתר טפי מאי' וכמ"ש האו"ה כלל נ' דין ה' והמש"ב סי' נ' הובא דבריהם בש"ך וא"כ י"ל דס"ל דבס' השקול לא מוקמי' אחזקה היכא דנולד ריעותא מחיים כדעת האשכול והר' יונה והרשב"א והר"ן הנ"ל אבל פשט דבריהם משמע דעיקר החילוק הוא משום דהוי חסרון חכמה וכ"כ הש"ך וכ' דכן משמע מד' מהרא"י בהגהות ש"ד סי' פ"ו וכ"כ בתוי"ק שם הבאתי דבריו לעיל וא"כ ס"ל להסה"ת והסמ"ג דבס' השקול מוקמי' אחזקה אף היכא דנולד ריעותא מחיים אך הדר"ח בפתיחה להל' טריפות שם כ' דדוקא בס' השקול ס"ל דמוקמי' אחזקה אבל היכא דאיכא ריעותא ברורה מחיים ס"ל דלא מוקמי' אחזקה ומפ"ז דתה ד' הפר"ח שכ' דרק ב' שיטות יש בדין זה שיטת התוס' כו' והרא"ש דדוקא היכא דהאי' שכיח טפי אבל בס' השקול אף בריעותא מחיים תלי' להקל כו' ודעת הר' יונה דבס' השקול אסור כו' והוכיח מד' המחבר לקמן סי' נ"א בהלעיט דבר ס' אם ניקב להמעי' דטרפה מס' וכן מנו"ש בסי' נ"ב בנפלה לאור וא"י אם נחמרו בני מעי' שאסורה מס' דס"ל כהר' יונה והשיג עליו דיש בזה ג' שיטות שיטת התוס' והר' יונה הנ"ל וש"פ ס"ל דדוקא בדאיכא ריעותא ברורה מחיים אבל בס' השקול כו' י"ל נשחטה הותרה אם לא בס' חסרון חכמה וא"כ אין ראי' מד' המחבר סי' נ"א ונ"ב דס"ל כהר' יונה הנ"ל דהתם איכא ריעותא מחיים כו' ואח"כ כ' שם דדין זה אי בס' השקול מוקמי' אחזקה או לא פליגי אמוראי בתולין מ"ח ב' גבי מחט שנמצאת בריאה כו' דמ"ס סמפונא נקט ואתאי כו' ומ"ס נקובי נקב ואתאי כו' והאריך בזה ועי' בעה"ב לעיל סי' ל"ט ס"ק ח' מ"ש והאריך בזה ועי"ש עוד במעין החכמה שכ' ע"ד הש"ך הנ"ל דהא דפליגי רבה ואביי אי מוקמי' אחזקה היכא דנולד ריעותא מחיים תליא בהא דאמרי' בחולין י' ב' מנ"ל דאזלי' בתר חזקה ויליף מבית המנוגע כו', וראב"י פריך עלה ודלמא שיצא דרך אחוריו ואמר אביי עלה ב' תשובות בדבר ורבא מתרץ תשובת אביי ומחזק ד' ראב"י ובתוס' י"א א' כ' דלראב"י לא נפ"ל חזקה מקרא אלא מהלכה למ"ס כו' לפ"ז נ' דרבה דמתרץ משום חזקת היתר כו' ס"ל כראב"י וכדרבא דמחזק דבריו כו' ואביי דמתרץ שינוי' אחרינא אזיל לטעמי' דדחי מלתא דראב"י ויליף חזקה מבית המנוגע ואין ללמוד משם אלא לענין שכמותו שיהי' חזקת הנגע קודם הולדת ס' פחיתות הנגע שהוא בעת יציאה מהבית ולא בנולד הס' קודם החזקה ומש"ה מתרץ שינוי' אחרינא ולפ"ז הי' נ' לפסוק כדעת הפוס' שבכל ענין יש לסמוך אחזקה דהא קי"ל כרבא נגד אביי עכ"ד ולא ידענא מאי קא' דהא רבא נמי מתרץ שם שינוי' אחרינא דלא כרבה אלא ס"ל כאביי וכמ"ש הש"ך הנ"ל ובחולין י' הנ"ל ס"ל כראב"י לפ"ד סתרי ד' רבא אהדדי מהא דיבמות להא דחולין הנ"ל וכיון שנתבאר דדעת הרבה פוס' דבס' השקול מוקמי' אחזקה אף בנולד ריעותא מחיים א"כ במקום הפ"מ שפיר יש לסמוך עליהם להתיר וכמו שפ' הש"ך וכ"פ בביאורי הגר"א ס"ק ד' וכ"פ בתוי"ק שם וכ' דהיכא דאפשר לבדוק בודאי צריך בדיקה והיכא דלא אתיליד ריעותא כלל לא מחזקינן ריעותא וכמ"ש הרשב"א בחולין מ"ו א' גבי סרכא תלוי' דא"צ בדיקה כו' אבל אם יש ריעותא ברורה לפנינו כו' בזה יש להחמיר וכ' דיש להמורה להזהיר בזה מאד שלא להקל במקום שיש ריעותא ברורה ולנגוע באי' דאורייתא כו' עכ"ד וכ"פ בטור האבן שם דבס' השקול מוקמי' אחזקה אף בנולד ריעותא מחיים והאריך הרבה בזה ועי' בהיד החזקה שם ובראש אפרים שם ובדר"ח שם ובש"ש שם ובבנין עולם שם ובמהר"ן יפה שם ובפרי תבואה סי' י"ז ובברוך טעם דין הפריס ע"ג קרקע ובאמרי בינה דיני טריפות סי' א' מ"ש והאריכו בזה ועי"ש עוד בתוי"ק ובש"ש שם ובטור האבן שם ובפרי תבואה שס ובבית נאמן שם ובבינת אדם שם ובעונג יו"ט שם ובמהר"ן יפה שם ובבית דוד סי' ט"ו י"ז ובחוט המשולש בתשובות הגאון ר' אליעזר יצחק מ"ש לענין מחזיקין מאיסור לאי' ומ"ש ע"ד מהרי"ט ח"א סי' פ"ב והאריכו הרבה בזה יעוש"ה

סימן נא

סעיף א (א) שמא ניקב כו' ובה"ג מכשיר ע"י בדיקה. ועי' בפר"ח ס"ק א' שהביא בשם הב"ח דהבה"ג לא קא' אלא בנודע שניקב סמוך לשחי' כו' והפר"ת השיג עליו ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק א' ובד"ח מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(ב) בהג"ה הוא ס' כו'. עי' פלתי ס"ק ב' שכ' דב' ספי' הוי חד אם נעשה נקב באברים פנימים ומה לי אם הי' מחט בקרב הבהמה או לא כו' ומה לי אם אני או' הי' מחט ומ"מ לא ניקבו בני מעי' ומה לי אם אני או' ה' שלא הי' מחט ולא ניקבו אחרים אין כאן רק ס' חד ניקבו או לא ניקבו כו' עכ"פ ספי' חדא הוא עכ"ד ולא ידענא מאי קא' דהא בכל ס"ס הוא כך דהב' ספי' הוא ס' אם אסור או לאו אם נעשה בה מעשה אסורה כגון בכתובות ט' א' ס' תחתיו וס' אונס ואינה אסורה עליו אף דב' הספי' אם היא אסורה עליו אפי"ה מקרי ס"ס וכן ס"ס לענין טריפות הוא כך דהב' ספי' הוא אם נעשה מעשה המטריף או לא ועי' לקמן סי' נ"ג סעי' ד' בהג"ה גבי נשבר הנף וא"י אם קודם שתי' או לאחר שחי' דהוי ס"ס ס' אחר שחי' ואת"ל קודם שתי' שמא לא ניקבה הריאה אף דב' הספי' אם ניקבה הריאה אפי"ה מקרי ס"ס וה"ה הכא כיון שאין אנו באים לחוש לנקובת האברים רק אם הי' הנקב ע"י מחט או קוץ ואם נעשה ע"י חולי לא נכנס לבית הס' כלל רק אם הוא ע"י מחט או קוץ יש לחוש שמא ניקב אחד מאברים הפנימים ושפיר מקרי ס"ס בכה"ג וכן ראיתי בחידושי מהרא"ל שהשיג כן על הפלתי והביא ראי' מהא דסי' נ"ג הנ"ל ועי' ביד אברהם מה שהשיג על הפלתי מד' התוס' בפסחים י' א' ד"ה ספק גבי ס' ביאה וס' מגע דמקרי ס"ס בכה"ג ועי' בבינת אדם שער הקבוע סי' נ"ב מ"ש לענין ס"ס משם אחד והאריך בזה ומוכת מדבריו שם נמי דשפיר מקרי ס"ס בכה"ג דלא כהפלתי הנ"ל יעוש"ה ומ"ש עוד הפלתי ליישב קושי' הט"ז סי' מ"ט דגבי ישב לה קוץ בושט הוי ס' בשתי' כו' וכ"כ לעיל סי' ל"ג ס"ק י"ד וכ"כ בישוי"ע ס"ק א' עי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק כ"ב מ"ש והארכתי הרבה בזה יעוש"ה

סעיף ג (ג) אם הקוץ כו'. עי' תב"ש ס"ק א' שכ' דאם נמצא תחוב בעור ובשר והחוד שוה מבפנים להבשר ואינו בולט לפנים ג"כ טרפה כו' ועי'